במי מותר לירות: מחבל מנוטרל או צעיר שמיידה אבנים ונמלט?
אותו צבא, אותם חוקים, אותם פוליטיקאים, אותה תקשורת ובכל זאת – אלאור אזריה, חייל צעיר ופשוט חוטף את כל הזובור; וקצין מובחר אחר, ישראל שומר, שהרג נער שיידה אבנים, מקבל חיבוק חם, עזרה בדמות מניפולציה משפטית, לא נשפט ואפילו זוכה לקידום. הייתכן?
הטקסט הבא אינו על נוהל תפיסת מחבל. לפני כשנה, אלוף משנה בשם ישראל שומר נסע ברכבו, כאשר נער ערבי ידה אבנים לעברו. הקצין עצר מיד את הרכב, יצא ממנו, וירה לעבר הנער. הנער נהרג כתוצאה מהירי. אל"מ שומר נחקר תחת אזהרה, אך לא הועמד לדין.כל השרשרת הפיקודית שלו, כמו גם חברי הכנסת ושרי הממשלה, עמדו לצדו באופן גורף. מאז נודע כי שומר יקודם, והוא נחשב עד היום לקצין מוערך.
עוד כותרות בערוץ הדעות של nrg:
- יאיר גולן רואה שחורות? שיגיד תודה במקום שיכפיש
- האם נתניהו מתגעגע לסוס הטרויאני ציפי לבני?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
תיעוד הירי במיידה האבנים:
והנה תקריב לסיפור הזה: הרכב של אלוף משנה ישראל שומר נעצר לאחר שיידו לעברו אבנים. ברגע שעצר את הרכב ויצא ממנו, הנער הפלסטיני בן ה-17 הסתובב והחל לברוח, כשאין בידו שום כלי נשק. הקצין כרע וירה לעברו. על פי עדויות מהמקום הוא ירה שלוש פעמים - פעמיים בגוף ופעם אחת בראש. לפי תחקיר "בצלם", כשהנער שכב פצוע על הקרקע הקצין ניגש לעברו, הפך אותו ברגלו, ואז חזר לרכבו ונסע מהמקום.
אני חוזרת – זה אינו דיון על נוהל תפיסת מחבל. לאור פרשת אלאור אזריה נדמה שאזרחי מדינת ישראל חלוקים לשניים – יש כאלה שחושבים שכל מחבל שבא להרוג דינו מוות, יש כאלה שחושבים שלא. אני מבקשת מהקוראים להשהות את השיפוט המוסרי המורכב שמקרים כאלה מעלים, ולנסות לבחון את המקרה הזה בקור הרוח המרבי.
ועכשיו שאלה: הקצין ירה במחבל זמן מה אחרי שהמחבל יידה אבנים. למעשה, הוא ירה בו כאשר ניסה לברוח מהמקום. לכן אנחנו חייבים לשאול: במה נער נמלט ללא כלי נשק מסוכן יותר ממחבל מנוטרל על הרצפה? מה ההבדל בין שני המקרים? הרי גם ישראל שומר וגם אלאור אזריה טענו שחשו סכנה ממשית לחייהם.
מדוע אם כך הטענה של אזריה נתפסה כשקרית ומניפולטיבית והטענה של שומר (שחש שנער שבורח ממנו כל עוד נפשו בו מסכן את חייו) נתפסה כאותנטית? אז זהו שהיא לא.
גם בצה"ל הבינו שנער שבורח מחייל חמוש ועוד שני חיילים לצדו לא יכול להוות סכנת חיים ממשית, ולכן העדות של שומר שונתה בהדרגה מ"סכנת חיים ממשית" ל"נוהל מעצר חשוד". יכול להיות שמישהו החליט לעזור לו קצת, כדי שהקצין המובחר לא יגיע חלילה למשפט צבאי?
בואו נפתח אמנזיה לרגע ונשכח (כפי שצה"ל שכח) את הטענה הראשונית של שומר בדבר סכנת חיים ממשית, ונעשה מעבר חד לנוהל עצירת חשוד. כל עוד אין סכנת חיים ממשית - הנוהל הצה"לי מתיר ירי לעבר הרגליים. גם אם ניקח את עדויות האנשים שנכחו במקום - כמו גם את העדויות של הצלב האדום בדבר שלוש יריות שלא כוונו לרגליים - בעירבון מוגבל, עדיין יש לנו כאן מחבל מת, וקשה יותר למות מפציעה ברגל.
גם כאן צה"ל נחלץ לטובתו של שומר, וטען שהירי נעשה תוך כדי מרדף ולכן לא היה מדויק. ניחא, אבל יש עניין נוסף – הנוהל הצבאי מחייב את שומר לקרוא לעזרה רפואית עבור המחבל הפצוע, ובכל זאת - שומר השאיר אותו במקום ונסע.
יכול להיות שאתם קוראים את הדברים האלה וחושבים שישראל שומר הוא גבר-גבר, וכך בדיוק צריך לנהוג. יכול להיות שאתם מזועזעים מההתנהלות שלו. אבל כל זה פשוט לא רלוונטי.
הדבר היחיד שרלוונטי כעת הוא איך יכול להיות שישראל שומר הקצין מעולם לא נשפט, ואף קודם במערכת, ואילו על כתפיו של אלאור אזריה נמצאת כל היוקרה המוסרית של הצבא ושל שר הביטחון?
אתם לא ראיתם את ישראל שומר מובל באזיקים ושלשלאות. אתם לא שמעתם את שר הביטחון קורא למצות עם שומר את הדין עוד לפני שנפתחה בכלל חקירה. אף אחד לא פשפש בהיסטוריית הפייסבוק של שומר כדי לגלות האם הוא עשה פעם לייק ל"צל". אף פאנל בטלוויזיה לא חגג את המוסריות הנצחית שלו על גבו של שומר.
אותו צבא, אותם חוקים, אותם פוליטיקאים, אותה תקשורת ובכל זאת – חייל צעיר מאוד ופשוט מאוד חוטף את כל הזובור; וקצין מובחר אחר, מנוסה ממנו, ותיק ממנו, כזה שאפשר וצריך לצפות ממנו להתנהלות ערכית ולדוגמה אישית - מתקבל בזרועות פתוחות לחיקם של הפוליטיקאים ואנשי הצבא, מקבל עזרה בדמות מניפולציה משפטית, לא נשפט ואפילו זוכה לקידום.
למה? יכול להיות שזה נעוץ בכך ששומר הוא קצין יוצא קיבוץ ואזריה הוא חפ"ש מרמלה? יכול להיות שזה נעוץ בעובדה שהמצלמות לא תפסו את שומר יורה, אבל כן תפסו את אזריה? יכול להיות שכל המערך המוסרי של צה"ל נבנה על חזות פלסטית ופופוליסטית?
לי אין תשובות, אבל דבר אחד מתבהר כאן – אוי לו לצבא שלא החוקים היבשים (יהיו אשר יהיו) מנהלים אותו. אוי לו לצבא שמפלה בדין בין חייל לחייל. הצבא בנוי על האמון של הציבור, והאמון הזה נשחק באופן מסוכן מאוד עם פרשת החייל היורה מחברון.
אקו"ם