נתניהו, עזוב את העיתונאים, חזור לקלאסיקה שלך
אדוני ראש הממשלה, ההיסטוריה הטילה עליך אחריות עצומה, שמעטים האנשים בדברי הימים של עמנו שזכו לה. ההתעלמות והחתירה קדימה היו ונותרו סוד כוחך. הכלבים נובחים והשיירה עוברת
שמעתי הבוקר (חמישי) את אילנה דיין מראיינת את השר זאב אלקין בגל"צ ושואלת: "עסקת רכש הצוללות החדשות ב-2015, שצה"ל לא רצה ובוגי התנגד ועכשיו מתברר בחשיפה של רביב דרוקר, שפרקליטו של ראש הממשלה מייצג את החברה הגרמנית, על העובדות האלה כבר אין מחלוקת. זה נשמע לך תקין? אסתטי?".אילנה דיין עיתונאית רצינית ולכן יש להתייחס ברצינות לטענתה ש"על העובדות האלה אין מחלוקות" נתחיל בקביעה של דיין כי "עסקת רכש הצוללות החדשות ב-2015, שצה"ל לא רצה ובוגי התנגד…". ואילנה דיין לא לבד, הטיעון הזה חזר ועלה בכמה וכמה כלי תקשורת. אלא שעוד באותו בוקר פרסם דובר צה"ל הבהרה שלא רק שצה"ל לא התנגד לעסקה אלא צה"ל העלה את הנושא - "הצורך ברכישת צוללות חדשות הועלה על ידי הצבא בקבינט. מדובר ברכש עתידי (לעוד כעשור) של 3 צוללות חדשות, שיחליפו צוללות שיתיישנו עד אז".

"עכשיו מתברר בחשיפה של רביב דרוקר שפרקליטו של ראש הממשלה מייצג את החברה הגרמנית, על העובדות האלה כבר אין מחלוקת" אומרת דיין אבל כעבור דקות אחדות בשיחה עם ברק רביד, הכתב המדיני של "הארץ" שלא חשוד באהדת נתניהו, הבהיר רביד ודייק: פרקליט ראש הממשלה לא ייצג את החברה הגרמנית ישירות או את העסקה ואפילו לא היה מעורב בה, אלא ייצג את הנציג הישראלי של הגרמנים, איש העסקים מיקי גן אור בנושאים שאינם קשורים לעסקה ישירות. בנדל"ן.
כעבור שעה בתוכניתם של דקל וסגל בגל"צ, הבהיר האלוף במיל' יעקב עמידרור ראש המל"ל לשעבר שראש הממשלה נתניהו דחה הצעה לקניית שש צוללות (במימון חלקי של הגרמנים) והוריד אותה לשלוש בלבד. כלומר, ראש הממשלה, שהנרטיב הנוכחי ניסה ומנסה לייחס לו שיקול זר ומושחת להיטיב עם פרקליטו על חשבון משלם המיסים, פעל להקטין את העסקה.

את שאלת ניגוד העניינים של עו"ד שמרון יש לחקור ולחקור מהר, אבל ראבאק, המהירות שבה הנרטיב התקשורתי והפוליטי (ע"ע יחימוביץ') עבר מדיווח יבש המעורר סימני שאלה לתיאור קטסטרופלי של ראש ממשלה מושחת שקונה צוללות ללא צורך רק כדי להיטיב עם פרקליטו - היא בלתי נסבלת. כאילו נלקח התיאור השקרי והנבזי ממערכון של "ארץ נהדרת".
אם כן, איפה האסתטיקה של דיווח נטול מניפולציות? האם במאבק בנתניהו הכל מותר? ואולי "על העובדות האלה כבר אין מחלוקת", דווקא יש מחלוקת.
וכאן הרשו לי לפנות לראש הממשלה.
אדוני ראש הממשלה, הם נבלות. אני יודע. אין להם בושה כבר ללכת על הילדים. במאבק שלהם להפלתך מותר הכל. זה מתועב. אני חושב שאני מכיר קצת את התחושה. היו לי השנה שתי אפיזודות לא נעימות עם עמיתיי בתקשורת ולהקת התנים נגסה בחוסר הגינות והוגנות בסיסית. היה מאוד לא נעים. אתה אוכל את זה עשרים שנה (ואם אתם לא מאמינים לי תשאלו את שלי ואת אילנה שבעבר כבר הכו על חטא הסיקור המוטה והנבזי כלפי נתניהו). יבוא יום, נניח עוד שלוש שנים והם עוד פעם יכו על חטא בפסטיבל השנתי. אבל אדוני ראש הממשלה, למרות נבזותם, תתעלם מהם. תחזור לקלאסיקה של עצמך. הכלבים נובחים והשיירה עוברת.
ההיסטוריה הפקידה בידך תפקיד חשוב יותר מאשר למעוך פרעושים, עליך המשימה לנווט את הספינה בין המשברים ובין השרטונים לחוף מבטחים. אל תיגרר אחריהם לקרבות בוץ. הם נהנים להתפלש בבוץ והם שמחים לגרור אותך אחריהם.
הקטטות עם התקשורת שאני מבין את מקורן בתסכול העמוק, בעלבון הפגיעה ברעייתך וילדיך, אינן מחזקות אותך. אולי בטווח הקצר. דווקא ההתעלמות והחתירה קדימה היו ונותרו סוד כוחך. העם לא מטומטם. העם מבין היטב את המתרחש.
כבר משה רבנו הבין שלהנהיג את עם ישראל זה להיות כמו סיזיפוס אבל לא סתם סיזיפוס פארש שמטפס את ההר עם הסלע הגדול, אלא סיזיפוס שמטפס את ההר עם סלע בתוך ענן יתושים כשגשם חומצי מטפטף עליו.

אני מודע לעומק הפומפוזיות שבדברים הבאים אבל אני לא מתבייש להודות שעבורי ועבור הרבה מאוד ישראלים אתה אחד המנהיגים הגדולים בתולדות עם ישראל. אדם מבריק עם חסרונות, כי מהו אדם אם לא שלל יתרונותיו וחסרונותיו. אבל היתרונות עולים על החסרונות, אפילו שונאיך יודעים זאת. המחשבה על לפיד ושלח (אהיה שר ביטחון טוב מבן גוריון) מתמרנים בין פוטין, טראמפ, נסראללה, אסד א-סיסי ודחלאן מבעיתה אותי.
אני רוצה להזכיר לציניים שבינינו, ללעגנים, לקוטרים המקצועיים, שזכינו לחיות בדורות הכי ברי מזל בתולדות העם היהודי. מעולם לא עמדה ריבונות יהודית חזקה ויציבה כל כך. לא בזמן המלך דוד, לא בזמן שלמה, לא בזמן אחאב ולא בזמן אלכסנדר ינאי.
אדוני ראש הממשלה, ההיסטוריה הטילה עליך אחריות עצומה, שמעטים האנשים בדברי הימים של עמנו שזכו לה. ולא בחסד אלא בזכות. כי מבין שלל הטוענים להנהגה, נתניהו הוא היחיד בעל משקל אינטלקטואלי כבד, היחיד שקרא וקורא בזמן אמת את המהלך ההיסטורי ויודע כיצד לתמרן ולנווט בין העמודים. נתניהו לא משיחי, לא חי בפנטזיות, לא גחמני אלא ריאליסט קשוח וערמומי המודע לגודל האחריות המוטלת על כתפיו של שליח עם ישראל בשובו לחיק העמים.
עם כל הכבוד לדרוקר, אילנה דיין, עקיבא נוביק או אראל סג"ל, בספרי ההיסטוריה הם אולי, בספק, יופיעו כהערת שוליים בתוך הביוגרפיה של נתניהו. חבל לבזבז עלינו אנרגיה.