הקמפיין של בנט חיובי, אבל זו רק תחילת הדרך
אני שמח על הקמפיין הנמרץ של שר החינוך לטובת חמש יחידות במתמטיקה. אבל למהלך הזה יש משמעות רק אם אין מערכת החינוך שלנו בכללותה תחזור להעריך את הדעת והחוכמה
הלכנו בגשר שמעל כביש חוצה שומרון הישן, חבורה של ילדי אלקנה בכיתה ח', ילקוטיהם מיטלטלים על גבם. ואז מישהו שאל: למה בעצם אנחנו לומדים מתמטיקה? הרהרנו לרגע בשקט בשאלה המטרידה הזו. הצענו כמה תשובות, אבל המשכנעת ביותר הייתה בזמנו התשובה של חיליק. אם לא נלמד מתמטיקה, הוא אמר, איך נוכל לעזור לילדים שלנו בשיעורי בית במתמטיקה כשנהיה גדולים?
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אחרי שרון: האם ליברמן יהפוך לאתרוג?
- צו מעצר: די להתעלל בנשות המילואימניקים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כשהיינו קטנים, אמרו לנו שאם לא נלמד חשבון יוכלו לרמות אותנו בעודף במכולת. בשלב מסוים התשובה הזו כבר לא הייתה מספקת. עדיין לא הזדמן לי לקבל עודף במספר לא רציונלי, שלא לדבר על מספר מרוכּב. ובכל זאת, במבט לאחור, אני שמח שלמדתי חמש יחידות במתמטיקה. למה? לחבריי שהלכו לעבוד במחשבים התשובה קלה יותר, וגם זו סיבה ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה כבר בתיכון. אבל במקצוע שאני בחרתי, איש מעולם לא התעניין בשאלה בכמה יחידות נבחנתי במתמטיקה (או בפיזיקה, או במחשבים).
ובכל זאת, טוב שלמדתי מתמטיקה. קודם כול, חלק מתחומי הלימוד חשובים עבורי עד היום. בעולם שבו מתפרסמים בתקשורת חדשות לבקרים מחקרים שונים ומשונים - 30 אחוזים מהישראלים מעדיפים יוגורט סויה בטעם בננה על פני כיסא נוח מנומר, 72.56 אחוזים מתושבי תל־אביב תומכים במידה סבירה עד רבה בטענה שהרפורמים הם דווקא בסדר - ידע יסודי בסטטיסטיקה ובהסתברות הוא חיוני. הידע הזה מאפשר לי להבחין בין הממצאים האמיתיים לבין משאלות לבו של מממן המחקר.
אני שמח שלמדתי גם תחומי ידע שאינם משרתים אותי בחיי היום־יום, כמו חשבון אינפיניטסימלי או גיאומטריה אנליטית. למה? קודם כול, כי הבגרות במתמטיקה הייתה מבחן הבגרות היחיד שעשיתי שהיה קשה באמת.
היסטוריה צריך לשנן, על דפי הגמרא לבגרות צריך לחזור, מחשבים צריך ללמוד, אבל רק על מתמטיקה שוברים את הראש. זו הייתה התנסות טובה, מועילה להרגלי למידה וגם לצניעות. אך מעבר לזה, גם בלי להיות מתמטיקאי דגול, כשלמדתי מתמטיקה ראיתי מדי פעם, ממרחק, את החוויה שעליה מדברים המתמטיקאים האמיתיים. את החדווה המפעימה שאפשר לגלות במבנה מתמטי שלם והרמוני, את העוצמה האינטלקטואלית שגלומה בתחום הדעת הגבישי והצלול הזה. את חדוות הדעת הזו מצאתי אחר כך באופן מלא ושלם יותר בלימוד תורה, ואז היא כבר הייתה לי מוכּרת.
בגלל כל הסיבות הללו, אני שמח על הקמפיין הנמרץ של שר החינוך לטובת חמש יחידות במתמטיקה. אבל למהלך הזה יש משמעות רק אם אין הוא מצטמצם לשאלה הספציפית הזו. אם עוד אלף ילדים ילמדו הרבה מתמטיקה בשמינית, לא זה מה שישנה באמת את המצב. השאלה הגדולה היא האם מערכת החינוך שלנו תחזור להעריך את הדעת והחוכמה.
בשנים האחרונות, מחנכים רבים נוטים לזלזל בלמידה שמטרתה רכישת ידע. שר החינוך הקודם כינה למידה כזו "שינון". שר האוצר הקודם שאל פעם רטורית מיהו "תלמיד טוב" - מי שקיבל מאה בבחינה, או מי שהלך לסעוד ניצולי שואה? ייתכן שעולם הנוער השתנה מאוד מאז שהייתי אני בגיל החמקמק הזה, אך לפחות בעידן ההוא התלמידים שזלזלו בבחינות לא נהגו בדרך כלל לנצל את זמנם הפנוי לטובת סעד לניצולי שואה דווקא.
כשגדעון סער היה שר החינוך, הוא ניסה להחזיר למערכת הלימודים את האמון ביכולתה ללמד. נחוץ מאוד לחזק את הכיוון הזה. החינוך לערכים הוא באחריות ההורים. מורה יכול לסייע בחינוך הילדים אם הוא מתייחס בכבוד לתלמידיו, אם הוא אוהב את מה שהוא מלמד, אם הוא איש מופת המקרין עוצמה מוסרית. מורה יכול לחנך כשהוא מלמד; הוא לא יכול לחנך באמצעות הטפה בשיעורי חינוך. מוטב שבמקום להתאמץ לחנך יתאמצו המורים ללמד. אם ילדינו ילמדו יותר, אפשר לקוות שהם יהיו גם אנשים טובים יותר, שהרי "אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד".
הסיסמה האופנתית היום במערכת החינוך היא "למידה משמעותית". אם פירושה שהתלמידים ידעו יותר תנ"ך, יותר חשבון, יותר היסטוריה - אני בעד. אך אם פירושה שבמקום ללמוד התלמידים ישבו במעגל וידברו על השאלה מהו הצבע האהוב עליהם - אני נגד.
בהקשר הזה אני רואה את המהלך שמוביל השר בנט להעצמת הבגרות במתמטיקה. המהלך הזה חשוב, אם הוא קצה הקרחון של שינוי כולל בחשיבה החינוכית. בגרות של חמש יחידות במתמטיקה, כמוה כתמונה בפייסבוק ליד קו הסיום של מרתון. אם התמונה הזו מייצגת את שיאו של אורח חיים ספורטיבי עקבי וממושך, היא ראויה לכל הערכה. אך אם מדובר באדם שנסע ברכבו לקו הסיום וירד ממנו רק לצורך הצילום, אז התמונה לא ראויה אפילו ללייק.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם