רבנים, איך אתם מעזים לצאת נגד אנשים כמוני?
אם פעם חשבנו שמנהיגי הציבור הדתי סובלניים ומכילים יותר ממקביליהם החרדים, מאורעות השבוע האחרון גילו לנו שלא. הם מונעים מפחד גדול, ואנחנו במצעד הגאווה בירושלים נוסיף אור
לא אשקר. ימים קשים וסוערים מאוד עוברים עליי ועל בני קהילתי. ימים ללא שינה עם מחנק בגרון שמסרב לעזוב. רב אחד שהוא ראש המכינה החשובה והמשפיעה בארץ - קורא לי סוטה. רב שני שהוא רב עיר מכנה אותי נכה. רב שלישי שמיועד לתפקיד מוביל בצה"ל טוען שאני חולה ואילו הרב הרביעי מציע לי טיפולים. ובכן מה שונה יום מיומיים ולמה דווקא עכשיו?עוד כותרות ב-nrg:
- "הומואים חולים" "סוטים": רבנים, העולם השתנה
- רבנים יקרים, מה אני אמור להגיד לחברים ה"סוטים" שלי?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בשלהי שנות התשעים היתה אופנה פופולרית של אנשי ש"ס לכנות אותנו בכל כינויי הגנאי והתועבה האפשריים. אני זוכר שחברי הכנסת שלמה בניזרי וניסים זאב התחרו ביניהם מי יותר קיצוני ומי יותר הומופוב. אני לא זוכר אם היה מנצח בקרב הזה אבל דבר אחד אני כן זוכר בבירור - אני הייתי אז עמוק בארון והנחמה היחידה שלי הייתה שאף אחד מרבני הציונות הדתית לא נכנס איתם למלחמה ולא הביא את הפוליטיקה הזאת אל שולחן השבת.
הרב לוינשטיין. הפחד מנחה.
צילום: יובל גינצבורג
הכיפה הסרוגה שתקה. כי אנחנו הרי מתונים יותר, מכילים יותר וסובלניים יותר - כך נטיתי לחשוב, לפחות למראית עין. בכלל, המגזר הדתי לאומי היה עסוק אז בעיקר בתופעת הדת"לשים שהלכה והתרחבה ופחות בסוגיה הלהט"בית.
רבה של רמת גן על קהילת הלהט"ב: 'יש פה נכות'
הרבה מים והמון דעות זרמו מאז, והנושא הלהט"בי הלך ונהיה נוכח בחברה וגם בשיח, וכמו כל דבר - הגיע באיחור מה גם לפתחנו. אני לא מאחל לאף הורה או איש חינוך לעבור את מה שנגזר עליי ועל חבריי לעבור ביחס להתמודדות האמונית-הלכתית היומיומית. בעייני הבעיה של המגזר הדתי היא חברתית ופחות הלכתית אבל זה כבר סיפור אחר. עכשיו אני מגלה שהקו המנחה את הרבנים הוא הפחד. והפחד הזה, מוביל אותנו לתליה על גרדום העיר וברחבי המרשתת.
מצעד הגאווה בירושלים. ''גאה להיות הומו דתי שמממשיך לעבוד את בורא עולם ולדעת שנולדתי בצלמו''.
צילום: מרים אלסטר/ פלאש 90
באיזו תעוזה יוצא ראש המכינה בעלי נגד אנשים כמוני? מכינה שמכשירה עשרות אם לא מאות חיילים דתיים עתידיים ומטילה עליהם מחשבות של חושך הרס וחורבן. האם הרב אייל קרים (הרבצ"ר המיועד) יודע שאני ישבתי איתו בחדרי הישיבות בחמ"ל של הרבנות בתפקידי כחייל מילואים של היחידה ערב ערב בישיבות מטה? האם הוא מודע לכך שהוא ישב עם סוטה וחולה בחדר? סוטה עם כיפה סרוגה שבעוונותיו הוא גם הומוסקסואל מוצהר?
איך הגענו לעברי פי פחת בדיוק כשאנחנו מציינים שנה לרצח שירה בנקי? פרשת השבוע שנקרא השבת היא פרשת ״פנחס״ ואין מתאים ממנה מבחינת הטיימינג שלה בלוח השנה, כדי לספר על הקנאים הדתיים שבדורנו.
מלבד אלומות אור בודדות וחשובות ביותר כמו הרב שלמה ריסקין, הרב בני לאו, הרב יהודה גלעד, הרב אלקנה שרלו והרב רונן לוביץ' - שאר המגזר שותק. וזה עצוב, מכעיס ובעיקר מקומם. גם שר החינוך נפתלי בנט היה עבורנו אלומת אור קטנה.
בנט נגד התבטאות הרבנים: לא דרכה של הציונות הדתית
כל-כך הרבה עבירות ואיסורים יש בתורה ותמיד בוחרים להתלבש על איסור עריות. עוד לא ראיתי נושא שמוציא כאלו אמוציות. תחלל שבת, תאכל חזיר, תטריד מינית ותעשה כל העולה על רוחך – אנחנו נשתוק. אבל אם תטען שנולדת עם נטייה מינית לא סטרייטית - אז נלחם בך מלחמת חורמה. אז כן רבותיי, יש לי בשבילכם הפתעה. נולדתי כזה. ניסיתי להילחם ולא הצלחתי. העדפתי את החיים על פני המוות בתוך ארונות חשוכים. גם אני זכאי לשיוויון זכויות ולחיי משפחה.
על-פי מילון אבן שושן, למילה "סוטה" יש שלושה פירושים, הפירוש השלישי הוא "בעל סטיה מינית חולנית". האם כך הרבנים החרד"לים של הציונות הדתית רואים אותי ושכמותי? האם לכך התכוון הקב"ה כשברא אותי?
אני גאה להיות הומו דתי שמממשיך לעבוד את בורא עולם ולדעת שנולדתי בצלמו. האהבה שהוא מרעיף עליי מכסה על השנאה התהומית שיוצאת מפיהם של רבני המגזר המפוחדים.
מחר נצעד בעיר הבירה הנצחית שלנו. עיר שדרים בה בכפיפה אחת חילונים דתיים וחרדים, ערבים ויהודים, להט"בים וסטרייטים. העיר הזאת שייכת לכולנו. אני מזמין את כולכם בקריאה נרגשת לבוא ולהצטרף אלינו באהבה גדולה ובהליכה זקופה ואיתנה כי ירושלים היא אורו של עולם וחובה עלינו להציף את העיר באהבת חינם. ואם לא בשבילנו הלהט"בים הדתיים - אז בבקשה בשביל ההורים של שירה בנקי ז"ל שבתם נעקדה על מזבח השנאה בשנה שעברה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם