ה"תחקיר" של דרוקר: פחות עיתונות, יותר רכילות
פרשת המיליארדר האוסטרלי מעלה ניחוח של פרשת שחיתות חובקת עולם, אבל בדומה ל"תחקיר" של אילנה דיין, גם ה"תחקיר" של דרוקר הוא בסך הכול גיבוב של סיפורים פיקנטיים בעלי מעט מאוד משמעות
אתחיל ואומר שאני כותב את שורות אלה בלב כבד וביד רועדת. אני עומד להגן על ראש הממשלה נתניהו וזה לא משהו שאני אוהב או מרגיש צורך לעשות. בכלל. אבל מה לעשות – נתניהו והעיתונות הישראלית הם שני גורמים שלא מפסיקים לשבור לי את הלב. הפעם זו העיתונות.אז ככה: אתמול (ב') יצא רביב דרוקר בחשיפה שמרעידה את סיפי הבועה התקשורתית ומאיימת למוטט את שלטון נתניהו. יורשת נאה לפרשת הבקבוקים, פרשת גלידת הפיסטוק ושערוריית הנרות: פרשת המיליארדר האוסטרלי, יאיר נתניהו ודירת היוקרה. רק למשמע השם, הפה מתמלא רוק בתיאבון לפרשת שחיתות חובקת עולם בניחוח סיגרים ופרנו.
אלא שאם צלחנו את הכותרת הזו ולא ישר רצנו להרכיב מממשלה חלופית, ובמקום זאת קראנו את גוף הכתבה, הרי שאין לתאר את האכזבה. בסך הכול מסתבר שמדובר בחבר קרוב של נתניהו, מיליארדר אוסטרלי בשם ג'יימס פקר - שנתן ליאיר נתניהו להשתמש בדירתו הריקה במלון תל אביבי למשך כמה שבועות. בנוסף, מבלי שדרוקר יספר לנו מה קדם למה, אותו פקר (שאינו יהודי) מבקש ממשרד הפנים אישור לתושבות קבע בישראל. מדובר בהליך מוסדר שנמצא בסמכותו של שר הפנים ואין בו שום דבר לא תקין או לא חוקי.
עוד סקופ שמנדב לנו דרוקר: ליאיר נתניהו יש מאבטחים. שוקינג.
אז מה הסיפור פה בעצם? אין הרבה. האם יש פה קבלת מתנה מפקר? זו שאלה טובה. המתנה ניתנה ליאיר נתניהו ולא לראש המששלה. החוק מגדיר שמתנה שניתנת לבן של נבחר או עובד ציבור ש"נסמך על שולחן הוריו" כאילו ניתנה לאביו או אמו אנשי הציבור. בואו נניח שיאיר נתניהו נסמך על שולחן אביו והמתנה כאילו ניתנה לראש הממשלה.
האם המתנה אסורה? בניגוד למה שהרבה אנשים כותבים בטוויטר לנבחרי ציבור מותר לקבל מתנות. לא רק לתת אותן - כמו שעשה השר אורי אריאל. אלא שמעל רף מסוים של ערך וסבירות למתן המתנה, הם חייבים לדווח על כך ובמקרה הצורך לשלם לאוצר המדינה את ערכה.
כיצד ניתן להעריך מהו שווי לינה במשך מספר שבועות בדירה ריקה של חבר המשפחה? אפשר להשוות את מחירי הדירות באותו מלון. אבל גם זו לא השוואה נכונה כי מי שמחליט כמה שווה האירוח זה בעל הנכס, פקר בעצמו.
בכל אופן, דרוקר לא מספר לנו אם נמצא שהמתנה אכן נמצאת מעל לרף הדיווח ואם כך אם היה דיווח שכזה. אם המתנה היא מעל לרף ולא דווחה כחוק – הרי שכאן היה מתחיל להיות סיפור ששווה אייטם עיתונאי. לא יכול להיות שכל כך קשה לברר עם משרדי האפוטרופוס הכללי אם היה דיווח בנושא ואם הוא בכלל טעון דיווח. בכל זאת, יו"ר התנועה לחופש המידע.
אבל הניסיון של דרוקר בכתבה הוא אחר. דרוקר מנסה כנראה לקשר בין מתן המתנה לבין ההליך של פקר במשרד הפנים, לרמוז לנו שיש פה מקרה פשוט של שוחד. אלא שדרוקר לא נותן לנו מסגרת זמנים שתבהיר לנו אם בכלל יש סבירות לדבר הזה. האם יאיר נתניהו בכלל ישן בדירתו של פקר לפני שזה הגיש את הבקשה למשרד הפנים? גם לא ברור למה יש בעיה עם פניה של אדם פרטי לפי הליך חוקי ומסודר למשרד הפנים הישראלי.
זה לא שאנחנו יודעים מהן תוצאות ההליך, אם הייתה מעורבות של ראש הממשלה או מי מאנשיו בהליך ואם ניתן לפקר מבוקשו לפנים משורת הדין – אז היה אולי שמץ חשד למשהו לא תקין. כל מה שאנחנו יודעים הן שתי עובדות: איש נתן לבן של חברו לישון בדירתו הריקה בתל אביב, ואותו איש פנה למשרד ממשלתי בישראל בבקשה כלשהי, לאו דווקא באותו סדר. וזו, רבותי לא עיתונות.
מה שהופך את ה"תחקיר" הזה, בדומה ל"תחקיר" של אילנה דיין על לשכת ראש הממשלה מסתם גיבוב של סיפורים פיקנטיים בעלי מעט מאוד משמעות למשהו ששווה להתעכב עליו הוא שוב התגובה המוגזמת של לשכת ראש הממשלה, עתירת הקונספירציות וההתקרבנות. אני חושב שבמקרה הזה היה ראוי להגיב לגופו של עניין – צריך מעט מאוד כדי להבהיר שמדובר בסוג של ברווז רכילותי מהסוג הנחות ביותר. וכמו שאמר פעם איש אחד מעל בימת האו"ם – Let's call a duck a duck.
אקו"ם