הח"כים הערבים הוכיחו: נתניהו לא הגזים ביום הבחירות
הם קוראים לחרם על ישראל, מפארים את ה"שהידים" ומפיצים באופן קבוע נאומי שטנה. אז למה פתאום כולם מופתעים מהח"כים הערבים שנפגשו עם משפחות המחבלים?
נסו להיזכר: מיהו חבר הכנסת שהכריז "אני מצדיע לפעילי החרם נגד ישראל"? נסו לנקוב בשמותיהם של חברי הכנסת שבילו את ימי "צוק איתן" בקטאר, בחברתו של חשוד בריגול וסיוע לחיזבאללה? חשבו רגע, כמה פעמים שמעתם על חברי הכנסת שאיימו "להוריד את הגלימה" מכומר שפועל לגיוס נוצרים לצה"ל ודרשו ממנו לחדול מ"סיוע לאויב"? והאם בשנים האחרונות הוזכר אי פעם ציטוט, אפילו חלקי, מהנאום הבא, שאותו נשא חבר בכנסת ישראל לפני שנים ספורות."השהיד הוא שיא התפארת", הכריז חבר הכנסת, "השהיד הוא סמל המולדת. ברכות לאלפי השהידים במולדת ובניכר וברכות לשהידים שלנו ושלכם בקו הירוק. הכובש רצה שיכנו אותם מחבלים, אולם אנחנו אומרים כי אין דבר נעלה יותר מאלו שמתו למען המולדת". חתיכת נאום. שווה אזכור פה ושם, לא?
ועכשיו, בשביל השעשוע הלוגי: האם אתם מסוגלים לנקוב בשמו של הפוליטיקאי הישראלי שאמר, בבוקר הבחירות האחרונות, "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות אל הקלפי"? ובכן, לא כוחות. האמירה הזו, של ראש הממשלה נתניהו, הוכרזה כפשע מלחמה שבעזרתו גנב הימין את הבחירות ואפילו זכתה לגינוי אמריקאי רשמי בו ביום. מאז האמירה ההיא עוותה ושופצה לבלי הכר, מוזכרת שוב ושוב, ומועלית באוב בכל זנב ראיון פוליטי כהוכחה לפשע האולטימטיבי ששמו שלטון נתניהו.
עוד כותרות ב-nrg:
-דמעות על האיפור: הבוהמה נמצאת בשמאל, אבל לא מוכנה לשלם מחיר
-דני דיין? הפלסטינים חנכו שגרירות בברזיל
-משטרת אשקלון: הדוקר מלמל מילים בערבית לפני מותו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לעומתה, הציטוטים שבפתיחה זכורים בקושי למעטים. מעטים עוד יותר יצליחו לשדך בינם לבין הדוברים. כן, כמובן, אלה הח"כים הערבים. אבל מי מהם? לא תדעו, משום שהם עץ נופל ביער. בכל פעם מגיע פרלמנטר ערבי אחר, אומר את שאומר, הימין מסתער, השמאל מתעלם, התקשורת משתעלת קלות ויאללה, מתקדמים. סערה קטנה, סערונת, אוושת הרוח בעלים, וזה חולף.
אבו מאזן ומשפחות המחבלים במוקטעה
.
קחו לדוגמה את חבר הכנסת שהצדיע לפעילי החרם נגד ישראל. מדובר באיימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, ואת הציטוט פרסם לפני מספר ימים העיתונאי ישי פרידמן באתר "מידה". גם עוד עשרה ציטוטים דומים לא ישרטו את תדמית דובון האכפת-לי שעוטפת את עודהבכל הופעותיו התקשורתיות. מדובר באדם שביטל לאחרונה אירוע בארה"ב רק משום שנערך בבניין שמשמש גם את הסוכנות היהודית. למליאת הכנסת, אגב, הוא ממשיך להגיע. חברו לרשימה, אחמד טיבי, הוא חבר הכנסת שחתום על נאום השטנה וההסתה שצוטט למעלה. הוא נשא אותו ב-2012, לרגל "יום השהיד הפלסטיני" בחסות החבר אבו מאזן. שני הח"כים האלה לעולם לא ישלמו מחיר תקשורתי על מעשיהם. להפך. הם הנעלבים הרשמיים מהאמירה ההיא של נתניהו. נציגי המקופחים. רגשותיהם - חרפתנו.
כל זה מוביל אותנו לפגישה של שלושת חברי הכנסת של בל"ד עם משפחות הרוצחים הפלסטינים. ולא, זו לא רק הפגישה. זו דקת הדומייה שפתחה את הפגישה, ובמהלכה עמדו חברי הכנסת והתייחדו עם זכר רוצחי הישראלים; זה הפרסום באתר בל"ד; זו ההכרזה של ח"כ זחאלקה באולפן חדשות 2 כי מדובר ב"קורבנות הכיבוש" (המחבלים, כן?); זה הציוץ של ח"כ גטאס על "המשפחות השכולות" (שוב: משפחות המחבלים, כן?), וההגדרה שלו אותם כ"שהידים".
חברי כנסת ישראלים משמשים הלכה למעשה כזרוע תומכת, כתף ציבורית, לטרור. הם ימשיכו. הם גם ימשיכו ליהנות מלגיטימציה תקשורתית כנושאי דברו של הציבור הערבי המופלה והנדחק. מדוע שלא? מישהו הרי צריך לגנות (שוב ושוב) את האמירה ההיא של נתניהו. האמירה ההיא, ביום הבחירות, נולדה מתוך חשש אמיתי של הציבור הישראלי מפני נציגי המגזר הערבי בכנסת. מול פעילות הח"כים הערבים, נראה שהחשש של מצביעי הימין היה מוצדק במיוחד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם