בנייה וטרור: ישראל צריכה לקבל את היוזמה הצרפתית
אם היוזמה הצרפתית לוועידה בינלאומית ולתהליך מובנה בעקבותיה, תביא לניסוח של יעד ברור ומוסכם להסדר קבע, ייעשה שירות חשוב למפעל הציוני, למען ביצור זהותה של מדינת ישראל כביתו הבטוח והדמוקרטי של העם היהודי
היוזמה הצרפתית לכינוס ועידה בינלאומית בשבועות הקרובים נתקלה בשלילה האוטומטית הצפויה של ממשלת ישראל, בצירוף ההודעה הסטנדרטית כי התהליך צריך להתקדם רק במו"מ ישיר ודו-צדדי. ממשלת הימין לא מעלה בדעתה להצטרף למהלך שעשוי לקדם את פתרון שתי המדינות, ומכאן התעקשותה על הבלעדיות של המתווה של מו"מ דו-צדדי כמתווה בלעדי, שהרי בפורמט הזה יש לישראל זכות ווטו על כל התקדמות של ממש.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- כך הפך מבקר המדינה לעיתונאי "הארץ"
- לא לבושה: אל תשאלו מה לבשתי כשהוטרדתי
- זה לא לינץ' בבדואי - זה לינץ' במשטרת ישראל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
למעט בחודשי המו"מ בתיווכו של מזכיר המדינה קרי ב-2013-2014, נתניהו וממשלתו לא עשו כל מאמץ לשאת ולתת על הסדר כלשהו עם הפלסטינים במשך שבע שנים. להיפך: הם פעלו לסכל כל רעיון תוך היענות לדרישות הימין בנושא ההתנחלויות.
לכן, במקום לדחות על הסף את היוזמה הצרפתית ולהפנות לה עורף, נדרש כעת נתניהו לתאם עם הצרפתים ועם האמריקאים תיאום מוקדם והדוק. כך תוכל הממשלה להשפיע על הגדרת יעדי היוזמה ומרכיביה, למען יעד מדיני ברור. אין מדובר בפתרון כפוי אלא בהגדרה משותפת של תהליך שנועד להביא למציאות טובה לישראל של שתי מדינות לשני עמים, תוך התחשבות בדרישותיה ובאינטרסים שלה.
על כל מי שרוצה לראות את מימוש החזון הציוני של ישראל כמדינת העם היהודי ומדינה דמוקרטית, לתמוך ביוזמה הצרפתית, תוך תקווה שזו אכן תתגבש תוך תיאום עם ישראל ולא תוך הירתעות מסרבנותה. הקמתה של מדינה פלסטינית היא תנאי הכרחי לקיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובלי קשר לעמדת הממשלה הסרבנית, על המפלגות הציוניות בישראל, לקבל את היוזמה בברכה.
> נתניהו עונה לצרפת: מוכן להיוועד עם אבו מאזן בצרפת
נתניהו בפגישתו עם ואלס: (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)
מטרתה של הוועידה הבינלאומית צריכה להיות פרסום העקרונות שעליהם צריך להתבסס הסדר הקבע, שאחר כך יועברו כהחלטה במועצת הביטחון של האו"ם, כתחליף להחלטה 242 משנת 1967.
עקרונות אלה צריכים להיות מבוססים על תוצאותיהם של תהליכי מו"מ רשמיים (לדוגמה שיחות עבאס-אולמרט מ-2008, המו"מ בתיווכו של מזכיר המדינה ג'ון קרי ב-2013-2014), על הצהרות הנשיאים קלינטון ובוש, על עיקרי יוזמת הליגה הערבית בכל הקשור לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכן על מתווים בלתי רשמיים שגיבשו קבוצות בחברה האזרחית.
הגדרת העקרונות של הסדר הקבע כהחלטה של מועצת הביטחון תספק יעד לתהליך המדיני, ותיתן מסגרת לצעדים הנדרשים כדי להתקדם אל היעד במסלול אזורי, בילטרלי ואף עצמאי ומתואם.
הגדרת היעד לתהליך תעמת את הציבור הישראלי ואת הציבור הפלסטיני עם הוויתורים שיידרשו לצורך פתרון הסכסוך, אך תפגיש אותם גם עם היתרונות העצומים הגלומים בהסדר ארוך טווח ליישוב הסכסוך. היא תאפשר את תחילתו של הדיון הציבורי החיוני בשני הצדדים לפני ההגעה להסכם.
דיון ציבורי כזה יכול להשפיע על עמדת הממשלה, ליצור שינויים קואליציוניים ואף להביא לחילופי שלטון, כדי שמנהיגות שתחתור לשלום וביטחון תוך שאיפה להיפרד מן הפלסטינים, תיטול לידיה את המושכות.
הגדרת היעד תאפשר לצדדים גם להתקדם לכיוונו באופן עצמאי אף בהיעדר מו"מ פעיל, תוך ביצוע צעדים קונסטרוקטיביים, שעולים בקנה אחד, הן עם האינטרסים שלהם, והן עם המתווה המוגדר של שתי מדינות לשני עמים.
לדוגמה, מכיוון שסביר להניח שכל מתווה של הסדר קבע יגדיר שהשכונות היהודיות בירושלים תהיינה תחת ריבונות ישראלית, ישראל תוכל להמשיך לבנות בשכונות אלו ללא מחאה של הקהילה הבינלאומית או של הפלסטינים. באופן דומה, הפלסטינים יוכלו לקבל הכרה כמדינה במעמד של חברה מלאה באו"ם, אך לא כמדינה מחוללת טרור.
על-פי אותו עקרון, קיומו של היעד המדיני יגביר את הדה-לגיטימציה של צעדים המחבלים בהתקדמות לקראתו, כמו בנייה ישראלית ממזרח לגדר ההפרדה, אלימות וטרור, או פנייה פלסטינית לבית הדין הבינלאומי בהאג כדי להאשים את ישראל בפשעי מלחמה.
ברגע שהיעד יוגדר באופן מדויק ויעוגן בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם, הקהילה הבינלאומית תוכל לתגמל את הצדדים על צעדים קונסטרוקטיביים, שיוצרים מציאות של שתי מדינות לאום ומבטאים התקדמות לקראת היעד, וליצור תמריץ שלילי לצעדים המחבלים בתהליך ומרחיקים מהיעד.
הגדרה של היעד לתהליך המדיני תאפשר לכל המעורבים לצעוד לקראתו ולהתחיל לשנות את הסטטוס קוו כדי ליצור מציאות של שתי מדינות לשני עמים אשר תהווה בסיס להסדר הקבע, שיגיע כאשר יבשילו התנאים לכך.
אם היוזמה הצרפתית לוועידה בינלאומית ולתהליך מובנה בעקבותיה, תביא לניסוח של יעד ברור ומוסכם להסדר קבע, ייעשה שירות חשוב למפעל הציוני, למען ביצור זהותה של מדינת ישראל כביתו הבטוח והדמוקרטי של העם היהודי.
את המאמר כתבו עמי אילון, גלעד שר, אורני פטרושקה – ראשי "עתיד כחול לבן"
אקו"ם