סערת 'בצלם': לעצור את התעמולה נגד ישראל, ועכשיו
הופעתו של מנכ"ל 'בצלם' חגי אלעד בפני אויבי ישראל באו"ם היא התייצבות לצד הכוחות הפועלים נגד מדינת היהודים. ייתכן שהמאבק הציבורי מצד הממשלה נגד גופים כאלה צריך להחריף
תגובתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הופעת מנכ"ל 'בצלם' חגי אלעד באו"ם, הייתה בסך הכול פושרת וקלילה בהשוואה לאופי המעשה. ובכל זאת, אמירתו כי 'בצלם' הוא "ארגון הזוי וקיקיוני" זכתה למטר גינויים ממחלקת המדינה האמריקאית, שלא לדבר על דוברי השמאל בישראל.עוד כותרות:
- חשד לרצח ברחובות: בן 18 נהרג בקטטה
- מנהרות נפץ וכבישים ממולכדים: "ההרס עצום"
- הגי'האד האסלאמי הקים מגדל תצפית בגבול

ייתכן שהמאבק הציבורי מצד הממשלה צריך להחריף. חגי אלעד ונתניהו
צילום: גדעון מרקוביץ / AFP
מהי מהות ההופעה של חגי אלעד, שקרא למועצת הביטחון לנקוט בפעולה לסיום הכיבוש משום ש"הפלסטינים נושמים כל רגע את אויר הכיבוש"? זוהי התייצבות בצדם של הכוחות הפועלים מאז קום המדינה במתקפה תעמולתית וטרוריסטית מתמדת נגד מדינת ישראל והעם היהודי. הוא קורא לאו"ם, שהוא בית חרושת לשנאה נגד ישראל ולאנטישמיות, לפעול באמצעים העומדים לרשותו נגד המדינה.
ראש הממשלה ודוברים רבים בימין טועים: פעילות 'בצלם' לא נועדה להשיג את מה שהשמאל לא הצליח להשיג בדרכים דמוקרטיות. היא נועדה לסייע לרשות הפלסטינית ולאש"ף ולאותם חלקים העוינים את ישראל בקהילה הבינלאומית במלחמה הרב-ממדית שלהם נגד המדינה. יד הגורל זימנה את מופע האימים של אלעד במועצת הביטחון כמעט במקביל להחלטה המגונה של אונסק"ו הקובעת שליהודים אין כל קשר להר הבית. זה פחות או יותר גם מה שהממשל האמריקאי אומר, כאשר איננו מכיר בירושלים כחלק ממדינת ישראל.
אלעד איננו הראשון שעוסק במלאכה של מתן סיוע אידיאולוגי ותעמולתי לאויבים. שוב צריך לחזור לתחילת שנות החמישים, כאשר המתקפה האידיאולוגית והתעמולתית של בריה"מ נגד היהודים ונגד ישראל צברה תאוצה בעקבות משפטי פראג ועלילת הרופאים. גם אז היו כל מיני חגי אלעדים מהמפלגה הקומוניסטית וממפ"ם שהעניקו אישור ל-BDS של הימים ההם.

בית חרושת לשנאה נגד ישראל ולאנטישמיות. עצרת באו''ם
צילום: אי.פי.איי
שר החוץ משה שרת, אותו יונה צחורה ומתונה שבמתונים, מסר בהודעת הממשלה בכנסת ב-19 בינואר 1953, כי "כל נסיון שייעשה על ידי אישים ועל ידי גורמים ציבוריים בישראל להצדיק הסתה המתנהלת נגד יהודים והמסכנת שלומם באיזו ארץ שהיא ולהגן עליה - ייחשב בעיני הממשלה כמעשה איבה כלפי המדינה".
אז האם נתניהו הסית נגד ארגון 'בצלם'? בהשוואה לשרת הוא צמחוני. ייתכן שהמאבק הציבורי מצד הממשלה נגד 'בצלם' ו'הקרן החדשה לישראל' צריך להחריף. היום גורמים עוינים לא נוהגים להמציא קונספירציות של רופאים יהודים מרעילים או של סוכנים ציונים אימפריאליסטים שהסתננו לצמרת השלטון באיזו מדינה סוציאליסטית.
היום, בהובלת ארגון האו"ם והממשל האמריקאי, הפכו את הבנייה ביהודה ושומרון ואת השליטה הישראלית בחלקים מיו"ש להתרחשות דמונית: זוהי, לפי אלעד וברק אובמה, נוכחות מרעילה. הפלסטינים הרי "נושמים את אוויר הכיבוש כל רגע". כך נבנית השנאה כלפי ישראל, ומוצדקת מתקפת הטרור המתמשכת. זהו כוחה של תעמולה מתמשכת. היא מסוגלת ליצור התניה פבלובית של תיעוב ומשטמה כלפי פעולה אזרחית כמו בנייה, כאשר זו מתבצעת על ידי יהודים דתיים.
שטיח אדום בבג"ץ
ארגון 'בצלם' הפך לכלי אסטרטגי נגד ישראל. זה לא חדש. אבל הישגיו בחבלה במערכת המדינית-בטחונית של ישראל בשנה האחרונה מרשימים. האם צריך להזכיר שפעולת צילום הירי של אלאור אזריה בחברון גרמה לסדקים בצמרת המדינית-צבאית הישראלית, ואף מאיימת ליצור קרע בין חלקים בציבור לצה"ל? מי שעוסק בלוחמה פוליטית אידיאולוגית נגד החברה הישראלית לא יכול היה לצפות ליותר מזה.

'''בצלם' הוא ארגון פוליטי, הוא איננו ארגון לזכויות אדם''. אלאור אזריה דורך את נשקו לפני שירה במחבל השוכב על הרצפה
צילום מסך
עכשיו מופיע 'בצלם' כגיס חמישי בתחום המדיני. בפני הפלסטינים היו פתוחות דרכים רבות להשיג שלטון עצמי - שיש להם כבר - ואף מדינה עצמאית בדרכי משא ומתן ושלום. אך זו אינה מטרתם. הם מעדיפים את דרך המתקפה האידיאולוגית והטרור במטרה להרוס את מדינת ישראל.
'בצלם' איננו ארגון שמטרתו "שלום". הוא קם בסוף 1988, כאשר האינתיפאדה הראשונה צברה תאוצה, והארגון העניק לה סיוע בדרכים מתוחכמות של השחרת צה"ל ומדינת ישראל. בין מקימיו היו דדי צוקר, ממנהיגי 'שלום עכשיו' בתחילת דרכו, וזהבה גלאון.
גלאון שגתה השבוע כאשר הצדיקה את פעילות הארגון להפעלת לחץ בינלאומי על ישראל מעל בימת מועצת הביטחון. כבר בסוף שנות השמונים תבעו דובריו את "סיום הכיבוש" כדי ליצור מסגרת למשא ומתן לשלום במזרח התיכון. זה נשמע נורא יפה, אך זו עמדה שנועדה לפורר את תביעת ישראל למשא ומתן ישיר שיוביל לשלום, שרק עם השגתו תבצע ישראל את הוויתורים הנדרשים בעקבות ההסכם.
מה שהשתנה בשנים האחרונות זה ש'בצלם' עוסק הרבה יותר בתעמולה הניזונה מתקריות המוגדרות כהפרת זכויות אדם. למשל, מחבל שמחוסל בעודו לבוש בבגדים אזרחיים. אך כפי שאמר לי כבר לפני שנים אדם שהיה ממובילי המאבקים האמיתיים לזכויות האדם בעולם: 'בצלם' הוא ארגון פוליטי, הוא איננו ארגון לזכויות אדם.
הבעיה של ישראל - חוץ מהממשל האמריקאי שאינו מחמיץ הזדמנות לגנות אותה - היא שמערכת המשפט הפחדנית הפכה עצמה לכלי בידי המניפולציות המשפטיות של ארגונים חתרניים. ראו את הצלחתו של ארגון 'יש דין', שמחולל משבר פוליטי, חברתי ומשפטי מתמשך סביב עמונה.

''העולם נגוע באנטישמיות''. השר דרעי
צילום: אנצ'ו גוש/ ג'יני
שופטי בית המשפט העליון צריכים יום אחד להתקומם ולהודיע לעורכי הדין של 'בצלם' או כל אחד מסניפי 'הקרן החדשה' שלא יפרסו עוד שטיח אדום בעבור ארגונים המשמשים כמכשיר אסטרטגי בידי גורמים זרים עוינים. האם אין מי שיתבע מיהודי אמריקה ומקרנות הסיוע האמריקאיות לחדול ממימון 'הקרן החדשה לישראל'?
דווקא השר אריה דרעי אמר השבוע דברים אמיתיים שחייבים לזעזע את מצפונם של המנהיגים הפוליטיים בישראל. בריאיון ל'קול ישראל' אמר דרעי שמתברר כי עם ישראל הוא בכל זאת עם לבדד ישכון, ופקפק באפקטיביות של המאמץ הדיפלומטי. "העולם נגוע באנטישמיות", אמר.
חגי אלעד ו'בצלם', 'הקרן החדשה' ו'שוברים שתיקה' בחרו צד. הם משתפי פעולה יעילים, והם התייצבו בצד שבו עומדים דיקטטורים מאז ימי סטלין ועד ימי ערפאת, אבו-מאזן וארגוני הטרור העכשוויים של חיזבאללה וחמאס. "הכיבוש" פירושו קירות שהוצבו בידי יהודים, פירושו רגליים של ישראלים ביהודה ושומרון, פירושו יחידות צה"ל ושב"כ שנלחמות בארגוני הטרור האסלאמיים. אם כל זה הוא רעל, כפי שחגי אלעד רומז כשהוא אומר שהמוסלמים נושמים כיבוש, אזי אין מנוס מלקבוע: זהו מסר אנטישמי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg