ראשי » חדשות » דעות

חג הסיגד: המסע של יהודי אתיופיה לא נגמר

חשבון הנפש שחג הסיגד מביא עמו צריך לעורר את החברה הישראלית למחשבה מחודשת ומעמיקה בכל הנוגע ליהודי אתיופיה בפרט, וליחס אחד כלפי השני בכלל

עבודה שחורה, שירו של אהוד בנאי נחתם במילים "ומי ידע אם אברהם לא היה שחור?" ובאמת, במשך דורות רבים, יהודי אתיופיה, מנותקים מהמתרחש בירושלים ובעולם היהודי, האמינו כי הם שומרי הדת היהודית האחרונים. מתוך אמונה זו נאבקו יהודי אתיופיה במסירות נפש לשמור על יהדותם מדור אל דור.

הכמיהה לירושלים, או ירוסלם, הייתה חלק מרכזי משמירת מסורת זו והתבטאה בציונות רעיונית עוצמתית מאוד שהתגלגלה לציונות מעשית עם תחילת העליות ארצה החל משנות הארבעים. מתוך אמונה זו, את המסע המרכזי אל ישראל וירושלים החלו יהודי אתיופיה בצעידה בחשיכה אל מדבר סודן, ללא צידה מספקת או מורה דרך מלבד האמונה בליבם, מסירות הנפש ואהבת ארץ ישראל.
 
בכל שנה אנו מציינים את יציאת מצרים, אך לא כל מי שקורא בהגדה יכול לדמיין את הצעידה הזו באופן מוחשי כל כך, החום, הרעב, הצמא והאובדן שהיה מנת חלקם של העולים. אדם שלא עבר את החוויה הזו, פשוט לא יכול להבין את העוצמות שטומן בחובו מסע כזה. בשיחות הארוכות בנינו, מצאנו את עצמנו לא פעם שואלים, איך הם לא נשברו? התשובה שמצאנו היא האמונה, באלוהים ובאדם.

המסע, בעיני יהודי אתיופיה הונחה על ידי הקב"ה, המסר ליציאה ניתן על ידו, הוא הוביל והנחה אותם בדרכים העקלקלות, סייע להם בהצלה פתאומית מאויבים ושודדים, נס גלוי, יציאת מצריים מחדש. ולצד אמונה זו, האמונה באדם, התקווה כי בארץ ישראל ימצאו חברה מתוקנת וימצאו בה סוף סוף בית שלם, שלהם, שלנו.
 
היום, מעל 30 שנה אחרי העלייה ארצה, לאחר ששילמו מחיר כבד במדבר סודן, המחיר הכבד מכל, אובדן בני משפחה - מאבקם נמשך, המסע לא נגמר. כאן בארץ המובטחת, הם מוצאים עצמם מדי יום ביומו מתמודדים עם גלי גזענות מצד החברה הישראלית המתקשה לראות בהם שווים, במסע תמידי להוכיח את יהדותם ולהעלות ארצה במסגרת חוק השבות גם את שארית יהודי אתיופיה שנותרו שם.

אין לנו ארץ אחרת וכולנו כאן בזכות ולא בחסד והגיע הזמן שהחברה הישראלית ומוסדות הדת והמדינה יפנימו את זה. עלינו להיאבק בבורות ובחוסר הרצון להכיר בסיפורים השונים ומקורותיהם. דבר היוצר קשיים רבים בכלל תחומי החיים ובניהם הפרדה במערכות חינוך, חומות בצורות במציאת תעסוקה וקשיים להירשם ברבנות בבואם להינשא, מתוך הטלת ספק ביהדותם. זאת בניגוד מוחלט לפסק הלכה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשנת 1973 אשר הכיר בבני הקהילה האתיופית כיהודים.

יש לנו תקווה, כי חג הסיגד וחשבון הנפש שהוא מביא עמו, יעורר את החברה הישראלית למחשבה מחודשת ומעמיקה בכל הנוגע ליהודי אתיופיה בפרט וליחס אחד כלפי השני בכלל ושנדע יחד לבנות ברית מאחדת, מעל העדות והצבעים. לחג הסיגד והאופן שבו הוא יושרש יש תפקיד חשוב לא רק ליהודי אתיופיה אלא לכלל החברה הישראלית, למערכות החינוך, לחברה, למוסדות ולמנהיגות. זה תלוי בנו.

עו"ד אייצ'לותם מסלה, היועץ המשפטי של תנועת אשדודים ובעל משרד עורכי דין עצמאי
יניב קקון, יו"ר תנועת אשדודים ומנהל המחלקה המקומית במכון שחרית
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח