פינוי בינוי
למרות שינוי בעמדת המדינה ביחס ליישובי קו העימות, ולפיו בשעת מלחמה הם יתפנו באופן מסודר עד יעבור זעם, תנופת הבנייה בעוטף עזה רק הולכת וגוברת
מדינת ישראל תפנה באופן יזום ומסודר חלק מיישובי עוטף עזה בסבב הלחימה הבא בדרום, מתי שלא יתרחש. זה אחד המסרים שעלו מדיון בנושא 'שנה לצוק איתן' שהתקיים השבוע בכנס שדרות לחברה. בצלאל טרייבר, שמונה לאחרונה לראש רשות החירום הלאומית, סיפר בדיון שכל יישוב באזור עוטף עזה יודע כבר היום לאן בדיוק יפונה אם וכאשר. טרייבר אמר שאינו רואה בעזיבת החזית מסר של חולשה, "גם אני עזבתי את רמת־גן בזמן מלחמת המפרץ". לדבריו, לצה"ל גם נוח יותר להילחם כשהאוכלוסייה באזור הלחימה דלילה.
אם טרייבר משקף את עמדת המדינה, מדובר בשינוי משמעותי בגישת הממסד לנושא. חלק מחברי הקיבוצים שהתפנו מעוטף עזה בתקופת 'צוק איתן' עשו זאת כגנבים בלילה, בסיוע של התנועה הקיבוצית, ללא סיוע ממוסד ומאורגן מהמדינה. הציבור הישראלי ונבחריו נחלקו ביחסם לתופעה, ונשמעו קולות של גינוי ואכזבה מהקיבוצים המתרוקנים. המבקרים ראו בתופעה עדות לסדקים בכוח העמידה של אנשי התנועה הקיבוצית. כעת, כשראש רשות החירום הלאומית מעניק לגיטימציה מלאה לפינוי יישובים מהחזית בזמן מלחמה, הדברים עשויים להצטייר באור אחר.
במקביל להיערכות לפינוי יישובים, דיווח טרייבר על צוותי חירום שמוקמים לא רק ביישובים הקהילתיים, אלא לראשונה גם ברשויות עירוניות כמו שדרות. העיר חולקה לרבעים, ובכל רובע מוקם צוות חירום אזרחי כמו זה שקיים ביישובים קהילתיים. חוץ מהאחריות של המדינה ושל הרשויות המקומיות, טרייבר ביקש להטיל חלק מהאחריות גם על התושבים. אזרחים בכל מקום צריכים להחזיק באופן קבוע אוכל וציוד לשעת חירום, טען. לא ייתכן שהפסקות חשמל של כמה שעות מכניסות את כל המדינה להיסטריה.
האווירה הכללית במושב שביקש לסכם שנה ורבע של שקט בדרום, הייתה ריאליסטית מאוד. כל הדוברים הסכימו שהסבב הבא הוא לא שאלה של האם אלא של מתי. גם האלוף סמי תורג'מן, שכיהן כאלוף פיקוד הדרום בזמן 'צוק איתן', הקטין ציפיות כשאמר שמטרת הצבא העיקרית היא להגדיל את טווח הזמנים בין מבצע למבצע. לא יותר מזה.
מי שבכל זאת רוצה לשאוב אופטימיות, צריך לבוא ולראות את תנופת הבנייה בעוטף עזה שנה לאחר המבצע. חבר שממונה על פרויקט בנייה באזור חוף אשקלון סיפר לי השבוע על שבעים מגרשים שנמכרו לאחרונה ביישוב נתיב־העשרה הצמוד לגבול עם עזה. ביד־מרדכי נבנים עכשיו 26 בתים ומשווקים עוד 40 מגרשים לבנייה. תנופת בנייה מורגשת בכל יישובי עוטף עזה. במועצה האזורית שער הנגב סיפרו לי השבוע שאין להם בית פנוי בשטחי המועצה ושבכל היישובים יש התחלות בנייה ורשימות המתנה. בקיבוץ נחל־עוז נקלטו מאז 'צוק איתן' 18 משפחות חדשות, ולמועצה כולה נוספו 95 משפחות. מה שבטוח הוא שהמתיישבים החדשים אינם נאיביים. הם מודעים לכך שהמגורים באזור הזה כרוכים בתקופות לא קלות של לחימה, ואולי גם בפינוי זמני מהבית.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הממשלה החליטה השבוע על הקמת חמישה יישובים חדשים בנגב. כצפוי, עלו מיד קולות המתנגדים מטעמים ירוקים, סביבתיים וגם חברתיים. מצד אחד עומדת הטענה, שיש בה מן הצדק וההיגיון, שלפני שרצים להקים יישובים חדשים בנגב ראוי לחזק את היישובים הקיימים שחלקם, במיוחד העירוניים, עדיין חלשים מבחינה סוציו־אקונומית. מצד שני, לכולם ברור שיש אוכלוסייה שלא תגיע לגור ביישובים העירוניים, ומוסכם גם שיש אזורים כפריים שחשוב לעבות בהם את האוכלוסייה. בניגוד לנטען, יישובים חדשים לא רק שאינם מוכרחים לבוא על חשבון הוותיקים, אלא גם עשויים לתרום לחיזוקם. שני היישובים הדתיים החדשים שהוקמו בעשור האחרון ליד ירוחם לא גנבו לה אוכלוסייה אלא להפך. הם הוסיפו תלמידים למערכות החינוך, ילדים לחוגי המתנ"ס ולקוחות למסחר המקומי.
החלטת המציעים של הממשלה מתייחסת לטיעוני ההתנגדות להקמת היישובים ומסבירה את הצורך בהקמת כל יישוב מהחמישה. היישובים דניאל ואשל־הנשיא המיועדים לקום במועצה האזורית מרחבים, אמורים לענות על צורך לדיור כפרי־קהילתי מחוץ למסגרת המושבים הקיימים שמיצו את יכולת הקליטה שלהם. דניאל אמור לקום בסמוך לכפר השיקומי 'עלה נגב', ואשל־הנשיא בסמוך לקריית החינוך האזורית. מכיוון שמדובר ביישובים צמודי דופן למוסדות קיימים, ההשקעה בפיתוחם קטנה יחסית וכך גם הפגיעה בשטחים הפתוחים. היישובים שלח ונווה־גוריון, המיועדים לקום במועצה האזורית רמת הנגב, מעבים גושי התיישבות שיש בהם מחסור באפשרויות לקליטה. נווה־גוריון אמור לחזק את גוש היישובים החקלאיים באזור קיבוץ רביבים, והיישוב שלח יחזק את גוש היישובים של פתחת ניצנה. היישוב החמישי, דיה, עומד לקום במרחב דליל אוכלוסייה בין דימונה לערד, ונועד לבלום התפשטות התיישבות בדווית לא חוקית באזור.
ועדיין, למרות החשיבות בהקמת היישובים, צריכים לזכור שני דברים. האחד, שגם יישובים יהודיים נוספים לא יעלימו את האוכלוסייה הבדווית בנגב, ואי־אפשר להמשיך להתעלם לאורך זמן מסוגיית הסדרת ההתיישבות של הבדווים. חבל שהחלטת הממשלה השבוע לא כללה גם הקמת יישוב אחד לפחות למגזר הבדווי, כזה שיש עליו הסכמה, ולו כדי להוכיח שלא מתעלמים מהצרכים ההתיישבותיים שלהם.
הדבר השני שצריכים לזכור הוא שעם כל הכבוד להתיישבות הכפרית, עמוד השדרה של ההתיישבות בנגב הם היישובים העירוניים. אם דימונה, אופקים, וערד לא יהיו ערים חזקות ומבוססות, גם היישובים הקטנים בסביבתם לא יצליחו להתרומם. המסה הגדולה של היהודים בנגב מתגוררת ותמשיך להתגורר בבאר־שבע ובעיירות הפיתוח, ועתיד הנגב תלוי קודם כול בהתפתחותן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם