בוז'י לבש את חליפת האיומים וזה לא עשה לו טוב
חקירת המשטרה גרמה ליו"ר העבודה ללבוש את החליפה של האיומים. התוצאה היא נזק גדול בשבילו, ומחזות לא נעימים בשבילנו
זה התחיל לא נעים, המשיך מכוער ומשם התחיל להידרדר. מערכת הבחירות הפנימית של מפלגת העבודה 2013 הייתה עקובה מדם פוליטי. מפלגת־האם של מי שמכנה עצמו מחנה השלום ירתה, נטרלה ווידאה הריגה בקרב על הזכות לנצל בצורה הכי נכונה את ההזדמנות הבאה להוריד את ביבי מהשלטון. עד לרגע האחרון עוד היו טענות הדדיות למשחק לא הוגן, שהגיעו לשיאן הזמני כשבוז'י הרצוג עתר למוסדות המפלגה נגד שלי יחימוביץ', בטענה שצמצמה את מספר הקלפיות באזורים שבהם הוא צפוי לזכות ברוב הקולות. יחימוביץ' טענה שמספר הקלפיות דווקא גדל, אבל יריבה כבר הצליח לכרסם במעמדה והסוף ידוע.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- רק דמיינו את רבין במקום גנדי בתחקיר 'עובדה'
- משרד החוץ הישראלי מחרים את תומכי ישראל
- מה לזחאלקה החילוני ולרעיון הדתי של הר הבית?
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
הבדלי ההשקפה בין שני בכירי מפלגת העבודה ברורים, אבל בולטים הרבה פחות מהקיטוב התדמיתי. הרצוג – עם כל הכבוד לחצי המצרי שלו – הוא פוסטר מדויק של ראש ממשלה מכופתר, עם הצבע הנכון והמוצא האקדמי הראוי. שלי – עם כל הכבוד לפולניות היחימוביצ'ית שלה – היא כריש צווארון כחול עם מודעות חברתית של גרעין תורני בדימונה. בדיוק מהסיבות הללו כל אחד מהם הוא המועמד האולטימטיבי להיות אופוזיציה לוחמת לנתניהו, ראש ממשלה ותיק בעל תדמית שמשלבת באופן מרתק את שני הדברים גם יחד: הבחור מרחביה עם הווילה בקיסריה שאיכשהו הוכתר לתפקיד יו"ר הוועד של השכבות המוחלשות.
יצחק (בוז'י) הרצוג. ''כדאי שיתנער מהדמות המביכה שאימץ לעצמו ויחזור לגרסתו המעודנת''.
צילום: מרים צחי
הרצוג נותן לנתניהו פייט של לובשי חליפות דוברי אנגלית שוטפת; שלי נותנת פייט סוציאליסטי לרוח הקפיטליסטית שלו. אחרי אתנחתת שיח כלכלי קצרה, ברגע האמת בוחרי העבודה ויתרו על הבחנות אידיאולוגיות למיטיבי לכת, ובחרו בפוסטר.
מערכת הבחירות המלוכלכת ההיא הגיעה לסיומה כשיחימוביץ' מודחת מכיסא יו"ר המפלגה, אך נפתחה מחדש השבוע עם הדיווחים על כוונת המשטרה לחקור את הרצוג תחת אזהרה. על פי החשד, ועם כל אזכורי ה"לכאורה" הנדרשים, הרצוג שכר יועץ אסטרטגי שיכפיש את יחימוביץ', כשאת שכרו הוא מקבל באופן לא חוקי מארגון המייבא ארצה עובדים סיעודיים.
"סיטואציה מביכה", קראה יחימוביץ' לקטסטרופה הפוליטית הזו. מביכה לא פחות הייתה תגובתו של הרצוג, שהתחייב לשתף פעולה עם החוקרים תוך שהוא מתכתב מרצונו או שלא מרצונו עם זכות השתיקה ששמר בפרשה הקודמת שדבקה בו, אי אז לאחר בחירות 99'.
כמו אריה דרעי לפניו, גם הרצוג ביקש להרשים אותנו כשהוא מואיל בטובו לשתף פעולה עם שלטון החוק, שהוא מתיימר להיות ממגניו הבכירים. כמו נגן פילהרמונית שמתפאר ביכולתו לקרוא תווים, כך בוז'י מבקש להפוך את דרישת המינימום למחווה מרשימה. אחרי ששבר עוד שלב משמעותי בסולם האי־אמון שבין הנבחר לבוחריו, הוא יזדקק לקצת יותר מזה.
''מערכת הבחירות נפתחה מחדש השבוע עם הדיווחים על כוונת המשטרה לחקור את הרצוג תחת אזהרה''.
צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
בוז'י, אגב, לא מחכה לחקירה כדי להשמיע את קולו. כמו נער ברזלים מצוי, הוא שולח איומים נוסח "שיסתמו את הפה" לחברי הבית היהודי, מאיים שמי שיפגע בו – יחטוף, ומתעקש להזכיר לנו את השיח הגס להחריד שעלה מדבריו הבוטים נגד מיכל בירן בהזדמנות אחת, ונגד טוני בלייר בהזדמנות אחרת. אם רק היה קצת פחות מאותגר פיגמנטציה והרבה פחות מאותגר ווקאלית, עוד היו רואים בו ערס.
לא ברור אם זה הרצוג האמיתי ואולי רק ניסיון נואש לנצח את התדמית החנונית החיוורת שלו, אבל אם נשארו לו איזה כמה גרושים ליועץ תדמית חדש, כדאי שיתנער מהדמות המביכה שאימץ לעצמו ויחזור לגרסתו המעודנת. נכון, אנחנו נהנים לצחוק על קול ענות החלושה שיוצא מגרונו וללעוג לכישורי המנהיגות המוגבלים שלו, אבל בסופו של דבר אלה אותם חומרים שגורמים לנו לכבד אותו.
חזותו המהודרת ושקולת הדעת היא שהולידה את הבדיחות האומרות שהרצוג נחקר באזהרה על שלא הפריד במכל המחזור בין בקבוקי פלסטיק לזכוכית, או על שעבר את המהירות המותרת בחצי קמ"ש. אותה חזות היא שמציבה אותו כאלטרנטיבה אינטליגנטית מול יריבים מתלהמים. אם הרצוג חפץ חיים פוליטיים, כדאי שלא יוותר על התדמית הלפלפית משרתת אותו הרבה יותר מדמות הבריון משולח הרסן. אגב, התנהלות תקינה בכספי בחירות יכולה להועיל לא פחות. לכאורה. רק לכאורה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם