ראשי » חדשות » דעות

הכיבוש של טראמפ: הפרכת הסקרים הגדולה בהיסטוריה

התבוסה של קלינטון, בניגוד לכל התחזיות, מעידה על עידן חדש. אנחנו כבר מעבר לשלב של "יום הכיפורים של הסוקרים". הם כבר עשו די חשבונות נפש, ועכשיו הגיע הזמן לשקול לשנות את החישוב כולו

שוב התברר שכל קשר בין הסקרים ובין תוצאות האמת מקרי בהחלט. הבחירות בישראל, בבריטניה ובספרד ב-2015 היו קדימון למה שהתרחש הלילה בארה"ב – הפרכת הסקרים הגדולה ביותר בהיסטוריה. רגע לפני סגירת הקלפיות כולם צבעו את מדינות המפתח בכחול, אבל מיד כשהפתקים של המצביעים עצמם התחילו לזרום, חומות האש התמוטטו.

 

הטון באולפני הטלוויזיה השתנה לאטו מהשעה ארבע וחצי בערך. טראמפ המשיך להחזיק בפלורידה, והקולות שזרמו מאוהיו, ממישיגן ומפנסילבניה, מוויסקונסין ואפילו מווירג'יניה לא תאמו את מה שהפרשנים ציפו לראות – בגלל הסקרים. ערים דמוקרטיות גדולות הצביעו לקלינטון פחות ממה שהן היו צריכות להצביע – לפי הסקרים; באזורים הלא-אורבניים מספר המצביעים היה גדול בהרבה – גדול בהרבה ממה שהסקרים חזו.
משהו בסקרים כבר לא עובד.

ממוצע הסקרים הארציים האחרונים הראה שקלינטון מובילה ב-3 עד 4 אחוזים בערך, אבל המרוץ היה למעשה צמוד בהרבה. האם הסיבה לפער היא הטלפונים הסלולריים או הרשתות החברתיות? האם זו תופעת המצביע הביישן, שאומר שיצביע לקלינטון, אבל מצביע לטראמפ? האם הסיבה לכך היא שמצביעים מצד מסוים של הקשת הפוליטית פשוט מסרבים לענות לסוקרים?

 

אולי הסוקרים פשוט לא הצליחו לפענח את הכוח של טראמפ להוציא אנשים להצביע בשבילו; אולי הם העריכו הערכת יתר את הצבעת השחורים למען קלינטון. אבל הפערים בין הערים הגדולות לפריפריה המשיכו להקצין בשנות אובמה, ממש כפי שהקצינו תחת כהונתו של הנשיא בוש, והרשתות החברתיות הפכו את השיח למגודר ובועתי יותר ויותר; ועדיין, איך ייתכן שהסקרים במדינות כמו מישיגן, ויסקונסין ופנסילבניה פספסו במידה כזאת את התוצאה הצמודה?

הסטטיסטיקאי נייט סילבר מהאתר fivethirtyeight.com הזהיר וחזר והזהיר: סיכוייו של טראמפ לנצח טובים ממה שנדמה. לא כי אולי יקרה משהו שישנה את דעתם של הבוחרים – עלילות ראש האף-בי-איי בשבועיים האחרונים, למשל, לא הרשימו את סילבר יותר מדי – אלא בגלל שיעור ניכר של מתלבטים, פערים עצומים בין סקרים שונים ותנודות חדות מדי באותו סקר עצמו. הוא נתן לטראמפ סיכוי של כ-30 אחוזים לנצח בבחירות,
והסיבה המרכזית לכך, לדבריו, הייתה שיש סיכוי גדול לטעות סקרים קיצונית.

 

והנה, הוא צדק. בניגוד לאוגרי סקרים אחרים, כמו ה"הפינגטון פוסט" או ה"ניו-יורק טיימס" שנתנו לקלינטון סיכוי של 90 אחוז ויותר לנצח, אפילו בימים האחרונים של המרוץ, המודל האוטומטי של סילבר הכיר בעובדה שתיתכן טעות שיטתית בסקרים. טעות כזו, הוא חזה, עשויה להשפיע על המפה כולה ותהפוך את הסיכוי של ניצחון רפובליקני לגדול בהרבה.

המרב שהוא נתן לקלינטון, ברגעים הקשים ביותר של טראמפ בתקופת העימותים וההקלטות והתלונות על הטרדה מינית, היה סיכוי של 87 אחוזים לנצח. והסיכוי הזה שאף תמיד לסגת מטה, לעבר טראמפ, לעבר חלוקה של שליש טראמפ ושני שליש קלינטון. השליש התממש, וסילבר צריך לקבל קרדיט על תחזיתו, אבל הסוקרים כולם הפסידו: איש מהם לא ניבא תוצאה כזו, לא ברמה הארצית ולא ברמת המדינות.

 

האם יש דרך לרפא את הסקרים? האם אפשר לשנות את השיטה? ייתכן. בשנים הקרובות חוקרים יצטרכו לבחון שיטות חדשות לעריכת סקרים. למשל, השיטה של הלוס אנג'לס טיימס ואוניברסיטת דרום קליפורניה (דורנסייף), שסוקרת פאנל קבוע של נשאלים. הסקר לא פגע – הוא הציע שטראמפ נמצא ביתרון של 5-4 אחוזים בימים האחרונים לפני הבחירות - אבל לפחות הוא עמד בצד השני של טעות הדגימה, ולא זרם עם כל שאר הסקרים לעבר יתרון עצום לטובת קלינטון.

אולי יש גם שיטות נוספות. שאלונים אישיים, פנים אל פנים? סקירת מיליוני בני אדם במקום מאות, אלפים ועשרות אלפים? אולי צריך להפסיק לבחון את המרוץ לפי סקרים ולשאול מה קורה בפייסבוק ובטוויטר וברשתות החברתיות, שבהן טראמפ יצר באזז גדול בהרבה מקלינטון באופן מובהק?

אנחנו כבר מעבר לשלב של "יום הכיפורים של הסוקרים". הם כבר עשו די חשבונות נפש, ועכשיו הגיע הזמן לשקול לשנות את החישוב כולו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

ישי פלג

עיתונאי ועורך ב-nrg וב'מקור ראשון'

לכל הטורים של ישי פלג