המלחמה על המלחמה: נתניהו יוצא למערכה מול בנט
המידע וההנחיות לפעול נגד המנהרות הובאו בפני הקבינט. נתניהו עסק בעניין, אך לא ברור עד כמה. ב"צוק איתן" דווקא בנט דחף למהלך קרקעי. רגע לפני דו"ח המבקר, נתניהו יכול להנמיך את הלהבות באמירה: "לבנט הייתה תרומה חשובה"
להתחיל בשיא הכעס ואז להגביר. זה היחס שמעניקה סביבת ראש הממשלה לשר החינוך נפתלי בנט, בעקבות הצהרתו מהבוקר (ג') כי "יש ללמוד מטעויות העבר ולא להכחיש אותן". נתניהו ובנט כבר רשמו אינספור התקוטטויות, אך המלחמה על המלחמה, כלומר היאבקות הבוץ על מהלך האירועים במבצע "צוק איתן", מוציאה כמויות מפתיעות של זעם וארס. שנתיים אחרי המבצע, נשברים שיאים חדשים של איבה וחרון, כאילו יש בכך תועלת.עוד כותרות ב-nrg:
- הרב לוינשטיין: 'לכולם מקום בצה"ל בלי קשר לנטיותיהם'
- נהגת הותקפה בידי ירדני -ותשלם על הטיפול הרפואי
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כעת, לקראת דוח מבקר המדינה על מחדל המנהרות, ועם העלאת הדרישה לוועדת חקירה, כשבנט ממשיך לטעון שבלעדיו המנהרות לא היו מטופלות, נתניהו יוצא למערכה נגדית. בימים הקרובים, ולבטח אחרי פרסום דוח מבקר המדינה, גרסתו תוצג ביתר פירוט בציבור.
כבר אתמול בוועדה לביקורת המדינה ניתן היה לשמוע את ראש הממשלה פוטר בזלזול את הביקורת הממשמשת ובאה. "אנחנו עוסקים במציאות האמיתית, לא בתיאוריה", אמר נתניהו. ובמציאות הזו, כך מראה סריקה לאחור שעשו אנשיו בנוגע לסוגיית המנהרות, נראה שלראש הממשלה יש עובדות להישען עליהן.
תיעוד של כל הדיונים, הישיבות והסקירות, מגלה עשרות הזדמנויות, בממשלה, בקבינט, בלשכתו בירושלים או בקריה בתל אביב, שבהן ראש הממשלה העמיד את סוגיית המנהרות על סדר יומו. הרמטכ"ל, פיקוד דרום, אמ"ן, השב"כ, מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית - א.כ), הציגו בפניו ולבקשתו בכל הפורומים האלה את בעיית המנהרות. לפי התיעוד הזה, שיתר שרי הקבינט לא מזכירים, הם שמעו על תרחיש "חנוכייה" שלפיו מאות מחבלים יפרצו מעשרות מנהרות בו זמנית, שבועות ארוכים לפני שפורסם לראשונה באתר זה.
זאת ועוד, בשנה שקדמה ל"צוק איתן" נתניהו עצמו דרש מהגופים הרלוונטיים לעשות הכול כדי למצוא מענה לאיום והבהיר כי אין מגבלה תקציבית בחיפוש אחר פתרונות. הוא אף קיים דיונים עוקבים כדי לבדוק האם מה שהורה לעשות אכן נעשה.
במילים אחרות, לפחות לפי הגרסה הזו - שאמנם לא מקובלת על שרי הקבינט דאז - הם עודכנו די הצורך על סכנת המנהרות ונתניהו לא טאטא את הבעיה. המידע, המספרים, ההיערכות וההנחיות - הכול היה שם.
אלא שיש להזכיר שמדובר היה בקבינט שחציו חדש מהניילונים, עם ניסיון ממשלתי דל והיכרות אפסית של ניהול מערכות אמת. נתניהו, יעלון ובמידה מסוימת לבני, היו המבוגרים האחראיים. כנגדם, לפיד, בנט וארדן, נכנסו לקבינט רק שנה קודם לכן. במילים אחרות: גם אם המידע הוצג, אין זה אומר שהשרים הבינו את המשמעות העולה ממנו. הרי שרים בכלל, וחברי קבינט בפרט, מוצפים באופן קבוע במידע ביטחוני ומדיני. לא תמיד הם יודעים לברור את המוץ מהתבן ולתרגם את המידע שאליו נחשפו לתכנית מעשית.
כלומר, גם אם לנתניהו יש "אליבי", בשורה התחתונה אי אפשר להימנע מהתחושה שסכנת המנהרות לא הופנמה די הצורך. נתניהו אולי הנחה את הצבא להתכונן. המאמצים הטכנולוגיים והאחרים היו עילאיים, אבל משהו בדרך השתבש. לפיקוד הדרום ולצה"ל לא הייתה תוכנית מסודרת ויעילה להשמדת המנהרות. לא הייתה תורת לחימה, לא היו נהלים, לא היו אמצעים. כל אותה היערכות מיוחדת שהצבא בנה מאז "צוק איתן" היא בדיוק מה שצריך היה להיות לפני המבצע, ולא היה.
הצבא, ובכלל זה הרמטכ"ל גנץ ושר הביטחון יעלון, ככל הנראה לא הבינו את חומרת האיום גם לאחר שהמבצע החל. יעלון טען שאיום המנהרות בשליטה - אמירה שהתבררה כמופרכת לנוכח החדירות החוזרות והנשנות ליד ניר-עם, סופה וכרם שלום. הוא גם טעה בהערכת משך הזמן שיידרש לחסל אותן.
הכישלון הזה של יעלון הוא זה שגם העביר את שרי הקבינט מהתנגדות למבצע הקרקעי, שאותו דרש בנט כבר בתחילת המערכה, לתמיכה בו. השרים, וגם ראש הממשלה, תפסו פתאום שהתשובות של יעלון וגנץ לא מספקות. הם יכולים היו להבין זאת רק בזכות העקשנות של בנט לצעוק שהעסק לא דופק, ובשל דרישתו לאפשר לאלוף פיקוד המרכז סמי תורג'מן לדבר בחופשיות, בעוד שיעלון רצה להימנע מכך מאחר שידע שהקצין הבכיר מצדד בפעולה קרקעית.
לבסוף, בין היתר הודות ללחצים, נתניהו הורה לאלוף להציג את דעתו בעד הפעולה הקרקעית. ראש הממשלה אולי לא רוצה לתת לבנט את הקרדיט על כך, אך זה היה רצף האירועים שהוביל למבצע על אדמת הרצועה. במקום לריב עם בנט, ראש הממשלה פשוט צריך היה לומר "גם התרומה שלו למערכה הייתה חשובה". הא ותו לא.
נכון אמנם שאלפי חיילים ראו במו עיניהם את המחדל. אין גם ספק, כפי שכבר עלה בכל התחקירים, שהופתענו. אבל המנהרות הן רק סוגיה אחת. חשובה, אבל אחת. ואילו המערכה כולה, שנתניהו ניצח אותה וניצח עליה, הייתה רחבה פי כמה.
חמאס, כדברי ראש הממשלה, אכן נכנע ללא תנאי. ההכנה של העורף, ובפרט הייצור המוגבר של מיירטי כיפת ברזל, התבררו כמוצלחים במיוחד. בצדק מתגאה נתניהו בכך שבניגוד לעבר, מועצת הביטחון של האו"ם והקהילה הבינלאומית, לא קשרו את ידיה של ישראל ותמכו בזכותה להגנה עצמית, לכל אורך ימי המבצע. ולא מיותר לציין ששנתיים אחרי המלחמה, חמאס עדיין מאולף ויושב בשקט - גם זה הישג לא מבוטל.
כך שגם אם בנט או אחרים מותחים ביקורת על הליקויים שהתגלו במהלך 'צוק איתן' - והיו ליקויים - אין בכך כדי לומר שהמבצע נכשל או שנדרשת ועדת חקירה. הוא לא. ואף שלא כשל, תהיה זו טעות נוראית שלא להכיר בשגיאות - שכן זו הדרך היחידה להגיע מוכנים יותר למערכה הבאה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם