קלינטון ביתרון, אבל לא מצליחה לפרוץ את קו ה-50%
אף אחד מהמועמדים לא עשה צעד גדול בעימות הנשיאותי האחרון. שניהם פנו לגרעין הקשה של התומכים והצליחו לגרום לעוד שנאה דו צדדית במערכת הבחירות. הבעיה היא שאף אחד מהם לא פרץ בסקרים את תקרת הזכוכית החשובה בדרך לבית הלבן
הרגע שייזכר מהעימות השלישי והאחרון בין הילרי קלינטון ודונאלד טראמפ הוא כמובן סירובו המפתיע לכאורה של האחרון להכריז מעל במת אוניברסיטת נבאדה כי יכיר מיד בתוצאות הבחירות. טראמפ אמנם לא אמר שלא יקבל את התוצאות אלא ש"יבחן את הדברים בבוא העת", אבל זה הספיק כדי להציף את הרשתות החברתיות ואת כלי התקשורת הממסדיים בתגובות והתייחסויות לעניין.צילום: רויטרס
אלא שהמשפט הזה הוא לא הפתעה, אלא המשך טבעי לקמפיין שמנהל טראמפ זה חודשים נגד הממסד, התקשורת ו"משפחת קלינטון המושחתת", והוא נופל על אוזניים כרויות רבות בחברה האמריקאית. על כל צייצן טוויטר שנזעק למשמע דבריו אלה של טראמפ, יושב כנראה לפחות אמריקני אחד בעיירה כלשהי במערב התיכון שצפה בעימות והנהן בהסכמה. עד כמה גדול מספר המהנהנים, זאת נוכל לדעת רק בליל ה-8 בנובמבר.
עוד באותו נושא ב-nrg:
- טראמפ סירב להתחייב שיקבל את תוצאות הבחירות
- סקר CNN: ניצחון גדול לקלינטון בעימות השלישי
העימות שהתקיים הלילה בלאס וגאס פנה, וביתר שאת משני העימותים הקודמים, לגרעין הקשה של התומכים משני הצדדים. על פי כל הסקרים (שברובם יש לקלינטון יתרון) שני המתמודדים לא מצליחים לפרוץ תקרת זכוכית חשובה בדרך לבית הלבן והיא קו 50 האחוזים. טראמפ רחוק משם מאוד. הרבה בגלל קולות שמרנים שמעדיפים לומר לסוקרים כי יצביעו למועמד הליברטריאני ג'ונסון חסר הסיכוי. אבל גם קלינטון, למעט בסקר אחד בודד לא מצליחה לגרום ליותר מחצי מהנשאלים לומר בפה מלא כי יצביעו בעבורה.
נורת אזהרה בשביל שניהם. טראמפ וקלינטון במהלך העימות
צילום: AFP
זו נורת אזהרה בשביל כל מועמד, ומכיוון שמנהלי הקמפיינים יודעים לנתח סקרים בם הנחו את שני המועמדים להתמקד בראש ובראשונה במה שאמור להיות הקהל הבטוח שלהם. היה ניתן לראות זאת בבירור בתחילת העימות, כאשר קלינטון דיברה באופן בולט על זכויות נשים, בעיקר כשהדבר עסק בהפלות, וחזרה על כך לא מעט פעמים, וגם אצל טראמפ שהתמקד באופן ברור ולמשך דקות ארוכות בשימור התיקון השני לחוקה, הזכות לשאת נשק. אלו שני נושאים אידיאולוגיים שמהווים את קו השבר החברתי העמוק ביותר כיום בארה"ב, שמסמנים את השסע העמוק בין שני חלקי האומה האמריקנית, שמרנים לעומת ליברליים.
ביתרון, אבל האם זה יספיק לה? קלינטון במהלך העימות
צילום: AFP
האם יש מספיק אמריקנים שחשים אנדרדוגים? טראמפ במהלך העימות
צילום: EPA
אבל האידיאולוגיה, כמו תמיד כשמדובר בקלינטון נגד טראמפ וההפך, לא החזיקה מעמד יותר מדי. מהר מאוד נכנסו לעימות הזה כל המרכיבים החזותיים ומעוררי האמוציות שכבר הכרנו מהעימותים הקודמים – התפרצויות זה לדבריו של זו (וגם ההפך, קלינטון התפרצה לדבריו של טראמפ יותר מבעבר), חיוכיה של קלינטון למשמע האשמותיו של טראמפ, וניסיון של טראמפ להיראות נשיאותי ושקול, אלמנט שהוא בהחלט הצליח להחזיק בו רוב הזמן.
העימות הנשיאותי האחרון: (צילום: רויטרס)
טראמפ היה לאורך העימות בעמדת מגננה, ובפעמים שניסה להתקיף את קלינטון היא הצליחה ברוב הפעמים להדוף את מתקפותיו ולחזור לנושאים שאותה ביקשה לקדם. הערתו של טראמפ לגביה כ"אישה מרושעת" הייתה הצלחה של קלינטון להוציא אותו משיווי משקל, אבל ספק אם תומכיו או אלה שטראמפ בונה עליהם להצבעה בעבורו מתרגשים מהערה כזו; רובם באמת חושבים כך על קלינטון כבר תקופה ארוכה.
כמו בכל אחד משלושת העימותים, גם כאן מיד כשהסתיים החל הקרב על הנראטיב – כלומר מי ניצח בו. התשובה היא שזה לא ממש משנה. אף אחד מהמועמדים לא עשה הלילה צעד גדול מדי קדימה או אחורה, שניהם הצליחו לבצר את ה"בייס" שלהם ולגרום לעוד קצת שנאה דו-צדדית לחלחל לתוך מערכת בחירות מלאת שנאה גם כך. כשנותרו עוד קצת משלושה שבועות לבחירות, ברור שקלינטון נמצאת בעמדת יתרון, והדבר השתקף במהלך כמעט כל העימות. השאלה הגדולה היא האם יש מספיק אמריקנים שחשים אנדרדוגים כמו שחש הלילה טראמפ, וכמה מהם יצאו לקלפיות ביום הבוחר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם