מי צריך אחדות מזויפת? השלום מתחיל בבית
תוכנית צירופו של הרצוג לממשלת נתניהו לא צמחה מתוך תשוקת אחדות טהורה. אילו התגשמה לא הייתה תורמת להעלאת מפלס האחווה הלאומי בין המחנות היריבים, אלא בדיוק להפך
אין ספק, אחדות היא דבר טוב. מקורות ישראל רוויים באמירות על חשיבות האחדות ועל אסון הפלגנות. משחר נעורינו חינכו אותנו הורינו ומורינו שכוחנו באחדותנו: הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. מעת לעת אנחנו מספרים לילדינו ולנכדינו שממשלות אחדות עמדו מאחורי הניצחון הישראלי המזהיר במלחמת ששת הימים והדברת האינפלציה האיומה באמצע שנות השמונים.עוד דעות ב-nrg:
- ביי ביי בוגי: לא נתגעגע לאיש שסירס את צה"ל
- שפיר ממשיכה את מסורת הבוגדנות של העבודה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גם הנימוק המדיני למהלך היה משכנע למדי: נתניהו הסביר שהוא מעוניין להציב לצדו שכפ"ץ שמאל מתון לקראת המאבק הקשה הצפוי לישראל בזירה הבינלאומית. למקורביו הסביר שהרצוג יסייע לו בהדיפת מזימות הקיץ של צרפת ותעלולי סוף הכהונה של אובמה.
נתניהו והרצוג. זו תמיד הייתה רק ברית אינטרסים
צילום: קובי גדעון/לע''מ
אפילו בצמרת הבית היהודי נטו לאמץ את ההסבר הזה, למרות יסודותיו הלוגיים הרעועים: האם כשנתניהו נשבע אשתקד כי לא יקים ממשלת אחדות עם בוז'י וציפי הייתה ישראל משוחררת מלחצים מדיניים? והאם הנשיאים אובמה והולנד באמת יתרשמו עמוקות מאישיותו של הרצוג, ויפסיקו להציק לנו לסגת אם רק יצטרף לממשלת נתניהו?
עצם העובדה שנתניהו מיהר להציע השבוע לליברמן את כיסאו של יעלון, למרות דימויו הקיצוני של שר הביטחון המיועד בזירה הבינלאומית, מוכיחה שבשעת הצורך יודע ראש הממשלה לצלוח מהמורות בינלאומיות. אם לא למען ארץ ישראל, אז למען הישרדותו.
בכל מקרה, תוכנית צירופו של הרצוג לממשלת נתניהו לא צמחה מתוך תשוקת אחדות טהורה, עַם אחד עִם שיר אחד. היא באה לעולם כברית אינטרסים זמניים בין ראש ממשלה שמשתוקק להרחיב את הבסיס הפרלמנטרי הדחוק שלו ובין מנהיג אופוזיציה מט לנפול.
צפו: נאום הכישלון של הרצוג
במקרה הטוב, הרצוג היה מביא איתו כנדוניה חצי מפלגה וחמישית אופוזיציה. אוגדת התקשורת של השמאל, שהסתערה עליו בחמה שפוכה, הייתה מתעבת את ממשלת האחדות שלו ומסתערת לכבות כל ניצוץ פיוס. מפלס האחווה הלאומי היה ממשיך לגעת בקו האדום. אז מי צריך אחדות שכזאת? שלום פנימי אמיתי לא יצא ממנה, רק קטטות ומשברים.
גם הרטוריקה של הרצוג לא תאמה אווירה של אחדות. הוא הציג את עצמו כמציל הלאומי של המדינה מידי "הסמוטריצ'ים". באחת ממסיבות העיתונאים שלשום הכריז ש"הבחירה היא בין טירוף לבין שפיות", ובכך הוציא אל מעבר לגדר גם את כל בוחרי ליברמן. לא פלא שהימין חייך בהקלה כשליברמן הושיט פתאום את ידו לנתניהו, ונתניהו נחפז להגיב בהושטת יד משלו. השלום מתחיל בבית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם