אלקבץ הראתה 'מי לובש את המכנסיים בבית'
בעזיבתה את האולפן, המשיכה אלקבץ את המורשת של נשים שהשתמשו בגופן ובנוכחותן על מנת להביע את מחאתן. אם אצל רוזה פארקס הייתה זו הישארותה בכיסאה, הרי שאצל אלקבץ זוהי עזיבתו
30 שניות בדיוק לקחו ליונתן ריגר לחדול מלהעמיד פנים שהצלחתה המקצועית של רונית אלקבץ היא הסיבה שבגינה הוזמנה להתראיין. הרי לא באמת אכפת לו מה עשתה, היכן שיחקה או לאילו הישגים מרשימים היא הגיעה, ולכן הוא לא מצא לנכון להמשיך ולהסתיר את המניע האמתי מאחורי נוכחותה באולפן - משה איבגי.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- נאום המספריים: הרמטכ"ל שבר שתיקה וטוב עשה
- הסיוע האמריקאי יגדל כפיצוי על הסכם הגרעין?
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
ביום חמישי האחרון הגיעה אלקבץ לתכנית "שש" עם עודד בן-עמי במטרה לקדם את הסדרה הצרפתית "טריפליום", שבה היא מככבת. שאלה סמלית לגבי הדרך שבה קיבלה את התפקיד, הספיקה לריגר כדי 'לסמן וי' ולחתוך את הבולשיט, מה שנקרא.
"כל הכבוד לך", סיכם ריגר את תשובתה של אלקבץ, "אבל ברשותך אני רוצה לדבר על ישראל, כי עם כל הכבוד אנחנו בישראל", הסביר, ובמעבר צורם ולא אלגנטי אמר: "אני מניח ששמעת על פרשת משה איבגי". מה שריגר למעשה רצה לומר הוא: "כי עם כל הכבוד, זה לא מעניין אותנו".
זה לא מעניין אותם שיושבת מולם שחקנית, במאית ותסריטאית, זוכת שלושה פרסי אופיר שכעת מגלמת את ראש ממשלת צרפת. אישה היא אישה היא אישה. והרי למה שאישה תדבר על הצלחתה המקצועית? עם כל הכבוד, אישה חזקה, מצליחה ומוכשרת - עדיין פחות מעניינת מגבר חזק ומצליח החשוד בהטרדה מינית.
למרות הניסיון הצולע של ריגר להצדיק את האיבגיזציה של הריאיון, אלקבץ סירבה ליפול למלכודת ולהתייחס לנושא, שאין לה שום דבר ועניין בו. לאחר התערבותו של בן עמי, שהגן על ריגר וטען כי היה ננזף אלמלא העלה את הנושא ואף הגדיל לעשות והאשים אותה בכך שהתנהגותה אינה מכבדת, אלקבץ קמה ממקומה ונטשה את האולפן. "מוזר ביותר", קבע בן עמי, "ניקח אוויר, נשתה מעט מים, ונתקדם", אמר וחתם את התקרית.
כי הרי אתם יודעים, מה יש לעשות עם הנשים ההיסטריות האלו וההתנהגויות הבלתי מוסברות שלהן? הרי "מאחורי כל אישה עצבנית עומד גבר שלא מבין מה היא רוצה", לא? או שאולי אלקבץ פשוט הייתה במחזור ולכן התנהגה בצורה מטורללת שכזו והעזה לעמוד על שלה? באמת הזוי.
אלקבץ לא שתקה ובעודה צועדת החוצה הגיבה בציניות מתבקשת "באמת מאוד מוזר", כשברקע כבר נכנס לפריים עידו סולמון במקומה. וכך ישבו להם שלושה גברים זחוחים, תמהים על התנהגותה, כאשר אף אחד מהם לא היה פיקח כמוה כדי להבין את חומרת מעשם בניסיונם לצמצם את פועלה להטרדות מיניות.
בהזדמנות זו אני רוצה לקרוא לסדר את כל אלו שנהנים להאשים נשים בזילות של הטרדות מיניות. זוהי כבר רוטינה מוכרת - אישה אוזרת אומץ לספר את אשר אירע לה ונאלצת להתמודד עם מטח האשמות שהיא עושה זאת מאינטרסים, שהיא רוצה לקדם את עצמה או שהיא פוגעת באלו ש"באמת" הוטרדו מינית, כמו קוראת "זאב זאב".
ובכן, הנה מקרה שבו אישה מסרבת להתייחס לנושא, בזמן ששלושה גברים דוחקים בה לעשות זאת תוך ניצול ציני של נוכחותה, ועוד מעזים לבזותה כאשר היא מסרבת לשתף פעולה. אילולא עזבה אלקבץ את האולפן ניתן לשער כי עם התעוזה והחוצפה שלו, ריגר היה סולל את הדרך גם לשאלות באשר לטיב היחסים בינה לבין השחקן עמו עבדה בעבר ושאף שיחק בסרטה "שבעה".
בעזיבתה את האולפן באותו היום, המשיכה אלקבץ את המורשת של נשים שהשתמשו בגופן ובנוכחותן על מנת להביע את מחאתן. אם אצל רוזה פארקס הייתה זו הישארותה בכיסאה, הרי שאצל אלקבץ זוהי עזיבתו. הצדק הוא לעתים בישיבה על הכסא ולעתים בקימה ממנו ובנטישתה סירבה אלקבץ לקבל את המרות הגברית המשפילה של המנחים באולפן והראתה להם 'מי פה לובש את המכנסיים בבית'. ואפרופו, אולי באמת הגיע הזמן להפטר גם מהביטוי הזה ומעתה לומר: 'מי פה עושה רונית אלקבץ'.
אקו"ם