
"עסקת חבילה" - שני סיכולים שהביאו לעצירת טרור פדאיון
ב-11 ביולי 1956 חוסל רב-מחבלים, מפקד המודיעין הצבאי ברצועת עזה מצטפא חאפז, באמצעות חבילת נפץ שהוסלקה בספר שהועבר לו על ידי סוכן כפול של ישראל. תזכורת לסיכול ממוקד שהביא לשינוי גישה אצל המצרים מביא ד"ר אפרים לפיד במדורו השבועי

בשנים 1956-1953, התחוללה פעילות חבלנית עוינת נרחבת נגד ישראל מרצועת עזה ומירדן באמצעות פדאיון שהסתננו לגבולות ישראל ורצחו, פגעו והטילו פחד על תושבי הישובים הסמוכים לגבול. התגובה הישראלית השיטתית אז היתה פעולות תגמול ביעדים בעזה ובגדה המערבית. המפעיל המרכזי של הפיגועים בישראל היה מפקד המודיעין הצבאי ברצועת עזה קולונל ("בכבאשי") מצטפא חאפז. הוא שיגר אנשים מהמשמר הלאומי המצרי, שלא היו חיילים, ופעלו במסגרת הפדאיון. המשמר הלאומי מנה כ-700 איש בשלושה מחנות ברצועת עזה. הם התקבצו לאחר שסיימו את המאבק בבריטים באזור התעלה בשנים 1954-1952. חלקם עברו אימונים צבאיים במצרים ואחרים הסתפקו באימון שטחי ברצועה. בן-גוריון עיגן את מדיניות פעולות התגמול במצע של הממשלה לאחר הבחירות ביולי 1955, הראשונות בשובו לראשות הממשלה לאחר השהייה הקצרה בשדה בוקר.
כבר באוגוסט 1953, שלושה שבועות אחרי הקמת יחידה 101, פשטו חיילי היחידה על ביתו של חאפז בעזה, אך הוא לא היה שם. מאז הבין כי הוא על הכוונת של הישראלים ירד למחתרת, הקיף עצמו בשומרים והקפיד על נהלי בטיחות. הגנרל מצטפא חאפז, נולד ב- 1920 באלכסנדריה. לעזה הגיע ב-1950 כדי לבסס את אחיזתה של מצרים ברצועה ולנהל את המערך המודיעיני המצרי באזור. נאמר עליו כי בהיותו סגן צעיר במלחמת 1948 הצליח לברוח ממחנה שבויים ישראלי.
המצרים הקפידו לא לשלוח חיילים סדירים לפיגועים בישראל, כדי להתחמק מאחריות של מדינה, אך התקשורת המצרית פרסמה בגאווה על מעללי הפדאיון. ממסמכי שלל מודיעין מצריים בעקבות מלחמת סיני עולה כי מצרים ניסתה לחסום את הפעילות של המסתננים לישראל, ובאחד הדו"חות נמסר בגאווה כי עד סוף 1953 התופעה חוסלה הלכה למעשה. חיסול התופעה נזקף גם לזכותו של קולונל חאפז, אך ככל הנראה, הוא שיחק משחק כפול: כלפי הממונים עליו גילה אחריות של מפקד הנשמע להוראות, אך בפועל פעל בניגוד להנחיות.
בשמונה השנים הראשונות למדינה נרצחו מעל 1,000 ישראלים. ב-28 בפברואר 1955 ערך צה"ל פשיטה על עזה (מבצע "חץ שחור"), שהביאה לתפנית במדיניות המצרית כלפי ישראל. הפשיטה על המחנה הצבאי המצרי בתוך עזה, שבמהלכה נהרגו עשרות חיילים מצרים, גרמה לזעזוע קשה בצמרת המצרית ולתחושה עזה של השפלה. הנשיא עבד אל-נאצר שניזון בין היתר מהדו"חות המודיעיניים ששלח אליו הגנרל חאפז, הבין כנראה ש"מדיניות בלימת המסתננים" המצרית כלפי ישראל אינה נושאת פרי, וכי ישראל גמרה אומר לקעקע את שלטונו באמצעות פשיטות על הצבא המצרי. לפיכך, הוחלט להקים יחידות מיוחדות של פלסטינים, בשליטה של הצבא המצרי, בפיקודו הישיר של הגנרל חאפז וליזום פעולות טרור, רצח וחבלה בתחומי מדינת ישראל. מצטפא חאפז שילב את הנספח המצרי בירדן, צאלח מצטפא, שתפקידו היה לגייס מועמדים פוטנציאליים ולסייע לאלה שהגיעו לירדן מרצועת עזה.
בישראל הגיעו למסקנה כי רק פגיעה אישית בחאפז תגרום להפסקת הטרור מעזה, ותאותת לשאר מדינות ערב מה יהיה התגמול הישראלי כלפי האחראים לרציחתם של אזרחיה. זה היה סיכול ממוקד, שנים רבות לפני שמושג זה היה לדפוס פעולה בשנות ה-90 ו-2000.
הרעיון תורגם ביולי 1956 למבצע מודיעין חשאי של יחידת המודיעין האנושי באמ"ן בפיקודו של רחביה ורדי. המשימה הוטלה על מוחמד סלימאן א-טלאלקה, סוכן כפול שלא ידע כי מפעיליו הישראלים יודעים כי הוא כפול, עובד למען המודיעין המצרי. כמקורב לחאפז הוא התבקש להעביר למפקד משטרת עזה, לוטפי אלעכאוי, ספר שהוגדר לצרכי הצפנת שידור חשאי, מתוך ידיעה כי בעזה התרוצצו שמועות כי עכאוי "עובד עם היהודים". טלאלקה ידווח למצטפא חאפז על הספר והלה יהיה סקרן להציץ בספר עוד לפני מסירתו לעכאוי. יחידת המודיעין הטכנולוגי הכינה ספר עם מטען קטן (80 גרם) של חומר נפץ, אשר צפוי להתפוצץ עם פתיחת העטיפה. כדי לספק את סקרנותו של הסוכן הכפול הכינו עבורו ספר קוראן "תמים" עטוף ובקשו שיראה טרם צאתו. לאחר מכן הוא הוזמן לארוחת ערב וקבל ספר חדש ("המבצעי") למסירה בעזה.
ב-11 ביולי 1956 בשעות אחרי הצהרים הגיע הסוכן כפול למשרדו של קולונל חאפז וסיפר על המשימה שהטילו עליו הישראלים. חאפז התלבט אם לאפשר העברת החבילה למפקד המשטרה או לעצור אותו. טלאלקה שכנע את חאפז לאפשר לו להעביר את החבילה, שאם לא כן, ידעו הישראלים שהוא בגד בהם ולא יוכל להמשיך לשטות בישראלים. חאפז החליט, בכל זאת, להציץ בספר ולהתרשם מה העבירו הישראלים למפקד משטרת עזה, הציץ ונפגע.
יומיים לאחר מכן, ב-13 ביולי נשלחה מעטפת נפץ נוספת, גם היא באמצעות סוכן של אמ"ן, לנספח הצבאי המצרי בירדן, צאלח מצטפא. למרות שידע מה אירע לקולונל חאפז ימים אחדים לפני כן, הוא לא היסס לפתוח את החבילה שהתפוצצה בידיו. ב-13 ביולי 1956 נכתב בעיתון המצרי "אל-אהראם", במקום צנוע, כי מצטפא חאפז נהרג בעלות רכבו על מוקש. בעיתונות הישראלית נכתב כי הוא נרצח בידי פלסטינים.
בכנס באוניברסיטה העברית בירושלים ביוני 2006 על "אנטישמיות, רב-תרבותיות וזהות אתנית" נשאה דברים גב' נוני דרוויש, בתו של חאפז, אשר הקימה בארה"ב לפני שנים אחדות ארגון בשם "ערבים למען ישראל". סגירת מעגל מעניינת.
תודה לאתר המרכז למורשת המודיעין ו לד"ר יוחאי סלע, אומדיה.
לכתבות נוספות באתר ISRAEL DEFENSE היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg