לא "חמודים", יהודי אתיופיה הם בני מלכים
משרד החינוך נהג נכון כשהכניס לתכנית הלימודים את ההיסטוריה של בני עדות המזרח. יהדות היא לא רק פולין ואושוויץ. כעת רצוי לפתוח יותר מאשנב להיסטוריה המפוארת של יהדות אתיופיה
במקביל ליום ירושלים, ציינו ביום ראשון את יום הזיכרון לזכר 4,000 מיהודי ביתא ישראל שנספו בדרכם לישראל ממחנות הפליטים בסודאן לישראל.אפשר לדון בנושא האתיופי מכאן ועד בכלל, להתעמק להתפלמס, לפרכס דימויים, להשוות, לקוות, לחפות ולמחות אבל בסופו של יום, התודעה שכביכול תופסת את העלבון והכאב מוגבלת לחוויה שלי, של יהודי לבן עם עיניים כחולות. דבר אחד כן אפשר לעשות וכן אפשר להבין, להכיר את ההיסטוריה המופלאה של היהודים יוצאי אתיופיה.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- גרעינים תורניים, תפסיקו "להושיע" אותנו
- פתרון חדש-ישן: מדינה פלסטינית בחסות ירדן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אין לי ספק שמדינת ישראל יצאה מגדרה כדי לעלות את האתיופים וכדי לקלוט אותם. הושקעו מאמצים אדירים ותקציבי עתק, הרבה מעבר למה שהושקע בקליטת אוכלוסיות אחרות. ובכל זאת, הקליטה כשלה.
נתניהו בטקס אזכרה לזכר יהודי אתיופיה (צילום: לע"מ)
שיהיה ברור, הדרך היחידה לקליטת האתיופים מבלי תופעות הלוואי של המצוקה והאפליה הייתה רק אם לא היו מעלים אותם בכלל. מי שסובר, גורס או מעלה על הדעת שניתן היה לבצע קליטה של קבוצה המגיעה מעולם אחר, ממאה אחרת ובצבע אחר, בלי טעויות, בלי פער תרבותי, בלי לקחת בחשבון תופעות של גזענות וקיפוח - חי בסרט.
אל תשכחו מה קרה כאן בשנות החמישים. למרבה הצער, קליטת עליה זו לא מכונת כביסה עם הוראות הפעלה מדויקות. גם לא שייך לרטון על המדינה. אנחנו זה המדינה. המדינה מורכבת מכולנו, בשר ודם שעושים טעויות. טעויות אנושיות. אבל חומר אינו כל הסיפור. הרוח פצועה.
ואני לא מדבר רק על גזענות בוטה ודוחה אלא על היחס הרגיל, פטרנליזם חסר כבוד. מתי טרחנו להכיר את העדה? להכיר את תולדותיה?
האתיופים לא חמודים, הם לא צריכים ליטופי רחמים ולא התנשאות בהקשר הצניעות והענווה של בני העדה. משרד החינוך נהג נכון כשהכניס לתכנית הלימודים את ההיסטוריה של בני עדות המזרח. יהדות היא לא רק פולין ואושוויץ. כעת רצוי לפתוח יותר מאשנב להיסטוריה המפוארת של יהדות אתיופיה.
אז כמה עובדות לסבר את האוזן, בניגוד לרוב היהודים בישראל, הן ממוצא אשכנזי והן ממוצא מזרחי, יהודי אתיופיה לא חיו בגולה הדוויה רק כנתינים פסיביים שגורלם נקבע על ידי גויים. צאצאי יהודי אתיופיה הם פשוטו כמשמעו בני מלכים.
בקליפת אגוז, במאה הרביעית לספירה קמה ממלכת הגדעונים ששכנה באזור סמן שבצפון-מערב אתיופיה ועמדה עצמאית יותר משבע מאות שנה. את הממלכה הקימו מורדים יהודים משעה שבית המלוכה החבשי לקח על עצמו את עול המלכות. המורדים יהודים כונו "ביתא ישראל", בראשם עמד פנחס, מצאצאי המלך גדעון ויורשו. פנחס והמורדים היהודים נמלטו להרי סימן ושם כוננו מחדש ממלכה יהודית.
בשלהי המאה ה-9 ביקר באזור הנוסע היהודי אלדד הדני ותיאר ממלכה יהודית עצמאית הנלחמת כנגד שכנותיה הנוכריות. בשלהי המאה ה-12 דיווח בנימין מטודלה על יהודי האזור "ואין עליהם עול גוים...הנלחמים כנגד ממלכת נוביה הנוצרית, ובשלהי המאה ה-13 דיווח גם מרקו פולו על הימצאות יהודים באזור. במאה ה-16 כתב המקובל רבי אברהם בן אליעזר הלוי על הממלכה היהודית: "ופלאס"ה מלכות קשה של יהודים גיבורי כוח...הם יפגינו כבוד ואהבה לאחיהם".
רק בתחילת המאה ה-17 נוצחה שרידי הממלכה היהודית, אז גם התרחשה הלחימה היהודית האחרונה ובית המלוכה היהודי הוגף סופית.
בהיסטוריה של כולנו, רשמה קהילת ביתא ישראל פרקים נשגבים של גבורה ועמידה בעולם מבודד וקשוח, הם העמידו ממלכות, הם עמדו בניסיונות נוראיים להמרת דת, הם עברו רדיפות ורעב איום ולמרות הכל, הם נותרו נאמנים לדת אבותינו. אנחנו חייבים להם ולעצמנו, לספר את הסיפור שלהם.
אקו"ם