אלו האתגרים שיעמדו לפתחו של יוסי כהן כראש המוסד
ה"ראש" הבא, כפי שהוא מכונה בשורות הארגון, יצטרך בראש ובראשונה להתמודד עם תוכנית הגרעין האיראנית, שמולה עומדת ישראל כמעט לבדה. בנוסף הוא יידרש לשורת משימות, ובהן שיפור היחסים האסטרטגיים עם ארה"ב והמעקב אחרי דאעש
אלפי מילים ייכתבו בימים הקרובים על ראש המוסד החדש יוסי כהן, שאתמול (יום ב') בחר בו ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד, אבל ספק אם יהיה לו זמן לקרוא אותן: כהן יקבל לידיו את ראשות הארגון מידי תמיד פרדו בתחילת חודש ינואר, ולא ייהנה אפילו משבוע אחד של חסד. אולי זו הסיבה לכך שהוא יצא מראש לחופשה פרטית בת שבועיים בתיאלנד, עוד לפני חמש שנות הכהונה העמוסות שמצפות לו.עוד כותרות ב-nrg:
- "התגובה לפיגוע – להשליט בחברון שלטון ישראלי"
- אם העצור מדומא: "השב"כ לא בוחל באמצעים"
- העצה של שוורצנגר לשר הישראלי לאיכות הסביבה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
רה"מ נתניהו בחר ביוסי כהן לראש המוסד הבא (צילום: יוני ריקנר)
כהן, המכונה "דוגמן" בשל לבושו ההדור ושעוני היוקרה שבהם הוא נוהג להתהדר, הוא קודם כול "וורקוהוליק" שנוהג לעבוד מסביב לשעון. הוא יגיע "מבושל" לתפקיד ראש המוסד הבא לאחר כהונותיו כסגן ראש הארגון וכראש המטה לביטחון לאומי בשנים האחרונות. לכהן מצפה שורה של אתגרים, ובהם שיקום הדרג הבכיר של המוסד, המעקב אחרי הגרעין האיראני, שיפור הקשר עם ארה"ב ועוד.
איראן היא הסוגיה הראשונה שעומדת לפתחו של כהן: בניגוד למה שמקובל לחשוב כעת, חצי שנה אחרי חתימת הסכם הגרעין בין טהרן לשש מעצמות העולם, הסוגיה האיראנית לא ירדה מסדר היום של מערכת הביטחון הישראלית - להפך. איראן ממשיכה להיות האתגר המרכז של ישראל, ולמוסד יש חלק עצום בכף: לאסוף הוכחות שהאיראנים ממשיכים לחתור לגרעין בניגוד להבטחות שלהם בהסכם. במידת הצורך יצטרך הארגון להמשיך לפעול לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית, שלמרות ההסכם לאיראנים אין שום כוונה אמיתית לסגת ממנה.
שנית, המוסד יוסיף לטפל בשנים הקרובות גם בסיכול ארגוני הטרור העולמיים, ובהם דאעש. המוסד, האמון על איסוף מודיעין וסיכול טרור מחוץ למדינת ישראל, יסתכל גם על דאעש, שכן הארגון הסוני שם לו למטרה גם יעדים יהודיים ברחבי העולם. נוסף אליו, ארגוני טרור עולמיים אחרים מעולם לא זנחו את הכוונה לבצע פיגועים נגד יעדים ישראליים ויהודיים.
מבחינה זו נהנה המוסד מיתרון על פני ארגוני ביון מערביים אחרים, שכן הוא קרוב פיזית למוקדי פעילותו של דאעש במזרח התיכון. משום כך מהווה המוסד חלק בלתי נפרד מהמאבק העולמי בטרור, ובתקופת כהונתו של כהן צפוי העיסוק הזה רק להתגבר.
שלישית, בפני כהן יעמוד אתגר פנים-ארגוני. כל מינוי, בכל ארגון שהוא, גורם לזעזוע בצמרת. במקרה הנוכחי, שני המתמודדים האחרים מול כהן על התפקיד הרם לא ימשיכו במוסד. רמי בן-ברק, המכהן כמנכ"ל המשרד למודיעין, כבר פרש בפועל משורות המוסד ולא צפוי לחזור אליו. נ', הסגן הנוכחי, יוחלף בקרוב על ידי א' ויצא לאזרחות.
מלבד זאת, כהן יקבל לידיו את הנהגת המוסד לאחר שהארגון עבר לא מעט זעזועים מבניים בשנים האחרונות: כבר אחרי פרישתו של מאיר דגן - ה"ראש" הקודם, כפי שמכונה מפקד המוסד בתוך הארגון – עזבו את המוסד לא פחות משלושה ראשי אגפים, ובהם אגפי "תבל" ו"קיסריה" המרכזיים.
ראש הארגון הנוכחי, תמיד פרדו, הוביל אף הוא שורה של שינויים במוסד, ובמסגרתם חוזק מטה הארגון והועברו אליו סמכויות שבעבר היו נחלתם הבלעדית של האגפים המבצעיים.
לפיכך, במוסד יש תחושה כללית של צמצומים לאחר שנים רבות שבהן פיקד עליו מאיר דגן – תקופה שבה הארגון גם גדל באופן משמעותי. כהן מצדו מוכרח יהיה לפעול לשיפור האווירה במוסד, ולצמצם ככל האפשר את הזעזועים הבלתי נמנעים שיתרחשו בו מעצם מינויו.
האתגר הרביעי של כהן בתפקידו החדש יעסוק בקהילת המודיעין הישראלית. המוסד צריך לשפר את מערכת יחסיו עם ארגוני הביון המקבילים בישראל, ובייחוד להסדיר סוגיה שמצויה במחלוקת מול שב"כ: מי מבין שני הארגונים אחראי על איסוף המודיעין ברצועת עזה, הנמצאת תחת שליטת חמאס ואשר אינה נחשבת שטח "ישראלי".
כיום היחסים שבין שלושת ארגוני המודיעין של ישראל, אמ"ן, שב"כ ומוסד, הם מהטובים אי פעם. בעידן המידע האינסופי מוכרחים הארגונים להדיר את המחלוקת מבין שורותיהם ולהגביר את שיתוף הפעולה ביניהם, כדי לדלות פיסות מידע חשובות ומשמעותיות ממספר אינסופי של טקסטים ואותות ברשת.
האתגר החמישי של המוסד וכהן הוא אמנם חיצוני, אך חשוב לא פחות. התחום הזה אף מוכר לראש המוסד החדש מכהונתו כראש המוסד לביטחון לאומי: שיפור היחסים עם ארה"ב. כהן יצטרך לפעול לחיזוק שיתוף הפעולה האסטרטגי והמודיעיני עם וושינגטון, וזאת למרות היחסים העכורים שבין ראשי שתי המדינות.
אקו"ם