קהילה, תנוחי, אמיר אוחנה לא עובד רק בשבילך
בואו ניקח את התפיסה שלפיה חבר כנסת משוחרר מכל מחויבות פוליטית רק בשל היותו גיי, צעד קדימה: למה שלא נאמר שחבר כנסת יהודי מחויב קודם כל לדאוג שיהודים יוכלו להתפלל בהר הבית, לפני שהוא דואג להקמתה של מדינה פלסטינית?
נתחיל בכך שבעולם מושלם הצעות החוק הקשורות לקהילה הלהט״בית שהועלו אתמול בכנסת, היו עוברות בקלות. אתם יודעים מה? יכול להיות שבכלל לא היה צורך להעלות אותן כי הן היו מובנות מאליהן. בואו נמשיך בחשיפה מטורפת – אנחנו לא חיים בעולם מושלם.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- פרשת רזי ברקאי: ימין ושמאל - רק שכול ושכול
-המודיעין המערבי עוד יחריב את המזרח התיכון
- עיר הבהד"ים: צה"ל לא סופר את תושבי הדרום
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נדמה לי שכמויות הזעם הקדוש שהותזו אתמול לעבר חבר הכנסת אמיר אוחנה לא מביישות את כמויות הזעם שהופנו, ובצדק, לעבר ישי שליסל, החלאה שרצח את שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה האחרון בירושלים.
אמיר אוחנה לא עשה אתמול שום דבר מיוחד. הוא עשה מה שחברי כנסת עושים כבר עשרות שנים: הוא שמר על המשמעת הקואליציונית. אבל כנראה שמה שמותר לכל חברי הכנסת אסור לחבר הכנסת אוחנה.
בכל זאת, לא רק שהבחורצ'יק החדש מעז לשחק את המשחק הפוליטי, הוא גם מעז לעשות זאת, רחמנא לצלן, בשורות הימין - שזה לעצמו מהווה עבור חלק מהאנשים ״הנכונים״ - בגידה שאין עליה כפרה. כמה מהם הגדילו אתמול לעשות והכינו רשימה של פוליטיקאים גאים בהיסטוריה שהיו גם נאצים. טוב נו אוחנה, אתה בימין, אתה גם מעז לחשוב שצריך להקל על קבלת רשיונות לנשק בתקופה של אינתיפאדה, אתה בטוח נאצי.
לא תשכנעו אותי שהקרנבל הזה לא קשור לימין ושמאל. משיטוט קל בערימות הנאצות שהופנו אתמול כלפי אוחנה, גיליתי שעם כל הרצון הטוב, קיים מכנה משותף די ברור בין המובילים שבתוקפים, וקחו רמז: לא מדובר באנשי ארץ ישראל השלמה.
אותי רק מעניין לדעת, אם הצעות חוק כמו אלו שהועלו אתמול, היו יכולות לעבור בקואליציות שמאל-חרדים שרביב דרוקר ניסה לבנות בלי סוף לפני הבחירות. האם יש פה מישהו שחושב שבוז'י הרצוג כראש ממשלה היה משכנע את חברי הכנסת ליצמן, גפני ודרעי להצביע בעד הצעות החוק (הראויות) שעלו אתמול? קחו רמז: אף אחד.
מעניין אותי גם לדעת, איך מפלגה כמו מרצ, שללא ספק מציגה עצמה כמובילת מאבק הקהילה הגאה, מרשה לעצמה לנסות רגע לפני הבחירות לחתום על הסכם עודפים עם הרשימה המשותפת, שאת יחסה לקהילה הגאה אנחנו "לא" באמת יודעים, כי איך לומר בעדינות, ראש המפלגה איימן עודה לא שש כל כך לדבר על זה (אגב איפה היו אתמול חברי הכנסת של המשותפת בזמן ההצבעה?).
אני אגיד לכם איך - בקלות, הם משחקים את המשחק הפוליטי. וזה לגיטימי. רק שמסתבר שזה לגיטימי בעיקר כשזה קורה בצד הנכון. אגב, מזל שלתפיסת בל"ד מרצ יותר מדי ציוניים כדי לקבל הסכם שכזה.
התפיסה שלפיה חבר כנסת משוחרר מכל מחויבות פוליטית רק בשל היותו גיי, ברגע שזה מגיע לענייני קהילה מפתיעה. למה שלא נרחיב אותה גם ונאמר שחבר כנסת יהודי מחויב קודם כל לדאוג שיהודים יוכלו להתפלל בהר הבית, לפני שהוא דואג להקמתה של מדינה פלסטינית? כי בכל זאת, זוהי הקבוצה שאליה הוא משתייך. אלו שטויות כמובן. חבר כנסת הוא מכלול גדול יותר מנטייה מינית או אמונה דתית.
גילוי נאות: אני מכיר את אמיר שנים, באופן אישי, ניתן לומר שאני אפילו חבר שלו, כל מי שמכיר אותו יודע שהפעילות שהוא עשה בתא הגאה בליכוד, תרמה לקהילה הרבה יותר מכל מיני כותבי טורים זועמים במאקו.
הנוכחות של חבר כנסת ימני, מחוץ לארון, במפלגת השלטון תורמת ותתרום לקהילה הרבה יותר ממציעי חוקים שיודעים שההצעות שלהם לא יעברו, אבל בכל זאת מתעקשים לקדם אותם גם הם אך ורק לשם רווחים פוליטיים.
אנחנו חיים בעולם שבו חברי האופוזיציה מוחאים כפיים ורוקדים בכל פעם שהם מצליחים להפיל הצעת חוק של הקואליציה (לגיטימי אגב); אנחנו חיים בעולם שבו כל הצעת חוק קואליציונית שנופלת הופכת לכותרת של יומיים על חוסר היכולת של הממשלה לשלוט; אנחנו חיים בעולם שבו אף מפלגה חפצת שלטון לא באמת יכולה לממש את האידיאולוגיה שלה בשל הקושי האמיתי למשול.
אנחנו חיים בעולם שבו גוש שניצח בגדול נאלץ לשלוט באמצעות קואליציית 61 כי מישהו החליט לגנוב 7 מנדטים ולשים אותם באופוזיציה. כל זה לגיטימי, כל זה חלק מהפוליטיקה, בדיוק כמו הצעד של אוחנה אתמול.
יש עוד דרך ארוכה לעשות בכל הנוגע לזכויות הקהילה הגאה, אבל אני מוכן להתחייב שמי שיוביל את בסופו של דבר המאבק ויקדם את אותן זכויות, יהיו אנשים מתוך מפלגות השלטון, כמו אוחנה, ולא אנשים שבעיקר יודעים להטיף על "ערכים" מספסלי האופוזיציה.
אקו"ם