קפקא זה כאן
גל המעצרים המנהליים לאחר הצתת הבית בדומא הוא מעשה נקם שלטוני ללא משפט, באמתלאות שווא
שלושה בחורים נמקים בכלא כבר חודשים: מאיר אטינגר, אביתר סלונים ומרדכי מאייר. מדוע הם עצורים? אי אפשר לדעת, אבל כולם יודעים שהם נעצרו לאחר הצתת הבית בכפר דומא, וששר הביטחון משה (בוגי) יעלון טען שיש להם קשר להצתת הבית. ומה הראיות נגדם? זה חומר חסוי. אסור לומר דבר, זה חומר מודיעיני.
מה הוא מעצר מנהלי? מה ההליכים המשפטיים שמתרחשים בעת מעצר כזה? ובכן, שוטרים מגיעים לאדם ומודיעים לו שהוא עצור. כשהוא שואל 'למה?', התשובה שהוא מקבל היא 'כי יש נגדך צו מעצר מנהלי'. הוא מוסיף ושואל: "כן, אבל למה?", ונענה בתשובה הבנלית "ככה - יש צו מעצר, אז אתה עצור". כשיוסיף להקשות בשאלה "כן, אבל מה הסיבה שבגללה יש צו נגדי?", יענה השוטר "לא יודע" – כי הוא באמת לא יודע.
החוק מחייב את הבאת העצור המנהלי תוך 48 שעות ממעצרו לבית המשפט המחוזי, שבו אמור שופט בכיר - ברוב המקרים נשיא בית המשפט המחוזי - לבחון את נסיבות הוצאת צו המעצר ואם יש בו אכן צורך. אלא שאין ולא יכולה להיעשות בחינה עניינית במקרים כאלה, מפני שהעצור אמנם מובא לבית המשפט ואפילו זכאי לייצוג, אך לאחר החלפת דברי נימוסין עם השופט ומשחק ניחושים שבהם מנסים העצור ועורך דינו להעלות שלל השערות מה רוצים מהעצור, מוצאים שניהם מאולם הדיונים ונציג מטעם המחלקה נגד יהודים בשב"כ מציג בפני השופט את ה"תשתית" שהביאה להוצאת הצו.
מה קורה אז באולם המשפטים? איש אינו יודע. אולי השופט שואל את נציג השב"כ מה טיב החומר נגד העצור, וזה עונה לו מה שעונה ומציג בפניו חומרים מודיעיניים. אולי יושבים השופט ונציג השב"כ ומפטפטים על דא ועל הא. אולי הם בכלל לא מדברים. האמת שזה בכלל לא משנה. גם לו רצה השופט לבחון בחינה אמיתית את הראיות המנהליות, כיצד יכול היה לעשות זאת בשעה שאין הוא יכול להציג בפני העצור את הטענות נגדו כדי שזה יוכל להתגונן ולהשיב? איך מסוגל השופט, שאמור לבדוק את טיב החומר, לדעת אם מדובר בתשתית ראייתית מוצקה או שמא בחומר הבנוי על כרעי תרנגולת?
אני עצמי חוויתי בעבר שלושה מעצרים מנהליים. הראשון היה לאחר אירועי מערת המכפלה ב-1994. נשלחתי לשישה חודשי מעצר מנהלי. קביעתה של ועדת שמגר, ולפיה ד"ר ברוך גולדשטיין פעל לבדו ועל דעת עצמו, לא עזרה לי, כי היו "ידיעות מודיעיניות מבוססות ומהימנות" שלפיהן אני קשור לטרור. יום לפני מעשהו של ד"ר גולדשטיין הייתי אדם נורמטיבי, ויום לאחר האירוע הפכתי לאיש מסוכן שהדרך היחידה למנוע ממנו להמשיך במעשי ה"טרור" שלו הייתה לעצור אותו במעצר מנהלי.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
במעצר המנהלי האחרון שלי נכלאתי לתקופה של תשעה חודשים. נשיא בית המשפט המחוזי קבע כי אני מעורב במעשי טרור ש'תצילנה האוזניים' מלשומעם. במקביל ניהלה נגדי הפרקליטות משפט פלילי בקשר לפרשיית '"חתרת בת-עין". טענותיי כי המעצר המנהלי קשור למשפט הפלילי נפלו על אוזניים ערלות. השופטים, ששמעו שוב ושוב את טענתי, פטרו אותי בהינף יד וקבעו בזה אחר זה שאין קשר בין הדברים.
חלפו להם תשעה חודשים, וזוכיתי בבית המשפט המחוזי בירושלים מהאישומים הקשורים לפרשיית מחתרת בת-עין. וראו זה פלא, אך זוכיתי ושופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה קבעה שיש לבדוק את נושא מעצרי המנהלי מחדש. או אז אכן שוחררתי, כי היה ועוד איך קשר בין שני העניינים. התברר כי כל הטענות, המידע המודיעיני והראיות המנהליות נגדי היו הזויות, מופרכות ומשוללות כל יסוד.
שר הביטחון יעלון הכריז השבוע שמאז ביצוע המעצרים המנהליים נגד אנשי הימין לא נעשו עוד פעולות 'תג מחיר' ביהודה ושומרון, ובעיניו זו כביכול ראיה להצדקת המעצרים. אבל מי שיבדוק היטב ייווכח שדווקא היו כמה פעולות כאלה - הצתת מכוניות, למשל - כך שהטענה הזו מופרכת. אגב גם לפני ההצתה בדומא היו תקופות ארוכות בלי פעולות 'תג מחיר', אף שלא היו מעצרים מנהליים. על כן ראוי שכל מי שיש לו טיפת חוש צדק יצא בחריפות נגד המעצרים המנהליים של מאיר אטינגר, אביתר סלונים ומרדכי מאייר, וכן נגד עשרות צווי ההגבלה המנהליים המחולקים בימים אלו לעשרות פעילי ימין. כי היום זה הם, ומחר צעד כה דרקוני זה יופעל נגדך - מתיישב או סתם איש ימין "נורמטיבי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם