ראשי » חדשות » דעות

עבאס שילם מחיר בבית, אבל חזר ללב של השמאל

ההגעה של אבו מאזן להלוויית פרס היא לא יותר ממהלך אסטרטגי. המנהיג הפלסטיני אמנם איבד את אמון הציבור שאותו הוא אמור להוביל, אבל זכה לאשראי מחודש ממנהיגי העולם המערבי וחזר ללב הקונצנזוס של השמאל

עליהום פלסטיני וערבי – חיבוק מהשמאל: כך נכון להציג את המתקפה שמתנהלת על אבו מאזן בימים האחרונים, בעקבות החלטתו להשתתף בהלוויית פרס. "אבו מאזן חצה את הגבול. הוא לא מייצג יותר את הפלסטינים", צייץ בטוויטר גולש פלסטיני בהאשטג שנפתח בשם "אבו מאזן לא מייצג אותי".

עוד כותרות:
-"תרם תרומה עצומה למדינה": מאות בשבעה על פרס
-מדינות המפרץ לאו"ם: הפסיקו את הטבח בחאלב

צעירי פתח קראו לאבו מאזן להתפטר, ובחמאס כינה אותו הדובר מחמוד א-זהאר, "יהודי", ואיחל לו להיקבר לצד פרס. לאיחולים המילוליים הצטרפו גם קריקטורות שבהן נראה אבו מאזן עטור בתפילין ועטוף בטלית כשהוא עומד לצד קברו של שמעון  פרס.
 
הרבה אומץ נדרש מאבו מאזן להגיע לאותה לוויה ולחלוק כבוד אחרון לפרס. הוא ידע שהתקשורת תחפש את הרגע הזה שבו ייתקל בראש הממשלה בנימין נתניהו ותתמקד בו. הוא ידע גם את המחיר שיצטרך לשלם בבית ברמאללה, ולאותה מתקפה שתפתח נגדו בשל הצעד שנקט.

אבל אבו מאזן יודע גם שהדרישה לפיטוריו אשר נשמעת עכשיו בחברה הפלסטינית, תהדהד בלי שום מענה. ליתר ביטחון הוא לקח איתו לטקס את האנשים החזקים ברשות - סאאיב עריקאת שמונה על ידו לתפקיד מזכ"ל אש"ף, חוסיין אשיח האחראי על מנגנוני הביטחון ומאג'ד פארג' האחראי על המודיעין הפלסטיני.
 
מעבר לכל יו"ר הרשות הפלסטינית יודע שעם כל הכבוד ל"דמוקרטיה" הפלסטינית הוא יישאר הראיס כל עוד יחפוץ בתפקיד. ככלות הכול, אבו מאזן נמצא על הכיסא הזה כבר עשר שנים בלי שהתקיימו בחירות לתפקיד וגם את הבחירות המקומיות שהבטיח לקיים הוא תקע בתהליכים משפטיים. 

הפלסטינים אומרים כבר הרבה זמן שברמאללה ישנה "דמוקרטיטורה" - דיקטטורה בראשות אבו מאזן המתנהלת במסווה של דמוקרטיה. מי שנותן את הכוח לדיקטטור במקרה הפלסטיני הוא מי שיש לו אינטרס ביטחוני שיישאר בתפקידו ומי שתומך בו כלכלית, כלומר ישראל, ארה"ב ומדינות אירופה.

נתניהו ואבו מאזן בהלווית פרס. צילום: רויטרס
 
מנקודת המבט הזו, האמפטיה שהציג אבו מאזן לנשיא התשיעי של ישראל בלוויה הופכת למעשה לצעד אסטרטגי. יו"ר הרשות יודע שלמרות הביקורת הפלסטינית הוא צריך לפעול בכיוונו של מי שממנו הוא שואב את הלגיטימציה השלטונית שלו - ישראל והעולם. ולכן היה חייב לנצל את ההזדמנות שנקראה בדרכו ולהגיע ללוויית פרס.
  
הגעתו לחלוק כבוד אחרון לאיש השלום ממצבת אותו בראי העולם כמנהיג פלסטיני דגול שמתעלה על המחלוקות מול ישראל וצועד כתף אל כתף, שווה בין שווים, עם המנהיגים ובראשם נשיא ארה"ב ברק אובמה.

כמו כן, ה"מחווה" מסייעת לאבו מאזן לחזור ללב הקונצנזוס של השמאל ומשכנעת אותו לשכוח את אבו מאזן המסית נגד ישראל. משלם משכורות למחבלים, קורא בתי ספר וכיכרות כל שמם וממלא פיו מים כשנדרש לגנות את מעשי הרצח הכי מתועבים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg