ראשי » חדשות » דעות

כששנאת עשירים הפכה לערך העליון בישראל

התורה דורשת לעזור לעניים, אך אין בה שום דרישה להציק לעשירים. נכון שהפערים הכלכליים בישראל גדולים בהשוואה לעולם, אך זה קשור במידה רבה לתעשיית ההיי־טק המפותחת שלנו. רוצים להיות שוויוניים? אולי נלמד מצפון קוריאה. שם כולם גוועים ברעב ביחד

הקומיקאי גראוצ'ו מרקס אמר פעם: הייתי עשיר והייתי עני, ולהיות עשיר יותר טוב. על זה העירה עירית לינור, שמרקס הזה הבין את חוקי הכלכלה טוב יותר ממרקס האחר. לנו היהודים אין כלום נגד עושר. לנוצרים, לעומת זאת, יש תסביך בנושא הזה. מצד אחד, משיחם הורה להם שקל לגמל לעבור דרך קוף המחט מאשר לעשיר לבוא למלכות שמיים. מצד שני, היו זרמים נוצריים שראו בהצלחה כלכלית אות לבחירה אלוקית. התנ"ך, לעומת זאת, אינו מעריץ עשירים ("אל יתהלל עשיר בעושרו"), אבל גם לא עוין אותם. כסף אינו סימן לבחירה משמיים, וגם לא לכלוך טמא. כסף הוא בסך הכול כסף.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- בני האור מזועזעים: שקד העזה לבקר את ביהמ"ש
- במחנה הציוני מחפשים: מי חיסל את הסיכוי לאחדות?
כל התכנים הכי מעניינים -­בעמוד הפייסבוק שלנו

המחאה החברתית, שלכאורה התפזרה בלי הצלחה, למעשה שינתה באופן דרמטי את פני החברה הישראלית. הכנסת הנוכחית הצביעה פה אחד - 56 תומכים, אפס מתנגדים - בעד חוק הגבלת שכר למנהלים בכירים. ח"כ יואל חסון (ממפלגת המחנה הציוני, נכון לשעת כתיבת שורות אלו) התפתל בניסיון להסביר מדוע לפני כמה שנים הצביע נגד אותה הצעת חוק, ובסופו של דבר כתב: בינתיים התחוללה המחאה החברתית.
 
הגבלת שכר הבכירים בחוק היא מעשה אווילי. חוקי הכלכלה קובעים שחברה לא תשלם לאיש שכר יותר גבוה ממה שנחוץ כדי להשאירו בשורותיה. בעלי השליטה בבנקים אינם נוטים לחלק את כספם לכל דורש. אם המנגנון הקובע את שכר הבכירים מסולף ואינו מייצג את כל בעלי המניות, תַקנו את המנגנון. אל תקבעו במישרין את גובה השכר. גם אם הוא גבוה מדי, עדיף לספוג את הנזק הכלכלי הזה מאשר את הנזק החמור הרבה יותר של החזרת השליטה במשק לידי הממשלה, באמצעות תכתיבים וצווים. רוצים לחסוך? תתחילו לבטל חוקים, לא להוסיף. חוק הקולנוע, למשל, מעביר לאנשי הקולנוע הישראלי בכל שנה כ־80 מיליון שקלים. כמה מהסרטים הללו, שאנחנו מממנים, באמת מבטאים את ערכינו?

כל חברי הכנסת התיישרו סביב הגבלת שכר הבכירים, כי החוק הזה מבטא ערך עילאי של החברה הישראלית העכשווית - שנאת עשירים. הייתי אומר שחזרנו לימי מפא"י, אבל המצב היום הרבה יותר גרוע. בימים ההם, הבוז לעשירים השתלב בתפיסת עולם ערכית: בניין הארץ כחברת מופת דורש מסירות וחלוציות, בוז למוֹתרות וזניחת התענוגות. היום שנאת העשירים אינה משתלבת בשום תפיסת עולם כוללת. אין בה יותר ממה שהיא: שנאה אפורה כשק.

שנאת עשירים היא רעה, קודם כול משום שכל שנאה היא רעה. אך היא רעה גם מסיבה נוספת. כיוון שפתחתי בציטוט של הומוריסט יהודי דגול, ראוי להזכיר כאן גם את אפרים קישון. אני לא עשיר, אמר פעם קישון, אבל אני רוצה לחיות במדינה שיש בה עשירים. המשפט הזה לא מצחיק, אבל הוא נכון. בין אם העשירים זכו בכספם בצדק או שלא בצדק - נניח לרגע לשאלה מה פירוש "צדק" בהקשר הזה - הם אלו שמניעים במידה רבה את גלגלי הכלכלה. אם לא יהיו עשירים - כולנו נהיה עניים.
 
חברי כנסת נוהגים בשנים האחרונות לפרסם בגאווה את מצבם הכלכלי הקשה. כך הם זוכים בתחושת האחווה החמימה של אלו השונאים ביחד. ואני אומר: ח"כ שמרוויח 40,000 שקל בחודש ואינו מצליח לחסוך מאומה, אינו ראוי לנהל אפילו את המשק הכלכלי הפרטי שלו, ותמוה מאוד מנין לו היומרה לנהל את המשק הכלכלי הלאומי.

תשאלו: ומה לגבי הפערים בחברה? על זה אשיב שתורתנו חוזרת שוב ושוב על הדרישה לעזור לעניים, אך לא נמצא בה שום דרישה להציק לעשירים. שוויון הוא טוב אם משיגים אותו בעזרת מצוֹפים לעניים הטובעים, לא בעזרת משקולות לעשירים השֹוחים. אגב, השמאל הכלכלי בישראל מסתיר מאיתנו נתון מפתיע: אי־השוויון בהכנסה הכלכלית בישראל נמצא בירידה מתמדת ועקבית מאז שנת 2001. אנשי פורום קהלת מסבירים שזה בעיקר בגלל תופעה כלכלית משמחת אחרת, שגם היא מוסתרת מעינינו: העלייה הרצופה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. הרבה מאלו שהיו עניים החלו בשנים האחרונות לעבוד, ושיפרו מאוד את מצבם.

אכן, הפערים הכלכליים במדינת ישראל גדולים בהשוואה לעולם. זה כנראה במידה רבה בגלל תעשיית ההיי־טק המפותחת שלנו, שמבטיחה לעוסקים בה שכר גבוה מאוד. אם נוותר על ההיי־טק ונחזור לייצר טקסטיל, נהיה הרבה יותר שוויוניים. אם נפקיע את נכסי העשירים, נהיה עוד יותר שוויוניים. והכי שוויוני בעולם זה צפון קוריאה: כולם גוועים ברעב ביחד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

חיים נבון

רב קהילת השמשוני במודיעין, מלמד תורה במוסדות שונים, סופר ופובליציסט

לכל הטורים של חיים נבון