הדרך הביתה התחילה כשסילבן בחר לא להילחם על שמו
מאז שבחר לשתוק כשמ' התלוננה נגדו ובחר לטעון שאיננו מכיר אותה, החל כדור השלג להתגלגל מול מי שנחשב "מותג על" בליכוד. מול גל התלונות, לא נותרה תוחלת לחייו הציבוריים. עתה הוא פורש, בתקווה להימנע מהמשך הביזיון
הטעות הקריטית של השר סילבן שלום הייתה לפני שנה וחצי. סילבן היה אז המועמד המוביל לתפקיד נשיא המדינה, אף שלא הכריז עדיין רשמית על רצונו בתפקיד. מ', שעבדה איתו בעבר הרחוק, החליטה למנוע את המינוי. היא יצאה לתקשורת וסיפרה על מעשים מיניים איומים ונוראים שהוא דרש לבצע בה נגד רצונה. סילבן סמך על היועץ המשפטי לממשלה, שסיפק את הסחורה וקבע במהירות כי על העדות הקשה של מ' חלה התיישנות. היועמ"ש סירב במקביל להישען על עדות נוספת, במקרה הזה של ל', שסירבה להגיש תלונה. התיק נסגר, וסילבן חשב שהוא יצא מכל הסיפור כמו גדול.עוד כותרות ב-nrg:
- בשל הלחימה בסוריה: חיזבאללה יסתפק בתגובה מוגבלת
- פניה ליועמ"ש: "ג'ודי גרמה לנפגעת לא להתלונן"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

יכול רק לקוות לטוב. השר שלום
מיכל פתאל
זו היתה טעות, גם של סילבן וגם של המקורבים אליו. בעולם שבו התקשורת חופשית ופתוחה, שום דבר לא סגור. לכולם היה ברור שהעדות של מ' נכנסת אמנם להקפאה, אבל תפשיר, תתחמם ועוד ייעשה בה שימוש. לכולם היה ברור כי העדות של ל' לא תישאר במגירות המשטרה, אלא תצוף יום אחד ותציף את סילבן ואנשיו. סילבן עצמו חזר אחרי העדות של מ' לחיים הפוליטיים, אחרי תקופת העלמות קצרה שלקח על עצמו, אך ברגל בוטחת פחות. בשנה האחרונה סילבן לא היה אותו הפוליטיקאי הפעיל והיוזם כמו בעבר. הוא הוריד פרופיל וגם את כמות הראיונות שלו בתקשורת. משהו כבה בו.
סילבן היה צריך להתמודד עם הבעיה בזמן הנכון, לפני שנה וחצי. בעדותו במשטרה הוא טען שאינו מכיר בכלל את מ'. אם השר הנכבד אינו מכיר כלל את האישה שטוענת שנכחה איתו נגד רצונה בחדר במלון, ושם היא התבקשה לבצע בו מעשים מגונים, מדוע הוא שתק? למה לא הגיש מיד תביעת דיבה נגד מ', אפילו על סכום סמלי של שקל אחד? איך השר הנכבד הרשה לעצמו לחיות עם האשמות כאלה שפרצו שוב בשבועיים האחרונים, מפי אישה שהוא בכלל אינו מכיר לדבריו?
אילו היה סילבן משוכנע בעצמו, נוקט בדרך הזו ומנצח בבית המשפט, הוא היה זוכה ביתרון ערכי וחוזר בגאווה למסלול הפוליטי הבכיר. במקרה כזה אולי לא הייתה משמעות כזו לעדויות האחרות של נשים שעבדו במחיצתו, שאת כולן הוא מכחיש, כמובן. אבל סילבן יצר בעצמו, ולעצמו, כדור שלג. בכל יום נוספת עדות חדשה שמחזקת את הקודמת; התקשורת מעודדת את הנשים; היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה מוקעים על אוזלת היד שגילו לפני שנה וחצי; ורעייתו של סילבן רק דוחפת את הכדור המתגלגל על בעלה, בגלל ציוץ מיותר אחד.
סילבן נכנס למערכה המחודשת הזו בלי אפוד המגן שיכול היה לתת לו בית המשפט, אילו תבע את מ'. הוא לא רצה לעשות את זה מסיבותיו. בימים האחרונים היה ברור שאין שום תוחלת לחיים הציבוריים שלו, תחת עננה כבדה של עדויות והאשמות שמצטברות נגדו בכל רגע. ינון מגל הבין שגורלו נחרץ, והוא לא יוכל לשאת בתפקיד ציבורי. סילבן החמיץ את ההזדמנות, לא נלחם על שמו הטוב בזמן. היום הוא בחר משתי האפשרויות - לצאת לחופשה ארוכה ולקוות לטוב או לפרוש מהחיים הפוליטיים - באפשרות השנייה. כך הוא מקווה להתרחק מאור הזרקורים, ואולי למנוע מעצמו את המשך הסבל והביזיון.
בכל מקרה, מדובר בסיפור עצוב. סילבן שלום הוא אחד הפוליטיקאים המוכשרים בסביבה. בליכוד הוא נחשב למותג על, ולא מהיום. סילבן הוא איש עדות המזרח, תושב באר שבע, שעבר טרגדיה משפחתית והצליח להבקיע דרך, להגיע לצמרת השלטונית ולעשות שורה של תפקידים בכירים. בפריימריז האחרונים בליכוד, כמעט בלי קמפיין, הוא זכה במקום החמישי, מה שמעיד על כוחו בתנועה. יכול להיות מאד שהוא היה היום נשיא מדינת ישראל, אבל אולי התפקיד נמנע ממנו, לטובתו ולטובת כולם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg