הגיע זמנך לנוח, דון קישוט בלתי נלאה שכמוך
כשאנחנו נפרדים משמעון פרס, נאמר רק זאת: לא, אתה לא לוזר. בתקופות מסוימות אנחנו היינו אלה שהפסדנו אותך
בסופו של דבר, לפני הכל ואחרי הכל, שמעון פרס אהב את המדינה. מדינת ישראל. למרות שבדרך כלל נראה היה שמדינת ישראל קטנה עליו, הוא היה מחובר בסיכת ביטחון למרופטת הזאת, לסלעית הזאת, לכרמלית, היזרעאלית, שכתפיה המעוגלות מרופדות בפרוות קוצים שצבעה כרעמת אריה. כך נראית ארץ ישראל שלו ליד קיבוץ אלומות. כך היא נראית מקליה, שעליה גם חיבר שיר רומנטי.הוא היה האבא של התחמנים והמניפולטורים, שהצליח בצורה לא ברורה לשמר את האופטימיות הרומנטית שבאהבת הארץ. הוא עשה אין ספור טעויות, האחרונה שבהן הייתה כאשר לקראת הבחירות ב-2013 השתעשע ברעיון לרוץ שוב לראשות הממשלה כשציפי ליבני דוחקת בו באמצעות סקרים מחמיאים. שמעון פרס שכח את המלצתו, או שמא נזכר בה ברגע האחרון: סקרים הם כמו בושם – להריח. לא להשתמש ולא לקחת ברצינות.
שמעון פרס. ''גדול המדינאים בתולדות המדינה''.
צילום: AFP
פרס היה ראש ממשלה רק שנתיים ועוד מחצית השנה לאחר הירצחו של יצחק רבין. אך נזכור אותו כגדול המדינאים בתולדות המדינה. אחרי דמות האב המייסד, שפרס כל כך העריץ, דוד בן גוריון. יש אומרים, שלאורך כל הדור האחרון הוא שכתב את מפעלותיו וגימד יותר ויותר את מפעלו של הזקן. הכור בדימונה זה אני. הנגב, זה אני. התעשיה האוירית זה אני. מבצע יונתן זה אני. ובמקרה של מבצע אנטבה-יונתן, קשה באמת לראות את המבצע האדיר הזה בלי ההובלה והדחיפה של פרס, שהיה שר הביטחון הנצי בממשלת רבין. גורלו של פרס היה, שכאשר פרסם את היומן שלו מהימים שקדמו למבצע, אף אחד לא קנה אותו.
שמעון פרס נשבע לנשיאות מדינת ישראל. צילום: ערוץ הכנסת
מי שיבדוק באמת את אישיותו המדינית יבין את יחודיותו על רקע שנות ה-50. שמעון פרס היה אולי הפוליטיקאי הראשון, חוץ מבן גוריון, שהבין מה זאת ריבונות. מה התרחש כאן כאשר עברנו מהמצב הישובי של טרום 48' למצב הריבוני שלאחר שנת האפס הזאת.
פרס מקבל את פרס הנובל יחד עם רבין וערפאת. ''דון קישוט חתרני ובלתי נלאה''.
צילום: סער יעקב/ לע''מ
פרס, כנראה בהשפעת בן גוריון, פיתח בשנות ה-50 את התפיסה של "אוריינטציה על עצמנו". דהיינו, לא להסתמך על מעצמות ובריתות. השקפתו היתה הפוכה מזו שהציבור הכיר אצלו בדור האחרון. "התיישבות יהודית צפופה בשני אזורים אלה (הגליל והנגב) תהווה איזון רציני ביום סכנה, ולא מפני שמלחמתנו תתרכז בישובי הספר – אם נותקף, נעשה הכל כדי להעתיק את המלחמה אל אדמת האויב – כי אם מפני שישוב יהודי מקטין את רצון הערבים למלחמה", כתב פרס בספטמבר 1955.
בתחום הדיפלומטיה ורדיפת השלום סבר כי "כל הכרזה מצדנו על רצוננו בשלום אינה מתקבלת על לבם (של הערבים) כהכרזה שתוכה כברה כי אם כגילוי של חולשה". שאלת הגבולות צריכה להיות מנותקת מהתחום המדיני, היא לא נושא למיקוח.
פרס הוביל את מפלגת העבודה בכמה מערכות בחירות, שהיו הדרמטיות ביותר בתולדות המדינה. מאז 1977, בחירות המהפך שאז הפסיד לבגין, ועד 1996 כאשר הפסיד לבנימין נתניהו אחרי רצח רבין ואחרי פיגועי ההתאבדות.
פרס יזכר בלי קשר להסכם אוסלו, כראש ממשלה מצוין שייצב את הכלכלה והמדינה לאחר סחרחורת הטירוף האינפלציונית והבוץ הלבנוני בשנותיהם של בגין ושמיר. הוא יזכר גם כמפסידן הכרוני: פעם, לאחר אחת מתבוסותיו, ב-97', זעק פרס מול חברי המפלגה בבית ברל: לוזר?! אני לוזר?! והקהל ענה לו, כן!
רבים יזכרו לו גם את הפוליטיזציה של מוסד הנשיאות. הוא שוב הרהר באפשרות לנצל את הפיכתו לדמות קונסנזואלית כדי לחזור ולהדיח את נתניהו. והוא שוב חתר יחד עם הנשיא אובמה ו"חוג הקצינים" נגד תכניותיהם של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק.
אבל היום, כשאנחנו נפרדים משמעון, נאמר רק זאת: לא, אתה לא לוזר. בתקופות מסוימות אנחנו היינו אלה שהפסדנו אותך. דון קישוט חתרני ובלתי נלאה שכמוך, הגיע הזמן לנוח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם