הטרור בצרפת: האסלאם הקיצוני לא מגמגם, אבל אירופה מתעלמת
פירות הבאושים של הרוב המוסלמי השותק, האדיש להסתה במסגדים, יצאו אתמול לרחובות פריז כדי לטבוח. זאת אינה מלחמה של ייאוש מול כיבוש מערבי - זאת מלחמת דת ותרבות והיא כאן כדי להישאר
אל תצפו לסולידריות מהחברים באירופה בעקבות האירועים האחרונים. הטבח ההמוני והמזעזע בחפים מפשע ברחובות פריז לא יגרום לאירופים לחוש סימפטיה פתאומית כלפי הישראלי הנדקר ברחובות תל אביב. האסלאם הוא אותו אסלאם, הטרור הוא אותו טרור, אבל הדם איננו אותו דם.
הנשיא הולנד במועדון בו התרחש פיגוע רצחני. זו מלחמת דת
צילום: AFP
אחד ההישגים החשובים - אם לא החשוב והגאוני ביותר - של הפלסטינים במלחמת ההסברה העולמית הוא ההפרדה המוחלטת שהם הצליחו ליצור בין הטרור האסלאמי הרצחני למלחמת החופש הרומנטית והצודקת של עם כבוש, שרק רוצה לצאת לחופשי.
100 שנות סכסוך שבהן היו לפלסטינים הזדמנויות לא מעטות לצאת לעצמאות ולחיות לצד ישראל בשלום ובנחת לא מעניינות אף אחד. אנחנו חיים בעידן של מוסר אסתטי. ילד כבוש ורזה שמרים אבן על חייל ממוגן וחמוש - זה כל הסיפור. שום עובדה מורכבת שנוגעת במציאות עגומה לא יכולה לעמוד מול תמונה שמצטלמת טוב. העיוורון של הליברליזם האירופי לא נוגע רק אלינו, לפחות בהקשר הזה אירופה איננה מפלה – מדובר גם בעיוורון פנימי.
המסקנות של פרנסואה הולנד (מגובה באובמה) אחרי אירועי הטרור בפריז בינואר האחרון פלרטטו עם מצוקה חברתית - ילדי מהגרים מיואשים שההורים שלהם לא התאקלמו מספיק טוב. אובמה הגדיל לעשות והסביר לצרפתים שאם רק יהיו לילדי המהגרים האלה מקומות עבודה סבירים - שום טרור לא יהיה ברחובות.
זוהי דוקטרינת הייאוש שמוכרת לנו מהנוף הישראלי, אותה דוקטרינה שאיננה מסוגלת או רוצה להביט בפרא האציל והמוסלמי כעל ישות בוגרת ותבונית – את הפשעים שנכשיר עבורם במכבסת מילים פסיכולוגיסטית (הם כבושים, אין להם עבודה, הם מיואשים, אין להם אופק) לא היינו חולמים להכשיר עבור האדם הלבן.
זוהי הגזענות האינהרנטית של החשיבה התקינה פוליטית – הפרא האציל אינו מסוגל לכבוש את יצריו, לשלוט ברגשותיו, להתגבר על הייאוש, על העוני, על הבערות, ולכן אין זה מין הנמנע שהפרא האציל ימצא את עצמו הורג חפים מפשע באופן ברברי ונטול רחמים. זו דרכו של הפרא האציל, ומה שנכון לגבי כל אדם בוגר ותבוני אינו נכון כלפי הפרא האציל. זאת כיוון שהפרא האציל רק דומה לבן אדם, ממש דרגה אחת מתחת לבן אנוש רציונלי.
והנה, כבר הבוקר, פרשנים יושבים באולפנים ממוזגים ומציעים לצרפתים להבין היכן הם טעו: בדק בית שהצרפתים צריכים לעשות עכשיו, בדק בית שבו יבחנו טוב טוב מדוע הילדים של המהגרים שהשתקעו בצרפת והפכו לאזרחים מהשורה בוחרים להצטרף לדאעש. יכולתם להיות יותר אדיבים כלפי המהגרים האלה, צרפתים יקרים, ועכשיו הילדים המיואשים של המהגרים מתרפקים על זרועות ארגוני טרור רק בגללכם! לו רק הייתה להם עבודה מכבדת, אם הם רק היו קצת פחות מיואשים.
המצחיק בסיפור הזה הוא שהאסלם הקיצוני והרדיקלי לא מגמגם, למעשה הוא לא גמגם מעולם. הם אומרים בקול רם מאוד מה הם רוצים, אבל האדם הלבן והליברלי יודע טוב מהם מה מניע אותם - בכל זאת, האדם הלבן הוא יצור תבוני, והפרא הוא רק פרא.
פירות הבאושים של הרוב המוסלמי השותק, האדיש להסתה במסגדים, יצאו אתמול לרחובות פריז כדי לטבוח. הם לא יצאו בגלל הייאוש, אלא בגלל העובדה שההורים שלהם השאירו ואקום אדיר שלתוכו קל היה לארגונים רצחניים עם סקס אפיל ימי ביניימי לקרוץ לילדים שלהם. זאת אינה מלחמה של ייאוש מול כיבוש מערבי - זאת מלחמת דת ותרבות והיא כאן כדי להישאר, גם בישראל וגם באירופה.
בצרפת רוויית הפליטים והמהגרים המוסלמים, זאת עומדת כבר להיות מלחמת אזרחים, לא פחות.
? כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם