חנינה לקצב: המשחק הפחדני של נשיא המדינה
ריבלין שעשה עם קצב דרך ארוכה בפוליטיקה הליכודית, נחוש לחון את הנשיא לשעבר – אבל חושש. במקום לפעול כמו מנהיג ולא כאחרון הפוליטיקאים, הוא נתלה בדיווחים על מצבו הנפשי של האסיר בתקווה שהציבור ישתכנע
סביר להניח שהנשיא ראובן ריבלין לא היה צריך לערוך היכרות עם בני משפחת קצב, שאותם פגש בלשכתו במהלך השנה האחרונה. הנשיא העשירי מכיר היטב את הנשיא השמיני, ששוהה היום בכלא מעשיהו. השניים בני אותו גיל, פחות או יותר, ובוגרי אותה מפלגה, הליכוד. שניהם שמרו לאורך השנים בליכוד על יחסים קרובים, חלקו חברים וחברות משותפים, וסייעו זה לזה בבחירות הפנימיות.עוד כותרות ב-nrg:
• כך תליתי את דגל ישראל על כיפת הסלע ב-67'
• הדילמה של מנהיג עיראק: הפיכה או הדחה?
• כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
קצב עשה צעדים מהירים יותר משל ריבלין. הוא היה ראש עיר בקרית מלאכי, הפך לחבר כנסת ולשר וצבר הרבה כוח בליכוד לפני שריבלין הגיע לפרלמנט. קצב סייע לריבלין בכל המאבקים במרכז ובשביעיות והשניים הפכו לבני ברית פוליטיים, שנעזרו באותם מאכערים וקבלני קולות.
מכיר את קצב ומשפחתו כבר שנים רבות
צילום: מארק ניימן, לע''מ
בשנת 2000 ריבלין היה יושב ראש סיעת הליכוד שישבה באופוזיציה. הוא היה האיש שהתכבד להציג את "המועמד שלנו, משה קצב לנשיאות מדינת ישראל". יו"ר התנועה, אריאל שרון, העתיר אז שבחים על קצב כמי שמייצג את ישראל השנייה מול מועמד העבודה, שמעון פרס. המועמדות של קצב התקבלה בסיעת הליכוד פה אחד, אבל רק הוא האמין שיהפוך באמת לנשיא - ולימים קילל את היום שבו נבחר.
אם העניין היה תלוי רק בריבלין, קצב היה כבר איש חופשי. הוא נחוש לשחרר אותו מהכלא. לפני חודשיים, כפי שכבר דווח כאן ב-nrg, נועד הנשיא עם ידידים לארוחת צהריים ודיווח להם ש"יש מהלך לחנינה של קצב". האורחים התרשמו שריבלין הולך עד הסוף כדי לשחרר את ידידו לשעבר, והציעו לו "לשים עליך שכפ"ץ". ריבלין הודה להם על העצה אבל הוסיף כי "אני יודע, אבל עשיתי את כל השיקולים".
מקווה לעזרה מידיד ותיק
צילום: אמיר מאירי
מאז משחק ריבלין משחק כפול בעניין החנינה לקצב. לפני חודשיים הוא הכחיש, באמצעות דובריו, כי הוא עוסק בחנינה, אחרי שפנינו אליו למתן תגובה. ההתעניינות התקשורתית וההתנגדות של ארגוני הנשים גרמו לו לסגת לאחור, אבל הוא לא מוותר. בינתיים התכנסה ועדת השליש שליד שירות בתי הסוהר. ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד קיוו כי הוועדה תעשה עבורם את העבודה ותשחרר את קצב אחרי קרוב לארבע וחצי שנים שבהן הוא בכלא, אבל הוועדה דחתה את בקשתו.
עכשיו ריבלין מחפש מוצא אחר לקצב ומשחרר בלוני ניסוי משלו לתקשורת. הוא מכין את החנינה שעליה דיבר ונשען על מצבו הפסיכולוגי הרעוע של הנשיא האסיר. רק שהפרסום מעורר רעש ציבורי והתנגדות וריבלין שוב נסוג לאחור, עד המהלך הבא. לשכתו מיהרה להוציא בשמו הודעה תמימה כי קצב הוא בעצם ככל האדם, וכי על שולחנו של הנשיא נערמות בקשות רבות והוא מטפל בכולן במידה שווה.
המשחק של ריבלין נראה קצת פחדני. אני באופן אישי חושב כי צריך לשחרר את קצב מהכלא אחרי שנים ארוכות. קצב ראוי לעונש חמור על מעשיו, אבל גם פרקליטים בכירים בפרקליטות המדינה סבורים כי הוא ספג עונש לא מידתי. רק הנשיא יכול להעניק חנינה וכאן ראוי שיפעל כמו מנהיג ולא כמו פוליטיקאי: או שיחון את קצב באומץ, כפי שהוא רוצה, או שיודיע שאינו רוצה לחון אותו, וימשוך את ידיו מהעניין. ההדלפות וההכחשות למיניהן לא מכבדות אותו, ולא את מוסד הנשיאות, שהפך בימים האחרונים לאולפן של כותרות וספינים מלאכותיים.
מבית הנשיא נמסר בתגובה: הדברים המיוחסים לנשיא בסיטואציה המתוארת בטורו של שלום ירושלמי אינם נכונים. הנשיא מקפיד כל העת להדגיש כי אינו עוסק בנושא בשלב זה, וכי כאשר יובא התיק לשולחנו, ידון בו כבכל תיק אחר, ומבלי שגיבש את עמדתו עוד בטרם הובאו לפניו כל העמדות הרלוונטיות.
אקו"ם