חגיגות האחד במאי: זמן לוותר על הסוציאליזם
בשלב מסוים הפך הסוציאליזם לדת רעילה ומושחתת. מוסדותיו סייעו לנו לבנות מדינה – אבל עכשיו תנו לנו לשגשג. את חגיגות האחד במאי צריך לאפסן בבוידעם יחד עם הפנקס האדום, הממשל הצבאי וברית המועצות
מדי שנה אני מקפיד להסתלבט על חוגגי האחד במאי, להעלות תמונה מהחגיגות בגרמניה הנאצית כדי להטריל (אולי "להטליר" יותר מתאים...) קצת את חובבי הסחבה האדומה וכאלה. אלא שהפעם אני רוצה לפתוח את הנושא יותר לעומק.עוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- המסעות לאושוויץ: מורל גבוה, פינוקים וקצת שואה
- בוש ייזכר בעתיד כמוסרי יותר מאובמה
- חג הפסח מאחורינו, השגרה לפנינו? מדובר באשליה בלבד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מה בעצם כל כך גרוע באחד במאי? על הנייר? כלום. זה יום שהמקורות שלו טהורים וחיוביים ביותר, מאבק של תנועת העבודה הצפון האמריקאית בשלהי המאה ה-19 על תנאי העסקתם של פועלים ששינה את החיים של כולנו לטובה. אלו דברים שאנחנו לוקחים היום כמובנים מאליהם: הגבלת שעות עבודה, פיקוח על תנאי העבודה, שכר מינימום, איסור על עבודת ילדים ועוד.
תהלוכת האחד במאי בתל אביב, 2012
צילום: יהונתן שאול
נכון שיש מקומות בעולם (בדרך כלל כאלה שנהנים מגוונים שונים של קומוניזם) שבהם הרפורמות האלה פחות לא באו לידי ביטוי, אבל היי – אחרת איך היינו יכולים גם ליהנות מתנאי עבודה כל כך נוחים וגם מהמשך תרבות הצריכה שלנו? איך אמר ג'ורג' אורוול: "כל החיות שוות, אך יש חיות ששוות יותר", לא?
אבל ברצינות - מקורותיו של האחד במאי קדומים יותר ממה שאנחנו בדרך כלל חושבים. למעשה, חגיגה באחד במאי הייתה מסורת פגאנית עתיקה. הנצרות משום מה פסחה על החג הזה והוא נותר פסטיבל אביב חילוני במקומות רבים באירופה. לקראת סוף המאה ה-19 הפופולריות שלו דעכה – ואז באו הפגנות הפועלים המפורסמות בשיקגו ובטורונטו, על תוצאותיהן הטרגיות, וכך קרה שהסוציאליזם העולמי אימץ את התאריך לעצמו. אולי הנצרות ויתרה על אחד במאי, אבל דת השוויון והצדק החברתית המופרכת עטה עליו כמוצאת שלל רב – וכדרכן של דתות אימצה את המועד הפאגני כשלה, ולנצח הוא יהיה יום חגה.
וזו דת, שלא יהיה לכם ספק. סוציאליסטים שבאמת מאמינים בסוציאליזם ומשננים את הכתבים של נביאי הדת הזו – מקרל מרקס ועד שלי יחימוביץ' – אתם אנשים דתיים. אין שום הוכחה מדעית לקיומו של שוויון בין בני אדם. למעשה יש הוכחות מדעיות חותכות לכך שבני אדם אינם שווים בשום צורה – כך שלהאמין בשוויון סוציאליסטי זה אפילו יותר מופרך מלהאמין באלוהים, שאמנם אין הוכחות לקיומו, אך גם אין הוכחות להיעדרו.
מה שהסוציאליסטים שבשלטון עושים לאזרחי ונצואלה האומללים כרגע לא שונה מהותית מהכומר ג'ים ג'ונס שחילק למאמיניו את משקה הקול-אייד המורעל לא רחוק משם, בגיאנה. הוא אגב היה גם נוצרי וגם מרקסיסט נלהב. לא מפתיע.
החג הזה אומץ בחום על ידי שפע הדיקטטורים הרצחניים שהסוציאליזם העולמי הוציא מקרבו. אי אפשר לחגוג את יום העבודה בן שמונה השעות בלי להזכיר את עשרות מיליוני הקורבנות התמימים של התכנון המרכזי והכפייה של הדת הזו, שקטלה יותר אנשים מכל הדתות האחרות גם יחד. אין אחד במאי בלי אזכור שמם של היטלר, סטאלין ומאו. אה. ובן גוריון.
הציונות הסוציאליסטית שהקימה את המדינה חגגה את האחד במאי ברוב פאר והדר. שיהיה לכם ברור – בלי הסוציאליזם המדינה לא הייתה קמה. בחיי. זה עולה לי בדם לכתוב את זה.
שלא תחשבו שהם בנו יותר מדי – רק 17 אחוז מכלל ההון והרכוש בארץ ישראל לפני קום המדינה היה שייך "למוסדות הלאומיים" – השאר היה פרטי. הם הלאימו, כפו, תכננו וחילקו מחדש הכול. אבל זה בדיוק הדבר שסוציאליזם טוב בו: הוא מאפשר, במקרה שבראש עומד מישהו חיובי – לייצר ריכוז מאמץ של כפייה שבאמצעותה מתגברים על תקופות קשות בחיי עם ומדינה.
אלא שצריך לדעת מתי להיפטר מהסוציאליזם הזה, שכן בשלב מסוים הוא הופך רעיל ומושחת. לא בכדי המדינות ה"סוציאליסטיות" של אירופה כיום רק הופכות להיות יותר ויותר קפיטליסטיות ככל שהזמן עובר.
גם עם ישראל היה חכם כדי למתן את מידת השפעתה של הדת הזו על המדינה שהקים, אבל לא מספיק. חלק ממוסדות הסוציאליזם עדיין אוחזים בהשפעה רבה על חיינו, ומן הראוי להוציא אותם לפנסיה. תודה רבה, נעמתם לנו מאוד, עזרתם לבנות מדינה – עכשיו תנו לנו לשגשג.
את ההישגים האמתיים של הסוציאליזם, בלי ציניות – אלו שנוגעים לטובתו של האינדיבידואל - כבר יהיה מאוד קשה לקעקע.
את חגיגות האחד במאי צריך ואפשר לאפסן בבוידעם יחד עם הפנקס האדום, הממשל הצבאי, ברית המועצות והאנטי מחיקון. אם להשתמש בפרפרזה על דבריו של ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה: "כי זו 2016!"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם