ראשי » חדשות » דעות

חוק ההסדרה: החלת ריבונות מהדלת האחורית

במתכונתו הנוכחית, חוק ההסדרה כופה על היועמ"ש להוציא את הערמונים מהאש במקום ממשלת ישראל. המדינה רוצה להשוות את המציאות החקיקתית ביו"ש לחוקים הקיימים במדינת ישראל? תתכבד ותחוקק חוק החלת הריבונות הישראלית על יו"ש

לבנט נמאס. מכלול הנסיבות הובילו אותו להניח את חוק ההסדרה על השולחן ולא לוותר גם כשראש הממשלה ושר הביטחון לחצו. "שום דבר לא זז" אמר לכל מי שרק היה מוכן לשמוע, תוך שהוא מתייחס לניסיונות ההסדרה של סוגיית המאחזים.

מההתחלה: סיכום תולדות היישוב עמונה
 

במקרה של נתיב האבות, בג"ץ לא ספר את עמדת המדינה­ועמונה כבר היתה בכיוון שאין ממנו דרך חזרה. הלחץ של חברי הבית היהודי וחלק מעמיתיהם בליכוד הביא אותם למסקנה דומה לזו של חלק מהשמאל. הסדרה עכשיו. זה מה שהם רוצים. נמאס להם לחכות שהממשל יתחלף. נמאס להם לשמוע שאולי הנשיא החדש יהיה יותר טוב לישראל ולהתנחלויות. נמאס להם מניסיונות הסדרה זוחלים. "אם נמשיך לחכות לחוות הדעת של ועדת ההסדרה נסיים להסדיר את המאחזים רק בשנת 2038. אנחנו רוצים נורמליות. אנחנו רוצים לבנות כמו בכל מקום אחר בארץ". והלחץ הזה הכריע. הוא הכריע את בנט ושקד שהכריעו את נתניהו וליברמן שהכריעו את מנדלבליטועמדתו הברורה והחד משמעית.
 
הכנסת אישרה היום בקריאה טרומית את חוק ההסדרה, השלב הבא במסלול של החוק הוא הצבעה בקריאות ראשונה שניה ושלישית. בהנחה שהמשמעת הקואליציונית תישמר, החוק צפוי לעבור ולהיכנס לספר החוקים. אלא שמומחים משפטיים לא צופים לחוק אריכות ימים. בארגוני השמאל כבר עמלים בימים אלו על עתירה נגד תוקפו החוקתי של החוק. ולא רק הם, גם היועמ"ש כבר הודיע בכל פורום כי הוא מתנגד לחוק. לא רק מתנגד אלא גם יתקשה ואולי גם יסרב להגן עליו בבג"ץ. באשר לשאלה האם החוק יציל את עמונה. התשובה היא כי החוק יציל בתנאי אחד שתחולתו תהא למפרע.

אז מה בעצם מפריע ליועץ המשפטי לממשלה? במישור המשפטי ובראייה של הדין הבינלאומי, החוק פוגע בזכויות הקניין של הפלסטינים הנחשבים על פי הדין הבינלאומי כאוכלוסיה מוגנת המתגוררת בשטח כבוש וזקוקה להגנה משפטית.
 
בעיני היועמ"ש חוק ההסדרה מהווה סיפוח דה פקטו של שטחים ביו"ש ומכאן הכעס שלו ושל אנשיו. חוק ההסדרה כופה עליהם להוציא את הערמונים מהאש במקום ממשלת ישראל. אם המדינה רוצה להשוות את המציאות החקיקתית ביו"ש לחוקים הקיימים במדינת ישראל, תתכבד ותחוקק חוק החלת הריבונות הישראלית על יו"ש או על חלקה. במתכונתו הנוכחית, פירושו של חוק ההסדרה הוא החלת ריבונות מהדלת האחורית בעוד שצעד שכזה צריך להגיע דרך הכניסה הראשית.

במידה ויעבור החוק בתחולה רטרואקטיבית, תפנה מדינת ישראל אל שופטי בג"ץ ותסביר בנימוס כי לאור המציאות החדשה בדמותו של חוק ההסדרה היא פטורה מפינוי עמונה. בשלב הזה ישנן שתי אפשרויות שבהן יידרש בג"ץ לגופו של החוק. האפשרות הראשונה תהיה בעקבות פניית המדינה והאפשרות השנייה תהיה הגשת עתירה של פלסטינים וארגוני שמאל נגד החוק. סביר להניח כי שני התרחישים יתממשו, גם אם קשה לנחש מה מהשניים יתרחש קודם. במקביל לכך, תרחיש נוסף שצפוי לקרות הוא פנייתה של הרשות הפלסטינית למוסדות בינלאומיים כדוגמת בית הדין הבינלאומי בהאג.
 
עוד טוענים מבקרי המהלך כי העלאתו של חוק ההסדרה להצבעה בועדת שרים בחקיקה וכהמשך ישיר לכך בכנסת, עשויה להמיט אסון על ההתיישבות מצד הקהילה הבינלאומית. הטענה המרכזית היא כי היה חכם יותר להמתין עם החוק וזאת משתי סיבות עיקריות השלובות זו בזו: האחת לקבל מבג"ץ את הדחייה בפינוי עמונה, והיו אינדיקציות כי בג"ץ נטה להיעתר לבקשת הדחייה שהגישה המדינה גם אם לא לכולה אזי לפחות לחלקה. והשניה, בהינתן שבג"ץ היה דוחה את הפינוי לפרק זמן כזה או אחר, נכון היה להמתין ולראות כיצד מגיב ממשל טראמפ לכל העניין בתקווה לזכות לגיבוי מלא ומפורש. גיבוי אמריקני יפחית משמעותית את הלחץ הבינלאומי על ישראל ואולי אף יסרס אותו כמעט לחלוטין.

עוד טוענים מתנגדי המהלך כי ההצבעה על החוק בכנסת פוגעת בעבודתה של ועדת ההסדרה ובמאמצים הרבים שנקטה מאז הקמתה ובהצלחות שקצרה. לפחות בכמה מקרים הצליחו חברי ועדת ההסדרה בהובלתה של עו"ד חיה זנדברג למנוע ממאחזים להגיע למצב דומה לזה של עמונה. על ארבעת המאחזים הוגשו עתירות ובית המשפט קיבל את עמדת המדינה כי בכוונתה להסדיר את מעמדם של אותם מאחזים, והמהלך נגדע בשל קידומו של החוק.

חוק ההסדרה נולד בשל צירוף נסיבות, חלקן טהורות וחלקן פחות טהורות, אך המניע העיקרי להנחתו של החוק על שולחן הכנסת הוא אידיאולוגי. בנט ושקד ביקרו בעמונה ובעפרה ושמעו שם דברים קשים ובלחץ ההתיישבות וחברי הכנסת החליטו לצאת לדרך. כמובן שכמו בכל עניין עקרוני נתניהו ובנט מנצלים את המומנטום על מנת לצבור נקודות אחד על חשבון השני.

בשלב זה, עתידו של החוק לוט בערפל ונראה כי על אף מעברו בקריאה טרומית בנוסח הכולל את עמונה באופן שניתן להגדיר כהצלחת מאבקם של התושבים, עושה רושם שהם עוד לא סיימו את מאבקם. הם אמנם הצליחו להביא את ממשלת ישראל להצביע ולדון בחוק דרמטי, אך עד שיכולו לנוח בביתם שבעמונה, הדרך עוד ארוכה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

חופי עמוס

כתב ההתיישבות של nrg ו"מקור ראשון". מתנחל בלבבות

לכל הטורים של חופי עמוס