כן, ישראל היא דיקטטורת עולם שלישי

כשהאוליגרכיה של בג"ץ פוסלת את "סעיף היציבות" היא למעשה מאשרת שישראל היא מדינה שמסוכן לעשות בה עסקים. לכן, צריך להעריך את איילת שקד על הדברים שאמרה, לא לתקוף אותה עליהם

רועי עידן | 4/4/2016 16:26
תגיות: בג"ץ, מתווה הגז
איילת שקד נתקלה הבוקר בקיתונות של ביקורת, אחרי שתקפה את בג"ץ בכנס לשכת עורכי הדין באילת, על המנדט שנטלו לעצמם השופטים בסוגיית מתווה הגז. שלי יחימוביץ' הגדירה את דבריה "אלימים"  וטוענת שהם מהווים "סכנה לתדמיתה של ישראל כמדינה דמוקרטית". אבל צריך להגיד את האמת: השרה שקד צודקת.  

נאום שרת המשפטים בכנס לשכת עורכי הדין. קרדיט: ערוץ הכנסת
 


נכון, סך הכול נחמד פה וזה, במיוחד לפני שהחום של הקיץ מתחיל, אבל אנחנו חיים במדינה שנשלטת על ידי אליטה אוליגרכית בלתי נבחרת ולא על ידי האנשים שהצבענו להם.

ברגע שגוף קטן שאינו נבחר דמוקרטית ואין עליו שום ביקורת יכול לבטל או לפסול החלטות כנסת וממשלה – נציגי העם הנבחרים - הרי שמדובר בבלוף בסגנון ממלכת ירדן. גם שם יש "פרלמנט" ו"בחירות", אבל בסוף מי שקובע זה "בית המלוכה".

עוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- הירי בחברון: התקשורת שאלה את השאלות הלא נכונות
- האם יחימוביץ' מסוגלת להיות ראש ממשלה?
- מפעל ההתנחלויות: חזון יישוב יהודים או גזל ערבים?


כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בנושא הגז לא היה מדובר בהתערבות משפטית לטובת איזה מיעוט נרדף או רמיסה של חוק יסוד. למעשה מי שרמס כאן חוק יסוד בפסיקה הזו הוא בג"ץ עצמו שמסמס בה את חוק יסוד: הממשלה שקובע שממשלת ישראל יכולה בהחלט לקבל החלטות מסוגו של מתווה הגז. בג"ץ פשוט החליט שזה לא ככה – ופסק. הריבון אמר את דברו.

"סעיף היציבות" משמש בדיקטטורות עולם שלישי ורפובליקות בננות מסוג זה כדי להגן על חברות ואנשים פרטיים מהעולם שעושים בהן עסקים. הסעיף מיועד למקרה שהרודן מתהפך פתאום ומחליט להפר הסכמים כלכליים במדינה בה לא ניתן לסמוך על סעד משפטי לאכיפת חוזים ומקל על פניה לערכאות כלכליות בינלאומיות.
בעולם כבר הבינו מזמן שהסכמים מול ממשלת ישראל לא שווים את הנייר שהם מודפסים עליו. בגלל זה משקיעים זרים ממעטים להשקיע כאן בתחומים בהם הממשלה מעורבת (שזה בערך הכול חוץ מהייטק. בינתיים). בעולם גם מבינים שמערכת המשפט בישראל סובלת מעיכובים ואיננה נלהבת לאכוף חוזים.

>>הגז לא ייצא מהאדמה - וטוב שכך

"מתווה הגז" בעצמו הוא האי תוצאה של הפרה של הזיכיונות המקוריים שהממשלה חתמה מולם עם חברות הגז כשכולם חשבו שאין בים גז, אבל הנה נמכור לכמה פראיירים זיכיונות בכל זאת. קצת לחץ תקשורתי ומשפטי והנה – הממזרים מחליטים לשנות את הכללים. אבל לפחות הממזרים מבינים שהם חייבים לתת משהו בתמורה, אחרת אף משקיע בעולם לא יתקרב לישראל עם מקל: סעיף יציבות. רפובליקת הבננות, ברגע נדיר של אמת, מבינה שהיא אכן כזו ומודעות לבעיה היא חצי מהפתרון.

 
צילום: יונתן זינדל פלאש 90
הרכב השופטים המורחב גן במתווה הגז צילום: יונתן זינדל פלאש 90


כשהאוליגרכיה של בג"ץ פוסלת את "סעיף היציבות" היא למעשה מאשרת את הנחיצות הגדולה שלו. היא מאשררת שישראל היא אכן מדינה שמסוכן לעשות בה עסקים, שלא יודעת להגן על חוזים ושההתחייבויות שלה שוות כקליפת השום – כולל ההתחייבות של המדינה להתחייב. היא מאשרת שבישראל הרשות המחוקקת והרשות המבצעת בטלות בשישים בפני הרשות השופטת – ושכאן אצלנו מתקיימת דיקטטורה. קבוצה קטנה של אנשים בלתי נבחרים מחזיקים בכוח מוחלט. אין הפרדת רשויות. יש רשות אחת שהיא הקובעת את הנעשה דה-פקטו. וגם דה-יורה.

המונרכיה הבג"צית שולטת במדינת ישראל באופן מוחלט. היא מתערבת בכל ומכניעה את הכול. היא לא מפעילה כוח פיזי נגד האזרחים (בדרך כלל) ומאפשרת להם חופש ביטוי (בינתיים, כי הוא לא מוגן כחוק יסוד) אבל שופטי בג"ץ הם אותם מלכים-נאורים מהאוטופיה הטוטליטרית של אפלטון.

עיון בפרק חוות הדעת של פסק הדין הוא משימה מתישה. אולי גז לא יופק בקרוב, אבל אוויר חם יש בשפע. בליל של ציטטות, מובאות, הגיגים והרהורי לב שנועדו להרשים? להתיש? לא ברור. אני אמנם לא משפטן, אלא גרפומן שמאוהב בחרטוטים שלו, אבל ככזה אני יודע לזהות היטב את בני מיני. ואולם, אני סתם תסריטאי כושל למחצה והם מלכים-נאורים שדעתם (ושלא יהיה לכם ספק, מדובר בדעה בלבד) גוברת על רצונם של נבחרי העם וקובעת את המציאות שאנו חיים בה.

תבינו משהו חשוב: דעתם מספיקה. זה לא ממש משנה אם יש להם או אין להם טיעונים. המשנה לנשיאה יכול היה לפרסם 260 עמודים שבהם כתוב הרומן מדע בדיוני שתמיד חלם לפרסם ולא יצא לו. הרי ברגע שבג"ץ פסק מה אפשר לעשות בדיוק? לחוקק שוב? להחליט עוד החלטת ממשלה? ואז שוב להגיע לבג"ץ? זה מעגל קסמים רקורסיבי שאין ממנו יציאה. זה לא שיש איזה גוף מעל בג"ץ, או איזה מנגנון ביקורת על מערכת המשפט. זה לא שלמלכים-הפילוסופים מגבעת רם יש אחריות על הפסיקות שלהם ועל תוצאותיהן. יש להם רק סמכות.

תמלוגי גז, לא תמלוגי גז – מה זה משנה להם. הפנסיה התקציבית שלהם לא תיפגע לעולם ותעבור גם לשאריהם יבדל"א אחרי מותם. אני מבטיח לכם שהרכיב הזה בתקציב המדינה, שנובע מהסכמים כלכליים שכובלים גם ממשלות עתידיות, יישאר ללא פגע.



היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

רועי עידן

תסריטאי ואיש פיתוח בטלוויזיה, נגן יוקללי וסוציופת בתפקוד גבוה

לכל הטורים של רועי עידן

המומלצים

עוד ב''דעות''

פייסבוק