פרשנות: מה עומד מאחורי ההסלמה של חמאס?

לקיחת האחריות של חמאס על הירי מהרצועה, מחייבת בחינה מחודשת של האינטרסים של הארגון. האיום על ישראל נועד להשיב לו את התמיכה מבית, תוך התאגדות נגד "האויב הציוני". למרות זאת, בחמאס מבינים עדיין את הערך שיש בשמירה על הסכם הרגיעה

אסף גבור | 4/5/2016 23:05
תגיות: חמאס,רצועת עזה,מנהרות
ההערכות אומתו: חמאס הוא העומד מאחורי תקריות הירי לעבר כוחות צה"ל ב-24 השעות האחרונות. ההסלמה הביטחונית ברצועה היא תוצאה ישירה ומוצהרת של ארגון הטרור. זאת בניגוד להתקפות קודמות, בהן הסווה החמאס את פועלו, והסתתר מאחורי ארגוני טרור "סוררים".

עוד כותרות ב-nrg:
שוב אש לעבר כוח ישראלי; צה"ל השיב בירי טנקים
קמרון לקורבין: תתנער מה"חברים" שלך בחמאס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בגדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, איימו אמש (יום ד') כי "האויב הציוני יקבל הפגזות במטרות שלא ציפה להן כל עוד הוא לא נסוג מגבול הרצועה". המסר המאיים לא נועד לאוזני ישראל בלבד. מבחינה פנים פלסטינית, האיומים של דוברי חמאס עשויים לאותת לתושבי עזה על האיום הישראלי השריר.
 

בחמאס סוברים כנראה ששימור המתח הצבאי ותחושת הסכנה המרחפת מצדה של ישראל עשויים להחזיר במעט את התמיכה בארגון ואת תחושת הסולידאריות הנוצרת מהתאגדות נגד "האויב הציוני". זאת לאור הביקורת הנשמעת על הארגון מבית, עקב השקעתו משאבים יקרים בשיקום המנהרות. וזאת, על חשבון התושבים במקום, ובזמן שהרצועה קורסת מבחינה כלכלית.

אך חרף המסרים המאיימים ורוחות המלחמה המנשבות, בחמאס מבינים עדיין את הערך שיש בשמירה על הסכם הרגיעה. כדי להבין את האינטרסים של הארגון יש לעמוד ראשית על התנהלותו, שאותה ניתן לחלק לשני מישורים עיקריים: צבאי ומדיני.

במישור הצבאי, החמאס רואה בהסכם הרגיעה מול ישראל ערך אסטרטגי חשוב. זאת בעיקר כי הוא מאפשר לארגון זמן להיערך לקראת סבב הלחימה הבא מול ישראל. "ההסלמה הישראלית ברצועת עזה מסכנת את הבנות הרגיעה", אמר דובר חמאס בעזה, מושיר אלמסרי, בתגובה לאירועי היום. דבריו מחזקים את ההנחה הישראלית כי בארגון הטרור מעוניינים להמשיך במתווה הרגיעה.
 
צילום: AP
בחמאס מבינים את הערך שיש בשמירה על הסכם הרגיעה. טנק של צה''ל בגבול הרצועה. צילום: AP

חרף ההצהרות של ישראל על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות לגילוי מנהרות, בחמאס עדיין רואים בהן כלי התקפי משמעותי ומשקיעים בפיתוחו כספים, משאבים וכוח אדם. בישראל מודעים לכך, ופועלים לחשוף מנהרות נוספות. לאור זאת ניתן להניח שהפעילות הישראלית מעבר לגדר קשורה במנהרות הטרור, כשהתגובה המהירה של חמאס עשויה ללמד על החשש של הארגון מפני פגיעה באמצעי הלוחמה העיקרי שלו.
 
בנוסף לחפירת מנהרות, בחמאס מנסים להתגבר על המחסור באמצעי לחימה באמצעות הברחות דרך מנהרות מסיני, וכן באמצעות ניצול "אמצעים אזרחיים" שישראל מעבירה דרך כרם שלום, המתועלים לצרכים צבאיים. פרסום כתב האישום נגד פעיל חמאס בתחילת השבוע חשף טפח מהפיתוח העתידי של הארגון. בין היתר הבריח הפעיל לרצועה ציוד צלילה כדי לשפר את מערך הקומנדו הימי של החמאס – כלי תקיפה עתידי נגד ישראל.

בנוסף למישור הצבאי, יש לחמאס גם אינטרסים במישור המדיני. כדי לשפר את מצבו הכלכלי הקשה של הארגון, גורמים בחמאס מנהלים מהלכים מדיניים שנועדו להפחית את הלחץ הבינלאומי המופעל עליו, בעיקר מצד מצרים.

ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, נפגש השבוע עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בתקווה שזה יסייע בגישור עם מצרים. לחץ דומה מופעל גם על סעודיה, שעמה מתדיינים גורמים מטעם חמאס. הערוץ המדיני הוא סיבה נוספת מבחינת חמאס לשמר את הסכם הרגיעה, שנהפך להיות הדבר היחיד כמעט שקושר את המצרים לעזה ולחמאס באופן חיובי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

אסף גבור

כתב הערבים של NRG ומקור ראשון. בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים ומזרח תיכון

לכל הטורים של אסף גבור

המומלצים

פייסבוק