זו לא חברה ציבורית: חבל שההגה בידיים של אגד
אגד, בניגוד למה שרובנו חושבים, היא חברה פרטית - ולא ממשלתית. כשמנהליה לא מצליחים להתמודד עם דרישות השכר של העובדים שלהם, במקום לסגור את העסק או להתייעל, הם פונים לפרה החולבת שנקראת האזרח הישראלי
ציבור לקוחות התחבורה הציבורית בישראל נשם השבוע לרווחה, כשהוסר מעל ראשו איום השביתה באגד שהייתה מקרקעת אותו והופכת אותו לבלתי נייד כפי שהוא בכל סוף שבוע.אבל האם באמת מדובר בחדשות טובות? כדי להימנע מהשביתה, ממשלת ישראל העבירה לקואופרטיב 150 מיליון שקלים למימון דרישות השכר של העובדים, בתיווך ההסתדרות. זאת, חלק מסבסוד המיליארדים שאגד מקבלת מהממשלה מדי שנה בשנה.
דובר ההסתדרות מגיב לשביתת אגד. צילום: דוברות ההסתדרות
אם תעצרו אנשים ברחוב ותשאלו אותם אם אגד היא חברה פרטית או ממשלתית, אני מעריך שרובים יענו שמדובר בחברה ממשלתית, הרי התחבורה היא "ציבורית". אני מניח שאגד משקיעה משאבים רבים בשימור התפיסה המוטעית הזו אצל הציבור, כולל באמצעות כל מיני פוליטיקאים ועיתונאים שגם השבוע הזהירו אותנו מ"הפרטת" התחבורה הציבורית (שהיא פרטית לחלוטין מאז קום המדינה, כן?). התדמית הזו, של שירות ממשלתי, היא אחד הנכסים המרכזיים של החברה.
אבל האמת היא שאגד הוא קואופרטיב פרטי, שלחבריו וגימלאיו כוח פוליטי וכלכלי רב. בעבר היו בידי חברי הקואופרטיב שטחי נדל"ן נרחבים, כמו למשל אזור התעשייה פולג של נתניה (איקאה), שנמכרו בידיהם ליזמים תמורת כסף רב.
אם אנחנו מממנים אותם בכל מקרה, מן הראוי להפוך אותם לחברה ממשלתית. אוטובוס של אגד
צילום: יגאל לוי
התאגיד של אגד לא רק שאינו ממשלתי – אלא גם אינו ציבורי, כלומר אינו נסחר בבורסה. בזכות הסכמים עתיקים, ממשלת ישראל לא רק מגִנה עליו מתחרות (רק בשנים האחרונות החלו להיכנס מפעילי קווים נוספים, ובמשורה) אלא, כאמור מעבירה אליו בכל שנה מיליארדים רבים בסובסידיות. וכשמנהלי הקואופרטיב הפרטי לא מצליחים להתמודד עם דרישות השכר של העובדים שלהם (ותודה להסתדרות על כך), במקום לסגור את העסק או להתייעל, הם פונים לפרה החולבת שנקראת האזרח הישראלי.
רגע, מה בעצם קורה פה? למה משלם המסים צריך להעביר סכומי עתק לכיסה של חברה פרטית, עתירת ממון ונכסים? אז זהו. שזו שאלה מצוינת. בשבועות האחרונים התקשורת כמרקחה עקב ביטול התאגיד, בין השאר על רקע טענות של הוצאה ציבורית מיותרת. כך נתניהו מפגין חסכנות רפובליקנית בכספי ציבור, ואילו ביבי רושם צ'קים שמנים לחברות פרטיות על חשבוננו.
מאגד יסבירו לכם שבזכות הסובסידיות הם מצליחים לשמור על מחירי הכרטיסים ברי השגה ו"משאירים בחיים" קווים שאין להם כדאיות כלכלית. אז חשוב לזכור שבישראל פועלים מחוץ לחוק או בשוליו, מפעילי תחבורה ציבורית שאינם התאגידים הגדולים, ומחירי הנסיעה בקווים אלה לא שונים בהרבה מהמחירים באגד, ולעתים אפילו זולים יותר. הקווים הללו פעילים גם בפריפריה, במקומות שאפילו אגד לא מגיעה אליהם – וכמובן גם בימים שאגד בכלל לא עובדת בהם. ואגב – כל מי שהשתמש בתחבורה ציבורית בחו"ל יודע שמחירי הכרטיסים בארץ, יחסית לשכר בפרט, לא ממש זולים. והשירות – נו באמת. אז קאט דה בולשיט.
כדי להימנע מהשביתה, הממשלה העבירה לקואופרטיב 150 מיליון ש''ח למימון דרישות שכר העובדים. הפגנת נהגי אגד
צילום: מירי צחי
את שוק התחבורה הציבורית בישראל יש להפריט ולפתוח לתחרות חופשית, ולהפסיק לפנק את החברות החזקות במשק על חשבון משלם המסים. אין שום סיבה לממן בכספי ציבור חברות פרטיות בתחום התחבורה (או בכל תחום אחר). יותר מזה: הממשלה צריכה לגבות ממפעילי התחבורה הציבורית דמי שימוש בתשתיות ובשטחים הציבוריים כנתיבי תחבורה ציבורית ותחנות אוטובוס, ולגבות מהם את מלוא המיסוי על הדלק שהיא גובה מכולנו – או בעצם פשוט להפסיק למסות דלקים.
אבל ממשלת נתניהו לא מאמינה בתחרות חופשית ובאחריות תקציבית, אלא בפרוטקציוניזם. עדות נוספת לכך היא שבמקביל להסכם השערורייתי עם אגד, הוחלט השבוע גם לחסום את "אובר בישראל", תחבורה שיתופית, בלחץ בעלי רישיונות המוניות – הפקודים לליכוד. מתברר אם כן שמפא"י בשלטון. אז אני קורא לראש הממשלה ולשר התחבורה להלאים לאלתר את אגד. אם אנחנו מממנים אותם בכל מקרה, מן הראוי להפוך אותם לחברה ממשלתית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם