מפעל ההתנחלויות: חזון יישוב יהודים או גזל ערבים?
קשה להבין מדוע לא נאבק הממסד המתנחלי למען חלוקה שווה של אדמות מדינה בין פלסטינים ליהודים, מתוך עקרונות דמוקרטיים של שיוויון. אבל אפילו אם נצדיק אפליה זו, התמיכה של הממסד המתנחלי במפעלי השתלטות על אדמות פלסטינים - בלתי ניתנת להצדקה
בשנים האחרונות נוצרת דינמיקה חיובית שבמסגרתה יותר ויותר מתנחלים, מזדהים כתומכים בזכויות הפלסטינים. נוצר פתח רחב יותר לתפיסה טריטוריאלית ימנית, לצד אמפתיה מפתיעה בעוצמתה לצד הפלסטיני. גם בשמאל מתערערת, לשמחתי, התפיסה הסטראוטיפית של המתנחלים כמקשה אחת של גזענים שונאי ערבים. אך מעבר להצהרות כלליות איך נראה חזון ימני-מדיני המכיר בזכויות אדם?אבקש להראות שהממסד של המיינסטרים המתנחלי, למרבה הצער, לא תומך רק בחזון ארץ ישראל השלמה, אלא נוהג בגזל כבשת הרש של אדמות חקלאים פלסטינים, הרבה מעבר למה שנדרש לשם קידום מטרתו הפוליטית: להגדיל את מספר היהודים בגדה ולהכין את הקרקע לריבונות ישראל ביו"ש.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- הירי בחברון: התקשורת שאלה את השאלות הלא נכונות
- האם יחימוביץ' מסוגלת להיות ראשת ממשלה?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לפלסטינים המהווים את רוב תושבי הגדה מוקצים לפיתוח ומגורים המובלעות של שטחיי A ו-B שיחד מהווים כ-40% משטח הגדה, ועוד פחות מ-1% משטח C שנמצא תחת שליטה ישראלית, מוקצה לכפרים הפלסטינים שם. כלומר סך הכל פחות מ-41% משטח הגדה מוקצה לכשני מיליון פלסטינים, לעומת כ-59% משטח הגדה המוקצה לכ-356 אלף מתנחלים (להוציא את מזרח ירושלים). כבר עתה ברור שקבוצת המיעוט השולט - מקבלת את מרבית השטח.
אופק הפיתוח של המתנחלים בגדה רחב ועצום, של הפלסטינים - מצומצם ותחום: לפי הבנק העולמי מרחבי הפיתוח הפלסטיני שטחיי A ו-B הצפופים ומוצו כמעט לחלוטין עם הקמת ראוובי, ובשטח C כמעט ולא ניתן לבנות כפלסטיני. מאידך, יש כמיליון דונם אדמות מדינה בגדה. מהם כ-328 אלף דונם של אדמות מדינה שטרם הוקצו למטרות כלשהן. העבר מלמד שישראל נוטה להקצות אדמות מדינה ביו"ש להתנחלויות או למטרות ישראליות כמעט באופן בלעדי.
כלומר לטובת ההתנחלויות עומד פוטנציאל פיתוח של 328 אלף דונם. נניח שרק חצי ממאגר זה של אדמות מדינה ניתן לבנייה מבחינה תכנונית, עדיין מדובר על פוטנציאל בנייה של כ-13.5 התנחלויות עירוניות בגודל של אריאל (שמשתרעת על פני 12 אלף דונם - שטח מוניציפלי). כלומר, לו היו המתנחלים נצמדים לבנייה באדמות מדינה בלבד, הם היו יכולים, תיאורטית, להגדיל את אוכלוסיית היהודים בגדה בלפחות 256 אלף איש, שזו תוספת אדירה מזווית הסתכלות של תומכי ביסוס הריבונות הישראלית ביו"ש (כמעט הכפלת אוכלוסיית המתנחלים).
בנוסף, רק 90% מהשטח המוניציפלי של ההתנחלויות הקיימות בנוי בפועל, זהו עוד פוטנציאל נרחב להרחבת התנחלויות. חלק ניכר מהשטח המוניציפלי הזה חל על אדמות מדינה (אם כי ישנן גם אדמות פלסטיניות פרטיות הנמצאות בתוך השטח המוניציפלי של ההתנחלויות).
העובדות הללו מלמדות על מרחבי פיתוח כבירים בפני המתנחלים. אם יש מחסום בפני בנייה בהתנחלויות, הרי שזו מדינת ישראל, ולא השטחים המעטים בשטח C שמעבדים החקלאים הפלסטינים.
בכל זאת, לפי דוח ארגון כרם נבות של החוקר דרור אטקס, מתנחלים השתלטו עד כה על כ-27 אלף דונם של אדמות פלסטינים בשטח C, לרוב באמצעות שילוב של מניעת גישה מהחקלאים והסעיף בחוק העות'מאני שמעניק חזקה על הקרקע למי ששהה בה מעל ל-10 שנים. כלומר מעבר למרחבי הפיתוח הרבים הפתוחים בפני המתנחלים, הם בחרו לקחת 27 אלף דונם מהפלסטינים החיים בצמצום על פחות מ-1% משטח C.
עבור החקלאים הפלסטינים קשיי היום, אובדן החלקות הללו הוא מכה קשה, אך עבור המפעל האידיאולוגי של יישוב יהודים בגדה זה הישג זניח - מה זה 27 אלף דונם, המפוזרים על פני חלקות רבות, לעומת 328 אלף דונם של אדמות מדינה? בכל זאת מספר משמעותי של מתנחלים לא מסתפק במה שכבר הושג, לוטש עיניים לכבשת הרש של האדמות שעוד נותרו לפלסטינים בשטח C, וזוכה לחיבוק עז מצד הממסד של המתנחלים.
הדרך להלבין זאת היא היתממות של הממסד המתנחלי כאילו מדובר על מחלוקות אזרחיות בדבר בעלות על קרקע בין שווים. בפועל מדובר לרוב על חלקות שלפלסטינים יש מסמכי בעלות אליהם, אך הם היו מנועים מלעבדן - בין אם בשל צו צבאי שסגר את השטח בפני פלסטינים, בין אם בשל אלימות מצד מתנחלים קיצוניים או פשוט משום שלא היה להם את כוח האדם והמשאבים לעבד את השטח הרשום על שמם, אך ביקשו לשמור אותו לדורות הבאים.
העובדה שעבירה של הסגת גבול לאדמות השייכות לפלסטינים לא מטופלת ברצינות על ידי הרשויות, הפכה את החלקות שלהם לזמינות להשתלטות. לפרצה הזו נכנסו מתנחלים קיצוניים, לרוב חמושים, והחלו לעבד את הקרקעות כדי לזכות בחזקה. על רקע דברים אלו, כובל יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין, נגד "צו שימוש מפריע" המאפשר לצבא להוציא מתנחלים הפולשים לאדמות פלסטינים, ופועל בקרב שרי הממשלה לביטול הצו וכך להבטחת הפלישות.
אפשר להבין מדוע הממסד המתנחלי יפסול את הפרשנות הרווחת של החוק הבינלאומי לפיה אדמות מדינה אמורות לשמש רק את האוכלוסייה המקומית טרם כיבוש השטח, קרי: את הפלסטינים.
קשה יותר להבין מדוע לא נאבק הממסד המתנחלי לכל הפחות, למען חלוקה שווה של אדמות מדינה בין פלסטינים ליהודים - כמו שאמור להיות בישראל של גבולות 48', מתוקף עקרונות דמוקרטיים של שיוויון. אבל אפילו אם נצדיק איכשהו אפלייה בוטה זו בחלוקת משאבי הקרקע, התמיכה העקיפה והישירה של הממסד המתנחלי במפעלי השתלטות על אדמות פלסטינים בלתי ניתנת להצדקה. זה לא קידום חזון של יישוב יהודים אלא של גזל ערבים.
הכותב הוא פעיל זכויות אדם העוסק בהסברה בתחום
אקו"ם