בואו נחשמל אישה: הפרסומת שחצתה את הגבול
כאילו שהעולם נתקע בשנות ה-90, יצאה חברת אסם במסע פרסום שכולל אישה המחושמלת על ידי השף בכל פעם שהיא משקרת. הבשורות הטובות בסיפור הזה הן שבניגוד למפרסמים, הציבור התקדם הלאה וכבר לא מוכן לקבל את מופע האימים המזוויע הזה
אישה נאה עומדת במטבח ומספרת לכם את "כל האמת על סלט". היא מחוברת לאלקטרודות ובכל פעם שהיא אומרת פרט לא נכון על תהליך הכנת הסלט, לגופה מוחדרים זרמים חשמליים. היא מחליפה צבעים מלבן-לאדום-לשחור ושערה סומר.מפויחת, רועדת ופרועה, היא מפחדת ליפול במילותיה וחוששת לשלומה, או אז היא מגלה לנו את כל האמת. (ומהי האמת הזו? שכל השפים הטובים בעולם הם גברים? שאפילו רוטב לסלט גברים עושים יותר טוב?) לקראת סופה של הפרסומת, נגלה אלינו המושך בחוטים – השף עומר מילר בכבודו ובעצמו, זה שפיתח איזה רוטב-שקר-כלשהו-לסלט.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- בשתי מילים קוטלר הוכיחה למתנחלים מי שולט
- כמה קל להפוך מתנחלים למטורללים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אני מנסה לדמיין כמה אנשים ראו את הפרסומת הזו לפני שהיא הגיעה אלינו, ונדהמת. לאף אחד מהם לא נדלקה נורה אדומה, אף אחד מהם לא חשב שהיא לא כל-כך מצחיקה, שהיא אפילו פוגענית ואלימה? באמת אין שום צדיק בסדום של עולם הפרסום?
אישה מחושמלת זה מצחיק?
אנחנו לכאורה צריכים להפסיק להתרגש, הרי אחת לכמה זמן אנחנו יושבים מזועזעים מול המסכים מפרסומת גזענית, שוביניסטית, אלימה, פוגענית או פשוט סרת טעם. תמיד עולה השאלה אם טורים כמו אלו שאני כותבת עכשיו, משיגים את המטרה של המפרסמים, כי הנה הפרסומת הזו מקבלת במה וחשיפה נוספת. בטווח הקצר, הם לכאורה השיגו את שלהם, בראייה ארוכת טווח, אין ברירה אלא לכתוב שוב ושוב את אותם הדברים, לצעוק, לזעוק, להגיד לא במסכינו, לא בבתינו, לא בתוכן שאליו חשופים ילדינו.
אם נבחן את התגובות בערוץ היוטיוב, נגלה שהפעם יש הסכמה גורפת מקיר לקיר, גברים ונשים כאחד, חושבים שהפרסומת הזו מזעזעת וש"אסם" ומשרד הפרסום "גיתם" – עברו את הגבול לחלוטין.
לו הפרסומת הזו הייתה נעשית אי שם בתחילת המילניום השלישי, סך התגובות המזעזעות מהפרסומת הזו היה שווה למספרן בשנת 2016? אני בטוחה שלא. אבל האם בשנת 2016 באמת נראה למפרסמים הגיוני לחשמל אישה כחלק מ"הומור"? לצערי עדיין כן.
עומר מילר במפגן מודעות עצמית. ''יותר מצחיק שגבר שולט ככה באישה כי זה יותר קרוב למציאות''.
צילום מסך
הייצוגים בפרסומות עדיין נותרו שנות דור מאחור, ואפשר להבין למה. קשה לפרסומאים הכה-שנונים ומלאים בעצמם, להיפרד מהעולם הישן שבו מספיק היה לשים אישה חצי ערומה בסצנת אונס כלשהו ולמכור מה שזה לא יהיה. לא, לא קל להם להיפרד ממטה לחמם המבטיח, בלי לאמץ את מוחם היגע, ונו, סך הכול אפשר להבין אותם, מי מספיק טיפש להחליף סוס מנצח, כלומר אישה?
אז לצערי פרסומות כמו אלו, נראות לכל מיני רעיונאים מפוקפקים הגיוניות ומצחיקות, אבל אם לשפוט לפי התגובות ש"אסם" סופגת עכשיו, יש מקום לאופטימיות זהירה. אופטימיות חסרת נאיביות, כזו שמבינה שאי אפשר לבנות על משרדי הפרסום שיובילו בעצמם את המהפכה. הם ימשיכו בשלהם עד שיבינו שהזבל הזה באמת לא מוכר. העולם משתנה, העולם ימשיך להשתנות והם ינסו לסחוט את לימון הסקסיזם, הגזענות והאלימות המינית עד טיפותיו החמוצות האחרונות, עד שזה כבר לא יעבוד להם יותר. והיום הזה קרוב יותר מתמיד.
חשוב לומר, אם הפרסומת הזו הייתה נעשית הפוך ואישה הייתה מחשמלת גבר, זה היה לא בסדר ומזעזע באותה המידה בדיוק. אבל היא לא נעשתה כך, וברור שלא סתם. יותר מצחיק שגבר שולט ככה באישה כי זה יותר קרוב למציאות. הרפרוף לכל מיני פנטזיות שליטה, מוסיפה גוון מיני שערכו לא יסולא בפז ויסולא ברייטיניג, והאישור שלו מייחלת הסו-שפית מעומר מילר בסופה של הפרסומת הוא חלומו של, ובכן, כל עומר מילר? "לא ככה, מילר?" (המציג אינו שחקן. אלוהים אדירים, כמה חוסר מודעות יש בבן אדם?).
ובעצם הפרסומות האלו מספרות לנו את "כל האמת על עצמנו". כל עוד נקבל בשוויון נפש פרסומות דוחות ואלימות, הם ימשיכו להתקיים, כל עוד נגיד "נו, קצת צוחקים, מה הכבדות?" ימשיכו לשבת במשרדים ממוזגים כל מיני צוותי קריאיטייב שינסו למתוח עוד קצת את הגבולות.
אז הנה, חברת "אסם" יכולה לרשום לעצמה ניצחון קטן מאד היום, כי הם קיבלו פה במה מפוקפקת, אבל אני רואה איך לאט לאט הניצחונות האלו הופכים לגול עצמי, או מכת חשמל, שמבקיעים משרדי הפרסום ותאגידים שמנים למיניהם בשער של עצמם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם