הרצוג ניצח, אבל אין לו סיבה לשמוח
למרות הניצחון בוועידת העבודה, מי שמחזיק את חבל ההצלה של הרצוג הוא ראש הממשלה. יו"ר המחנה הציוני עדיין רואה את עצמו כשר חוץ בממשלת נתניהו, אבל מי שרודף אחרי השררה מגלה שהיא בורחת ממנו ומערערת את מעמדו עד דק
זעקות השבר של יצחק הרצוג, כאילו השתלטה על מפלגת העבודה חבורה של "לה פמיליה" הייתה, איך לומר, על גבול הפתטיות ההיסטרית. ראיתי את האנשים שצעקו "הרצוג הביתה". בין החנונים האלה ובין הקבוצה האלימה והגזענית מיציע בית"ר ירושלים, שרבים מחבריה עדיין נתונים במעצר, אין הבדל. הוא נמצא רק בדמיון הפורה של הרצוג. החבר'ה שצעקו להרצוג ללכת היו בעיקר סטודנטים וסטודנטיות וצעירים אחרים שמזוהים עם שלי יחימוביץ'. לא הייתה שום אלימות, וגם מול קריאות כאלה מנהיג בעל שיעור קומה צריך להתמודד. לאמיתו של דבר, הרצוג ניסה להרים את הקהל בבית החייל על האנשים שמחו נגדו, אבל לא הצליח. כך יצא שכולם נשלחו לקלפיות בביזוי גדול.לעוד ידיעות בערוץ המדע של nrg:
- לפלסטנים מכופפים את החוק, ללוחם צה"ל לא
- הפרקליטים מציגים: נציבות ביקורת ללא ביקורת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הרצוג בוועידת המפלגה. ''בלילות הרצוג רואה את עצמו מסתובב בעולם כשר חוץ בממשלת נתניהו''.
צילום: יוסי זליגר
בקלפיות, בקומה השנייה, שאליה היטלטלו עייפים ומיוזעים, התבקשו חברי המרכז להחליט האם הם תומכים בהצעה של הרצוג לדחות את הפריימריז בשנה או לקיים אותן במועד מוקדם יותר. הרצוג ניצח בסוף, אבל אין לו סיבה מיוחדת לשמוח. החברים לא דחו את הפריימריז מכיוון שהם רוצים שהרצוג יוביל אותם בעוד שנה, אלא מכיוון שדחייה של שנה אולי תנחית על המפלגה האומללה הזו מנהיג אחר - שיושיע אותה בבחירות מול נתניהו.
גם המועמדים האחרים שמוזכרים כמנהיגים: יחימוביץ', עמיר פרץ, אראל מרגלית ועומר בר-לב הם לא מושא החלומות של החברים. נדמה לי שאיש מהם לא באמת רצה להקדים את הפריימריז ולהתמודד עכשיו על ראשות העבודה. הם עבדו בחצי כוח. כאשר אהוד ברק רצה להעיף את שמעון פרס מהנהגת העבודה הוא עלה על הבמה בוועידת המפלגה בנובמבר 2004, חטף את המיקרופון וכפה פריימריז. כך גם הרצוג ועמיר פרץ אכלו את הראש של יחימוביץ' עד שקיימה בחירות מוקדמות לפני שנתיים וחצי.
צירי הוועידה משתיקים את הרצוג. ''מי שרודף אחרי השררה, השררה בורחת ממנו ומערערת את מעמדו עד דק''.
צילום: יוסי זליגר
היום זה שונה. יחימוביץ' באה לריב עם הרצוג בוועידה, אבל לא לתפוס את מקומו. עדיין לא. אראל מרגלית הציג תכנית מדינית בבוקר, ובערב עשה סיבוב נימוסין בין החברים בוועידה ולא דיבר על הקדמת התאריך ועל המעמדות שלו. עמיר פרץ שתה קפה, ועומר בר-לב אפילו לא הגיע בזמן כדי לנאום, כי נתקע באיזו ועדה בכנסת. רון חולדאי בכלל לא הגיע לוועידה. בקיצור, לא רציני.
הרצוג תוקף את נתניהו. צילום: ערוץ הכנסת
אגב, בעניין הקפה. האירוע הסוציאליסטי היחידי אתמול בוועידת העבודה היה המזנון. במקומות כאלה, שבהם מתקיימות ועידות מפלגה, אתה רגיל לשלם 12 שקלים על בקבוק מים מינרלים חצי ליטר, ו-15 שקל על קפה הפוך. במזנון בבית החייל החליטו לקחת 5 שקלים על כל מוצר, מה שעורר תדהמה והסתערות כללית, שניפקו כמובן רווח נאה לבעלי המקום, והרבה סימפטיה מהחברים. כן ירבו.
''בינתיים נתניהו נהנה משני העולמות, גם מכה בהרצוג וגם מחזיק היטב את התיק''.
צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
בחזרה לוועידה. הרצוג קיבל 750 קולות להצעתו, מול 402 מתנגדים. יפה, אבל חסר משמעות של ממש. בעצם, מי שמחזיק את חבל ההצלה של הרצוג הוא ראש הממשלה. בלילות הרצוג ראה ורואה את עצמו כשר חוץ בממשלת נתניהו, מסתובב בעולם ומקדם לכאורה מדיניות שונה. הוא ניסה להיכנס לממשלה ולא יפסיק לנסות, וזהו מקור כל צרותיו. מי שרודף אחרי השררה, השררה בורחת ממנו ומערערת את מעמדו עד דק. הרצוג לא יכול להיות ראש האופוזיציה בשעה שהוא מייחל להיות אחד מראשי הקואליציה. רצוי שלא להתפתות ולהאמין לכל ההכחשות שלו כאילו "העניין הזה מוצה", וליפול שוב בפח.
לנתניהו מבחינתו יש תרוץ טוב להחזיק בידיו את תיק החוץ. "אני שומר אותו להרצוג", הוא אמר אתמול בתדרוך עם כתבים מדיניים, והוריד עוד קומה באמינות של יו"ר העבודה. בינתיים נתניהו נהנה משני העולמות, גם מכה בהרצוג וגם מחזיק היטב את התיק. הצעה שהגיש לו השר ישראל כץ לקחת את תיק החוץ ולהחזיר אותו אם הרצוג ייכנס לממשלה - נדחתה בידי נתניהו. ראש הממשלה שהבטיח בוועדת החוקה לשחרר מעצמו תיקים ומשרדים לא משחרר בינתיים שום תיק משמעותי לאף אחד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם