אירופה צריכה להבין: המלחמה היא מול מדינת טרור
ההתעצמות של דאעש מארגון טרור למדינה עצמאית חייבת להלחיץ את העולם המערבי. כדי לנצח במלחמה הזו צריך לשנות גישה, לשלוח כוחות לסוריה ולהפסיק להאמין שניתן לבלום את הטרור בשלט רחוק
בואו נודה על האמת: אירופה, ארצות הברית, המערב כולו - חיים בהכחשה. במילים אחרות, אירופה לאירופאים – והמזרח-התיכון שיתפוצץ. בקרוב ימלאו חמש שנים למלחמת האזרחים בסוריה, מלחמה שהיא כבר מזמן לא רק בעיה של האזרח הסורי או של בשאר אל-אסד. מדובר בעימות שסחף לתוכו את רוסיה, איראן וחיזבאללה – המחנה השיעי ותומכיו – שנלחם בכוחות "צבא סוריה החופשי", ג'בהת אל-נוסרה ("חזית הסיוע") ועוד שורה ארוכה של ארגונים המזוהים עם המחנה הסוני באסלאם, שמקבל תמיכה ממדינות כמו סעודיה, ירדן וטורקיה. אולם מעל לכולם ניצבת "המדינה האסלאמית בעיראק ובאל-שאם", ובקיצור: דאעש.דאעש התחילה את דרכה ב-2004, כחלק מארגון אל-קאעידה בעיראק. שש שנים לאחר מכן אדם בשם אבו-בכר אל-בגדאדי קיבל לידיו את ההנהגה על הארגון, וב-2011, עת השתוללה המלחמה בסוריה, החליט לשגר אליה כוחות מטעמו – ג'בהת אל-נוסרה. בחלוף הזמן החליט אל-בגדאדי להפוך את "המדינה האסלאמית" מעוד סניף של אל-קאעידה לח'ליפות אסלאמית בראשותו, שתשתרע, בשלב ראשון, על-פני עיראק וסוריה. בשל כך נוצר קרע בינו לבין אל-קאעידה וג'בהת אל-נוסרה. צבאו של אל-בגדאדי החל לפעול בעומק סוריה נגד ג'בהת אל-נוסרה ובעלי בריתה, נגד "צבא סוריה החופשית" וכמובן נגד משטר אסד. הוא ייסד בעיר אל-רקה את בירת הח'ליפות האסלאמית שלו, וזו שימשה לו מקפצה לכיבוש אזורים נוספים בסוריה. בכך העצימה המדינה האסלאמית את כוחה הצבאי והפוליטי, עד שבשלהי יוני 2014 הכריז אל-בגדאדי על הקמת הח'ליפות האסלאמית של עיראק וסוריה.
וכאן מתחיל השינוי הגדול שהאמריקאים והאירופאים לא הבינו: דאעש הפסיקה מזמן להיות ארגון והפכה למדינה. מלבד העובדה שיש לה עיר בירה ושליט, יש לה גם אידיאולוגיה – דאעש חותרת להפיץ את האסלאם בדרך הג'יהאד, להילחם בכופרים ולהפוך את מדינותיהם ("בית המלחמה") לשטח הנשלט על-ידי חוקי הקוראן ("בית האסלאם"). אגב, להגדרה זו נכנסים גם משטרים ערביים ומוסלמיים שנחשבים כופרים בעיני דאעש – סוריה של העלאווים, ערב הסעודית המתמערבת, מצרים החילונית, ירדן, עיראק, טורקיה והרשימה עוד ארוכה.
אולם, מלבד אידיאולוגיה יש לדאעש גם תשתית צבאית, מנהלית, משפטית, כלכלית וחינוכית. המדינה האסלאמית מחזיקה בצבא של בין 30 ל-50 אלף חיילים ושולטת בכ-40 אחוז משטח סוריה. בשטחים שכבשה דאעש, היא מתמודדת עם הצרכים הציבוריים והפרטיים של התושבים וביניהם אספקה שוטפת של מים וחשמל, בעיות תברואה וטיפול בתשתיות מקומיות. נציגיה מפעילים מערך של גביית מסים וביורוקרטיה עירונית מסועפת ומסודרת. כמו כן, דאעש הקימה משרד מיוחד לגביית צדקה מעשירים וחלוקת הכספים לעניים בהתאם לתעריף מסודר. באמצעות פטרולים של חמושים אוכפים נציגי דאעש ברחובות הערים במשך 24 שעות ביממה את השריעה. הם שומרים על כללי הצניעות של נשים וגברים, מוודאים שהמתפללים יגיעו לתפילה בזמן, ממגרים לחלוטין סחר בסמים ושתיית אלכוהול, ושומרים שהמסחר יתנהל בהגינות וללא הפקעת מחירים.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ולבסוף, כמו לכל מדינה, דאעש הכריזה בנובמבר 2014 על הנפקת מטבעות – דינר אסלאמי. מלבד העובדה שצעד זה מסמל את עצמאותה של "המדינה האסלאמית", מטרתו היא ליצור סחר במטבע אחיד בשטח שבשליטתה ולבסס עוד יותר את אחיזתה באזורים אלו.
דאעש הקימה מערכת בתי-משפט ומעסיקה שופטים אסלאמיים בבתי-הדין. שופטים אלה משמשים כבוררים וכמגשרים במחלוקות וסכסוכים שגרתיים – ענייני משפחה, בין אדם לחברו ובין מוסלמים ללא-מוסלמים (בני-חסות. בערבית: אהל אל-דִִ'מַה) – לצד שפיטה שרעית של עבריינות פלילית. זהו ממד נוסף של עצמאות "המדינה האסלאמית", בייחוד כאשר המערכת השופטת מפעילה גופי אכיפה ליישום גזרי-הדין.
גם בפן הכלכלי לא חסרים לדאעש אמצעי מחיה. יש לזכור ש"המדינה האסלאמית" קיבלה מימון, ועל-פי מספר הערכות עדיין מקבלת כספים, ממדינות המפרץ הפרסי, ובייחוד מסעודיה, מכווית ומקטאר. כספים אלה הועברו במסווה של כספי סיוע, רווחה וצדקה על-ידי גופים פרטיים, ארגונים ממשלתיים וממשלתיים למחצה דרך גופים וארגונים מוסלמים במזרח-התיכון בפרט ובעולם בכלל, מתוך ידיעה שהם מגיעים לידי "המדינה האסלאמית" ובעצימת עיניים של שלטונות הרשמיים של מדינות התורמות.
כמו כן, שדות הנפט והגז שנפלו לידי "המדינה האסלאמית" משמשים עבורה כחמצן כלכלי. דאעש מוכרת נפט בשוק השחור לסוחרים מקומיים ואפילו לסוכני משטר בסוריה, ובכך מעשירה את קופת האוצר שלה שמוערכת בכ-2 מיליארד דולר. ההערכות הן שמדי יום דאעש מרוויחה בין מיליון ל-3 מיליון דולר ממכירת נפט. דרך נוספת לקבל הכנסות היא באמצעות שדידת בנקים (הידוע שבהם הוא הבנק המרכזי של מוסול בעיראק). כך, שככל שלוחמי דאעש מתקדמים, ומגיעים לאזורי מפתח ולערים אסטרטגיות, בנקים נוספים נופלים לידיהם. ולבסוף, דאעש משתמשת בחטיפות כדי לגבות דמי כופר ומאיימת על אנשים בודדים וקהילות שלמות כדי לקבל דמי חסות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם