בלי ממשלה ומפלגה תומכת: הרצוג חטף את מכת חייו
רק נס ישאיר את הרצוג בראשות מפלגת העבודה בפריימריז הבאים אחרי שנתניהו פירק אותו ואת מפלגת האופוזיציה הראשית. חבל רק שהוא עוד מתפתה לנאום בפאתוס על המלחמה האופוזיציונית שינהל מעתה להפלת נתניהו, במקום לכבוש את ראשו באדמה
איך שלא נסובב את השבועות הפוליטיים הסוערים שעוברים עלינו נגיע לנקודה אחת. בנימין נתניהו הצליח לפרק לחלוטין את יצחק הרצוג ואת מפלגת האופוזיציה הראשית. והוא עשה את זה כמו גאון ונדיב ואכזר, אם נתבסס על מילות השיר של ז'בוטינסקי. הוא תמרן את הרצוג המסכן ללא רחם, ניצל את חולשתו הפוליטית ואת הסתבכותו הפלילית והבטיח להציל לו את הקריירה.
הרצוג התפתה, הלך לפגוש את נתניהו והתחנן להיכנס לממשלת אחדות. הפגישה הלילית ביום ראשון האחרון שעליה דיווח עמית סגל לא הייתה הראשונה שהתקיימה ברחוב בלפור. הרצוג שרף שם שעות כבר לפני שבועות. היה קשה לו להיפרד מחבל ההצלה שזרק לו נתניהו, כפי שסיפר אחד ממקורבי ראש הממשלה.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- חשיפת עדויות 'שוברים שתיקה': צעד הכרחי לבירור האמת
- סתיו שפיר ממשיכה את מסורת הבוגדנות של העבודה
- 'סוכן הכאוס': מינוי ליברמן - מהלך נגד הצבא
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
''בנימין נתניהו הצליח לפרק לחלוטין את יצחק הרצוג ואת מפלגת האופוזיציה הראשית''.
צילום: קובי גדעון/לע''מ
נתניהו הגיש להרצוג בנדיבות את תיק החוץ ועוד כמה ג'ובים לחברים. הוא ידע שמה שמעניין את מפלגת העבודה מאז ומעולם הוא השלטון והחיבור לכוח ולתקציבים. המפלגה הזו, מייסדת המדינה, מעולם לא התרגלה לאופוזיציה ובקושי החזיקה מעמד מחוץ לממשלה. שמעון פרס היה המייצג הנאמן של המסורת הפוליטית הזו.
השנים שבהן לא ישב על ההגה נחשבו בעיניו כמו אסון למדינה. הרצוג ממשיך את הדרך. מי שהחל את הקריירה הפוליטית כמזכיר ממשלה והמשיך כשר זוטר ובינוני לא הבין מה עושים בחוץ. ביום שבו הפסיד את הבחירות והלך לאופוזיציה הוא חיפש את הדרך בחזרה לקואליציה. בדרך הוא תעתע בציבור ובחבריו. המתקפות החריפות שלו על ראש הממשלה היו מצג שווא.
נתניהו ואנשיו איתרו את המצוקה. הם חיכו להרצוג בסבלנות ומשכו אותו לתוך מלכודת הדבש. עד לפני חודש וחצי הרצוג עדיין הבין מה קורה, וצעד פנימה בעיניים פקוחות. ב־28 במרץ הוא איבד את השליטה. ההחלטה על החקירה הפלילית נגדו עשתה בו שמות. הפרסומים המוקדמים על עבירות חמורות עוררו את החברים הטובים בעבודה, שראו את הרצוג מפנה להם את הדרך ורק ביקשו להחיש את הנפילה. חכי"ם חדשים יחסית כמו אראל מרגלית, מיקי רוזנטל, סתיו שפיר ואחרים פונים להרצוג בסגנון שאיש לא היה מעז לנקוט בשעתו כלפי רבין או פרס. דמו הותר.
הרצוג המסכן ראה בנתניהו בעל ברית אלטרנטיבי, ולא ראש ממשלה שצריך להחליף. נתניהו מצדו קשר אליו את הרצוג והפך אותו לבובת משחק. באחת הפעמים הוא הציג בפניו סקר שלפיו הליכוד יורד ל־24 מנדטים, הרצוג והעבודה מידרדרים ל־12 מנדטים, ולפיד מזנק ל־22 מנדטים. הרצוג נבהל כהוגן. אגב, על השנה האחרונה של לפיד אפשר לכתוב תזה שלמה. בניגוד להרצוג הוא לא זגזג, שמר על עקביות, השכיל להציג עצמו כאופוזיציונר אחראי וידע מתי לתקוף את נתניהו ומתי למתן מסרים. את התוצאות אפשר לראות בסקרים שלפיהם הוא מרוקן את העבודה מכל תומכיה.
נתניהו נהג בתחכום אכזרי ודאג להדליף את פגישותיו עם הרצוג. הממשלה הימנית שלו קיבלה לגיטימציה מהיריב האופוזיציוני הקשה שלה, מבלי לשלם שום מחיר. נתניהו משך את המשא ומתן, וסיפק זמן אוויר לתקשורת. מדינה שלמה ידעה שהרצוג רוצה להיות שר החוץ ולייצג את מדיניות נתניהו. הרצוג המשיך לרוץ פנימה כדי להציל את חייו הפוליטיים. הוא לא ניהל משא ומתן אמיתי אלא עבד בעיקר על סיסמאות שהעלה פעם לפייסבוק: קידום השלום כדי למנוע הלוויות, ועידה אזורית ושמירה על בית המשפט.
הרצוג התנהל על פי תוכנית הפעלה שהתקין לו נתניהו. הוא לא העז להכעיס את מי שאמור להושיע אותו. הוא לא תבע ולא השיג הרבה, ולא יעזרו כל הדיבורים על הסכמים בעל פה שהיו לו עם ראש הממשלה. הרצוג לא דרש, למשל, את אימוץ תכנית ההיפרדות שלו.
ב־7 בפברואר, כזכור, העלה הרצוג את תוכניתו המדינית בוועידת מפלגת העבודה. הרצוג עבד קשה על התוכנית הזו, שכללה העברה חד־צדדית של שטחי A לרשות הפלסטינית והיפרדות מהכפרים הפלסטיניים בירושלים. חברי הוועידה אישרו את התוכנית פה אחד. מי שהיה בגני התערוכה באותו יום חש התרוממות רוח. הפעילים שמחו להוכיח שלמפלגת העבודה יש מסר מדיני שונה ועצמאי. אבל התוכנית נדחפה למגירה. איש לא שמע עליה מאז, בטח לא נתניהו.
הרצוג לא תבע רוטציה של שנה לפחות בראשות הממשלה, כיאה למי שמחזיק בקופה של 24 מנדטים. הרצוג טוען שקיבל שר במשרד הביטחון, החל מעוד שנה וגם זה לא בטוח, כי שום דבר לא כתוב. מה שבטוח הוא שנתניהו לא התייחס אליו ברצינות הראויה, וזה כדי לא לנקוט במונחים כמו זלזול והשפלה. בשעה שניהל איתו משא ומתן על מתווה הגז, סגר ראש הממשלה מתווה חדש מול הטייקונים.
ליברמן וליון מגיעים לפגישה הבוקר
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
פרידה מוקדמת מהפוליטיקה
ביום רביעי חטף הרצוג את מכת חייו. נתניהו ניסה להסביר כי הוא מנהל משא ומתן עם הרצוג מכיוון שאביגדור ליברמן מסרב להצטרף. עכשיו התברר כי הוא שיחק בהרצוג כדי שליברמן ייכנס לממשלה. ליברמן הבין בסוף כי הרצוג רציני, וכי ועידת מפלגת העבודה תאבת השלטון תאשר ביום ראשון את הכניסה לממשלה גם תמורת כלום ושום דבר. הוא לא רצה להישאר באופוזיציה זניחה ועקף את הרצוג בסיבוב. נכון לכתיבת שורות אלה, תיק הביטחון נוסע אליו. מה שיהפוך את ממשלת נתניהו לראשונה שמכילה את כל מרכיבי הימין בתוכה, ובקיצור, הממשלה הלאומנית ואולי המסוכנת ביותר שהייתה כאן. תשמעו מה אומר בני בגין על ליברמן במשרד הביטחון.
המינוי של ליברמן אכן נראה ונשמע הזוי, ולא רק בגלל הנסיבות המהירות. המשקעים בין נתניהו וליברמן עדיין קיימים. ליברמן משוכנע כי נתניהו עומד מאחורי החקירה בפרשת ישראל ביתנו, שהורידה את מפלגתו לשישה מנדטים בבחירות האחרונות. ליברמן לא החמיץ מסיבת עיתונאים, כנס פעילים או שיחה סגורה בשנה האחרונה כדי להשמיץ את נתניהו ולכנות אותו שקרן, רמאי, נוכל וישרא־בלוף.
מצד שני, בעיני נתניהו ואנשיו שר הביטחון החדש הוא "אדם שהכדור היחיד ששרק לו ליד האוזן הוא כדור טניס, אדם שלא הוביל מימיו אפילו לא חייל אחד לשדה הקרב ולא קיבל החלטה מבצעית מימיו. פוליטיקאי קטן וקשקשן שמתעקש להשיא עצות למי שמנהיגים את המדינה בתקיפות ובאחריות" (מתוך הודעה שהוציאו אנשי נתניהו לפני חודש).
אם המינוי יעבור, ליברמן ימצא מולו רמטכ"ל וסגן רמטכ"ל בעלי תפיסה הפוכה. ב־29 במרץ הגיע ליברמן לבית הדין הצבאי שבפניו הובא החייל אלאור אזריה שירה במחבל כפות. ליברמן בא להזדהות עם החייל יחד עם כמה עשרות מפגינים. "חייל שנשלח לקרב על ידי צה"ל, גם אם הוא שגה חייב להיות בטוח שיש לו גיבוי, שכולם מאחוריו ושהוא לא יהפוך בן רגע לשעיר לעזאזל וישמש מטרה למסע רדיפה והשמצות", אמר. מעניין איך זה מתיישב עם דברי הרמטכ"ל איזנקוט נגד ההתבהמות בצה"ל. מעניין גם איך ייראו עכשיו ישיבות הקבינט בצל דו"ח מבקר המדינה על מבצע 'צוק איתן', שבמהלכו תקף ליברמן את נתניהו באופן חסר תקדים (ועד לפני שבוע הוא חזר שוב על המחדלים של נתניהו, "ההתנהלות הכושלת והטלת אחריות על אחרים").
נתניהו מזיז ממשרד הביטחון את בוגי יעלון. בימים אחרים הוא לא היה מעז. היום הוא מנצל את מעמדו הרופף של יעלון בליכוד, אחרי שורה ארוכה של התבטאויות שעוררו עליו את זעם הפעילים. זה התחיל עם הבית בחברון שיעלון סירב לאכלס אותו במתנחלים, המשיך בביקורת הקשה על החייל אזריה, והסתיים בנאום שבו קרא לקצינים להתבטא בלי חשש, מה שגרר שיחת בירור אצל נתניהו. באמצע נרשמו היתקלויות נוספות. נדמה לי שיעלון מבין שאין לו עתיד מזהיר בליכוד, ויודע כי הוא משלם מחיר על אמירה אידיאולוגית ומוסרית אמיצה. גם אם ירצה להילחם נגד הדחתו ממשרד הביטחון, אין לו את הכוחות הפוליטיים שיסייעו לו בליכוד.
ובחזרה להרצוג. יו"ר מפלגת העבודה הוא עכשיו פוליטיקאי תלוש, אולי בסוף דרכו. הוא דומה לחייל סורי שערק לצבא אסד, ועכשיו מבקש לחזור לצבא המורדים. צא ולמד מה מחכה לו שם. אני מלווה את הרצוג מתחילת דרכו הפוליטית בסוף שנות התשעים. קיימתי איתו את הריאיון הראשון, ועכשיו אולי הגיע הזמן לכתוב על הפרידה המוקדמת שלו, בגיל 56, מהחיים הפוליטיים.
הרצוג נשאר היום בלי ממשלה, בלי מפלגה תומכת ועם רוב בקרב ח"כי העבודה שהתנגדו למהלכיו, שבגללם איבד את הסמכות המוסרית לעמוד בראש האופוזיציה. רבים קוראים היום לסילוקו, שלא לדבר על התיק הפלילי נגדו שטרם נסגר. רק נס ישאיר את הרצוג בראשות מפלגת העבודה בפריימריז הבאים. חבל רק שהוא מתפתה לנאום בפאתוס על המלחמה האופוזיציונית שינהל מעתה להפלת נתניהו, במקום לכבוש את ראשו באדמה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם