אירוע ביטחוני אחד יכול לחדש את אינתיפאדת היחידים
מבחינת המספרים היבשים, גל הטרור שהתחיל בערב ראש השנה כמעט ושכך לחלוטין. אבל במערכת הביטחון לא ממהרים להכריז על חזרה לשגרה, ורק השבועות הקרובים יכריעו אם אכן הגיע הזמן לסכם את אינתיפאדת הבודדים
הנתונים ברורים: לפחות על פי מספר הפיגועים, גל הטרור שהתחיל באוקטובר 2015 כמעט נבלם. נכון ליום רביעי האחרון, המחצית הראשונה של חודש אפריל הסתיימה ללא הרוגים ועם שלושה פיגועים בלבד שמוגדרים במערכת הביטחון כ'חמורים'.
עוד כותרות ב-nrg:
- יעקב שוואקי: אל תקראו לי זמר חסידי
- ואלה שמות: הזרים הגדולים בכדורסל הישראלי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ובכל זאת, במערכת הביטחון לא ממהרים להכריז על סיומו של גל הטרור, שכונה בתקשורת 'אינתיפאדת היחידים'. מדוע? הנה כמה סיבות טובות להגיע למסקנה שגל הטרור נמצא מאחורינו, וכמה נימוקים אחרים - טובים לא פחות - למסקנה ההפוכה.
זה לא נגמר עד שזה נגמר. שר הביטחון יעלון עם ראש הממשלה נתניהו
צילום: גדעון מרקוביץ
זה מאחורינו
סטטיסטיקה. המִספרים מסַפרים באופן ברור שהאינתיפאדה דועכת. ביום ראשון השבוע הציג אותם ש', ראש חטיבת המחקר בשב"כ, לשרי הממשלה. באוקטובר 2015 בוצעו לא פחות מ־78 פיגועים שנחשבים קשים מבחינת מערכת הביטחון, משום שהם נעשו באמצעות סכין או נשק חם.
במרץ ירד המספר ל־20, ומתחילת חודש אפריל כמעט לא היו פיגועים. בהתאם, מספר ההרוגים צנח. מתוך 29 אזרחים ישראלים וארבעה זרים שנהרגו מאז אוקטובר, רק אחד קיפח את חייו בחודש וחצי האחרון - בפיגוע ביפו בתחילת מרץ. אלה לא מספרים של אינתיפאדה.
מתחילת אפריל כמעט ולא היו פיגועים. זירת הפיגוע ביפו, בחודש שעבר
צילום: יוסי זליגר
ירידה בהסתה ושיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית. לעומת האינתיפאדה הראשונה והשנייה, גל הטרור הנוכחי שונה בכך שהוא אינו נהנה מתמיכה וגיבוי של ההנהגה הפלסטינית. תנועת התנזים של פת"ח, שנשלחה בידי יאסר ערפאת להצית את האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, אינה מעורבת מאז אוקטובר בשום פיגוע.
לכן, הפרות הסדר הן זעירות לעומת העבר: עשרות או מאות בודדות של אנשים לכל היותר משתתפים בהפגנות, לעומת רבבות מתקהלים בהתפרעויות הגדולות של האינתיפאדה הראשונה והשנייה.
יתרה מכך, רוב הציבור הפלסטיני, גם לפי הסקירה של ש', אינו מעורב בגל הטרור. אישורי העבודה של פלסטינים בישראל לא פחתו. לפי הניתוח הישראלי, רוב הציבור הפלסטיני סבור שגל אלימות מחודש לא יוביל אותו לשום מקום טוב.
לא פחות חשוב: ההסתה מצד אבו־מאזן ושאר בכירי הרשות פסקה כמעט לחלוטין. התיאום עם כוחות הביטחון של הרשות מתבצע ברמה גבוהה ביותר. זה לא קורה מאהבת ישראל אלא משנאת חמאס: בתודעתם של ראשי פת"ח ביהודה ושומרון עדיין צרובים אירועי ההפיכה של חמאס ברצועת עזה, שבמהלכה הושלכו אל מותם עשרות מעמיתיהם מגגות של רבי־קומות. עכשיו הם יעשו הכול כדי שחמאס לא ישתלט גם על יהודה ושומרון.
הר הבית לא בכותרות. הנקודה הזו, להערכת רבים במערכת הביטחון, היא החשובה ביותר. מגעים בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, ועצירת הביקורים של פוליטיקאים ישראלים בהר הבית, הצליחו להוריד את ההר מהשיח המוסלמי.
זה חשוב, משום שהתסיסה בסוף הקיץ שעבר החלה לנוכח סערה רגשית בציבור הפלסטיני, עקב הטענה שישראל עומדת לשנות את הסטטוס־קוו בהר הבית. אי אפשר להפריז במטען הרגיש שהמקום הזה נושא עמו.
כדי להנמיך את גובה הלהבות בגל האלימות האחרון, נעשה מאמץ עצום של כל הצדדים להוריד את הנושא מהכותרות ולשכנע שישראל אינה זוממת שום שינוי בהר. נראה שהמאמץ הזה הצליח.
ירד מהשיח. עימותים בהר הבית
צילום: אי.פי.איי
סיכול ישראלי מוצלח. בשב"כ תולים את הסיבה העיקרית לירידה בהיקף הטרור, בסיכול שמבצעת ישראל. הרחק מהחיים הכמעט שגרתיים במרכז הארץ, בוצעו בחודשים האחרונים בידי שירות הביטחון הכללי, צה"ל והמשטרה, אלפי פעולות מעצר בקרב חוליות טרור מסוכנות כמו אלה שביצעו את הפיגועים החוזרים ונשנים בשער שכם, וגם מול פעילים נלהבים שהתסיסו לאלימות ברשתות החברתיות.
במצב שבו מרבית שטחי יהודה ושומרון מוקפים בגדר, וכאשר צה"ל פועל ללא הפרעה בכל מרכזי הערים הפלסטיניות - היכולת לבצע פיגועים משמעותיים בשטחי ישראל יורדת מאוד. ראש אגף המחקר של השב"כ טען בהופעתו באוזני שרי הממשלה כי גם הריסת בתי המחבלים תרמה באופן משמעותי להרתעה הישראלית ולירידה במספר הפיגועים.
היו דברים מעולם. יכול להיות שבכלל היה מוקדם, מלכתחילה, להתייחס לגל הטרור האחרון כאל אינתיפאדה. סא"ל במיל' גדעון מיצ'ניק, שהיה ראש ענף היסטוריה של אגף המודיעין בצה"ל, מזכיר כי בעבר היו לא מעט גלי טרור חמורים שלא זכו לתואר המחייב 'אינתיפאדה'. אחד מהם, גל הסכינאות ששטף את רחובות ישראל בשנים 1991־1992, מזכיר מאוד באופיו ובאורכו את גל הטרור האחרון. האם ההיסטוריה חזרה על עצמה?
חכו בסבלנות
גאות ושפל. התקדימים ההיסטוריים יכולים להוביל גם למסקנה ההפוכה - ששיאו של גל הטרור נמצא דווקא לפנינו. אפשר להיזכר למשל בשקט הכמעט מוחלט שהשתרר בשנת 2001, לאחר חודשים ספורים של האינתיפאדה השנייה. גל הטרור אז התחדש בעקבות חיסול אחד ממנהיגי פת"ח, ראאד כרמי, בטול־כרם. כשהתחדשו הפיגועים, איש לא זכר את תקופת השקט.
ככלל, האינתיפאדה השנייה כונתה בצה"ל אירועי 'גאות ושפל', משום שבשנה הראשונה שלה, לאחר כל כמה שבועות של פיגועים הגיעה תקופה של שקט יחסי, וחוזר חלילה. לבסוף התפרץ גל קשה של פיגועי התאבדות, שדעך רק בעקבות מבצע 'חומת מגן'.
שאלת אבו־מאזן. ההתנהלות של הרשות הפלסטינית היא במידה רבה הפכפכה. כשם שההסתה פחתה בשבועות האחרונים, כך היא יכולה להתחדש במלוא עוזה.
התנהלות הפכפכה. אבו מאזן נואם בעצרת האו''ם
צילום: איי.אף.פי
ויש אפילו תסריט מלחיץ יותר מבחינת מערכת הביטחון: שאבו־מאזן יודיע ש"נמאס לו" ויחליט לפרוש מהנהגת הרשות הפלסטינית, תוך האשמות קשות כלפי ישראל שאיננה מוכנה לחדש את התהליך המדיני. במקרה כזה, חילופי הנהגה עלולים להיות מלווים בהתפרצות אלימה מחודשת.
השראה עולמית. צריך לזכור שהאירועים ביהודה ושומרון אינם מתרחשים בחלל ריק. מבחינות רבות הם שואבים השראה ממלחמות דאעש, ומושפעים מהכאוס האזורי שנותן את אותותיו גם בפיגועים באירופה. ההשראה הזו עלולה להמשיך ללבות את האש גם אצלנו.
מוטיבציה גבוהה לפיגועים. ש' מהשב"כ הוסיף בסקירתו כי המוטיבציה של חמאס לבצע פיגועי התאבדות וחטיפה נמצאת כיום בשיאה, כדי לחפות על הירידה בהיקף הפיגועים וכדי לאתגר את הרשות הפלסטינית. רק בשנה האחרונה סוכלו עשרות רבות של פיגועים כאלה. זהו מצב שונה מזה ששרר בשנים 2005־2015, שבהן חמאס לא התכוון לבצע פיגועי התאבדות בשטח ישראל.
עזה תחילה. הרעה עלולה לבוא לא רק מיהודה ושומרון. חמאס בעזה לא ויתר אפילו ליום אחד על תוכניותיו לייצר מערך רקטות מאיים.
רק השבועות הקרובים יכריעו אם הגיע הזמן לסכם את גל הטרור שפרץ באוקטובר 2015.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם