מי צריך להתנצל בפני צבי יחזקאלי?
פרשן הערבים של ערוץ 10 ספג התקפות חריפות על "אללה אסלאם" ועל הסדרות שהגיעו אחריה משום שהציג מציאות אמיתית, שמבעבעת מול עיניים מערביות עצומות לרווחה. האם כעת, אחרי הפיגועים בפריז, מבקריו ישנו גישה? כנראה שלא
לאיום האמיתי על שלום המערב קוראים צבי יחזקאלי. עובדה. בשנים האחרונות כלי התקשורת מתפקעים מעומס גידופים כלפי פרשן העולם הערבי של חדשות 10. כל עיסוק של יחזקאלי באסלאם הקיצוני מלווה באזעקות "גזענות" עולות ויורדות. המסר אחיד: צבי יחזקאלי הוא גזען, מסית, אסלאמופוב. הוא מעז לטנף על האסלאם. הוא מפחיד את הציבור, מאיים עליו, מעוות את המציאות, ואולי הכי גרוע: את כל אלה הוא עושה עם כיפה. מבול השטנה ששוטף את הפרשן מחזק את הרושם שהחבר'ה של דאעש משמשים סיפור כיסוי לצבי יחזקאלי. השטן הקטן מול השטן הגדול."אללה אסלאם", סדרת הכתבות של יחזקאלי על התפשטות האסלאם הקיצוני באירופה, הייתה יריית הפתיחה. "אמאל'ה, מוסלמים", זעקה הכותרת באחד האתרים למחרת שידור הפרק הראשון. "יחזקאלי רוכב על גלים עכורים", קבעה מבקרת הטלוויזיה והאשימה אותו בגזענות. "מצע גזעני, שיפוטי, חד צדדי ומאוד לא מאוזן. זה מצער ומקומם ובעיקר לא משרת שום צורך אמיתי של יהודים ישראלים להבין קצת יותר את שמתרחש באירופה הקלאסית, שבה בפנטזיה אין אפילו ערבי אחד". בתוך כך, קבעה אותה מבקרת ש"אינתיפאדת המהגרים לא פרצה בחלל ריק" - הקולוניאליזם הצרפתי אשם, אלא מה?
צבי יחזקאלי
צילום: אריק סולטן
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"מהסדרה עולה ריח חזק של אסלאמופוביה", קבע מבקר באתר אחר. "הגזענות ושנאת הזרים פושה בכל… מוזיקה מאיימת, מנטרות של בדלנות, פשיעה, אלימות והקצנה דתית נשמעות שוב ושוב ואפילו 'אנשי רוח' שנבחרים מדקלמים טקסטים שכאילו נכתבו בידי מזרחני החצר של מערכת הביטחון". ומבקר שלישי סיכם שמדובר ב"קלישאות", משום שהסדרה הופכת "עשרות מיליוני מוסלמים שרבים מהם מבקשים לחיות את חייהם בשקט למוסלמים מפחידים". אחרי "אללה אסלאם" הגיעה סדרה על איום דאעש ולאחרונה סדרה שחשפה את ההסתה במסגדים בתקופת הרמדאן. לרוב, הן גררו זעזוע דומה.
אבל את ההכתרה הסופית לאויב העם, סיפק עיתון "הארץ". את כל הסדרות של יחזקאלי - כמו הופעות טלוויזיוניות אחרות שלו - ליוו כותבי העיתון ביללות פחד מהולות בתיעוב עמוק. שימו לב רק לכותרות. "צבי יחזקאלי מאשרר את הפחדים הגזעניים של הצופים", הכריזה כותרת הביקורת הראשונה על "אללה אסלאם". "צבי יחזקאלי מגשים את חלומם של הגזענים הישראלים", קבעה כותרת נוספת, פחות מחודש אחר כך. ובהמשך, במרוצת השנים: "מופע האימים של צבי יחזקאלי", "צבי יחזקאלי מנהל מלחמת דת פרטית מול חמאס", והדובדבן: "צבי יחזקאלי הוא אויב שלי".
והטקסטים מסבירים את הכותרות. "יחזקאלי הציג את המוסלמים כאנשים אלימים, קנאים, נכלוליים, תאבי שליטה וכפויי טובה כלפי המדינה שקיבלה אותם", הבחין מבקר הטלוויזיה דאז. מבקר שני הוסיף: "יחזקאלי הפך את המנדט העיתונאי שניתן לו לטובת פריסת אג'נדה אסלאמופובית". "בואו נדמיין תסריט הפוך", הציעה כותבת שלישית. "עיתונאי בא לישראל ומדבר עם כמה יהודים דתיים קיצוניים, נאמר מתנחלים בחברון… האם הם מפחידים פחות מהמוסלמים הקיצוניים?".
וזה ממשיך. "גם במראה החיצוני של יחזקאלי התרחשה חמאסיזציה", כתב לאחרונה מבקר הטלוויזיה של העיתון. "יחזקאלי הוא חלק מגל הפונדמנטליזם הדתי ששוטף את המזרח התיכון… הוא כפייתי, עוסק בדמוניזציה קולקטיבית". והכי גרוע, הוא "חברו הטוב של ינון מגל". אגרו מים ומזון, יחזקאלי בדרך לטרוף אתכם (יחד עם ינון מגל).
צבי יחזקאלי הוא משל. הוא לא הנושא ובטח לא היחיד שחוטף. הסדרות (המצוינות) שלו הן טריגר. נפץ. הוא חוטף משום שהן מציגות מציאות אמיתית שמבעבעת מול עיניים מערביות עצומות לרווחה. המציאות הזו כלואה ומודחקת תחת משטר פוליטיקלי קורקט מטופש. למשטר הזה יש כללים נוקשים. אסור לדבר על האסלאם. אסור להזהיר מפניו, אסור לאפיין אותו. סך הכול, בניכוי כמה עשבים שוטים, הוא חביב והגיוני. בעולם מעוות כזה אפשר רק לדווח שהשדים השקופים, פרי דמיונו המופרע של הגזען צבי יחזקאלי, שחטו שלשום 130 צרפתים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם