ראשי » חדשות » דעות

אולי תסתמו את הפה כבר, כולכם?

שופטי בג"ץ, קצינים בצה"ל, פוליטיקאים בטוויטר ובעצם כולנו עסוקים באחרונה בעיקר בסתימת פיות. הבעיה היא שזה לא ממש עובד

גם אם יכתבו על כך 400 עמודים מלאי ציטטות וניבים, משפטים פתלתלים ומילים של שבת, האמת היא ששופטי בג"ץ פשוט מעוניינים לסתום לרב אייל קרים את הפה. בסופו של יום ואחרי שייקוב הדין את ההר, לכבודם לא בא טוב בעין הדברים שאמר או שכתב לפני כך וכך שנים מי שמועמד להיות הרב הצבאי הראשי, והם משתמשים בכוחם כדי לגרום לו ללכת ולשטוף את הפה עם סבון ואז לסתום אותו היטב. רק אז יוכל להתמנות לתפקיד הנכסף.

גם אם יישבעו שהם בכלל עושים את זה לטובת התושבים הערבים שמתגוררים קרוב למסגדים ומתלוננים על כך בעילום שם, האמת היא שיוזמי חוק המואזין פשוט רוצים לסתום לערבים את הפה. הם לא יכולים ללכת סתם כך ברחוב ולסתום את הפה לערבים בזה אחר זה, אז הם הולכים על הרמקולים במסגדים.
 
גם אם יצהירו שוב ושוב על כך שזכותו של כל אדם להביע את דעתו וששירותן של נשים בחיל השריון הוא סוגיה שראוי לדון בה ושיש צדדים לכאן ולכאן, האמת היא שדוחפי השירות המשולב של גברים ונשים בצה"ל מעוניינים יותר מכל דבר אחר לסתום את הפה לכל מי שחושב אחרת מהם. האמת היא שגם אלה המתנגדים לשירותן של נשים בשריון היו שמחים מאוד לסתום את הפה לכל השאר.

אנחנו נמצאים בתקופה של סתימת פיות. פייסבוק סותמת את הפה לאנשים שלפני חמש או עשר שנים כתבו מילים איומות ונוראות כמו "כושי" באיזה סטטוס נידח. בטוויטר, הרשת החברתית הברנז'אית יותר, אין אמנם סתימת פיות מלמעלה, אבל אל דאגה – המשתמשים עושים זאת בעצמם. פוליטיקאים רבים מדי וגם עיתונאים חוסמים משתמשים אחרים על ימין ועל שמאל בגלל משפט ביקורת או ציוץ שטיפה'לה הכאיב להם (גילוי נאות: החתום מעלה חסם אדם אחד בטוויטר, וגם זה קצת סתימת פיות מצדי, אני מודה).

אפשר להבין אותנו, סותמי הפיות באשר אנחנו. יש סביבנו המון רעש, והמידע שוצף ורוגש מעלינו ומתחתינו מהרגע שאנו קמים בבוקר ועד אחרי שנשכב לישון ונבדוק עוד פעם אחרונה אם מישהו כתב איזו תגובה לסטטוס המבריק שהעלינו בצהריים. מהפכת המידע עושה לנו קקפוניה במוח, וכל מה שאנחנו רוצים עכשיו זה שמישהו יעשה פה כבר קצת שקט, שמישהו - עדיף מישהם - יסתמו קצת את הפה. אם אפשר וזה לא קשה, עדיף שהסותמים יהיו אלה שלא מסכימים לדעתנו. את אלה שחושבים כמונו אנחנו עוד מסוגלים להכיל.

אגב, זו בדיוק הסיבה שפיד הפייסבוק שלנו בנוי באופן גאוני כך שהוא מציף לנו את אלה שמביעים עמדות הקרובות לשלנו בשלל נושאים. האלגוריתם האימתני של הרשת החברתית הזו יודע למי עשינו לייק ולמי הגבנו, יודע את מי שיתפנו ואת מי העדפנו למחוק מרשימת החברים. הוא כבר עושה בשבילנו את שאר העבודה - כלומר, הוא סותם את הפה להמון אנשים שהיינו שמחים לסתום להם את הפה בעצמנו.
 

העניין היחיד והקטן שמפריע לאידיליה לקרום עור וגידים הוא שבדיוק באותה המידה שנכנסנו לתקופה שבה נמאס לנו לשמוע דעות אחרות, וכל מה שמתחשק לנו זה לסתום לעוד מישהו את הפה, האנושות נכנסה לתקופה שבה כל חבריה רוצים לדבר ולהשמיע את קולם. למרבה הפלצות, יש להם יותר ויותר כלים לעשות זאת. לכן התוצאה בכל המקרים היא אחת: כישלון מוחלט וחרוץ, על גבול הקומדיה.

אם בג"ץ לא היה מתערב באופן כה גמלוני במינויו של הרב הראשי לצה"ל, מי בכלל היה זוכר על מה דיבר הרב קרים ומה בדיוק כתב באותו פורום אינטרנטי לפני מי יודע כמה שנים? אבל השופטים לא עמדו בפיתוי, ניסו לסתום לו את הפה, והנה כל השבוע כולנו עסקנו שוב בסוגיית אשת יפת תואר, משל היינו יושבי בתי המדרש בפומבדיתא ובנהרדעא. כל זאת, עוד מבלי לדבר על ההגנה והתמיכה שלהן זכה הרב קרים מכל כיוון אפשרי.

הדברים נכונים גם לגבי חוק המואזין. שנים לא מעטות גרתי ביישוב בשומרון, ובגבעה ממול נמצא לו כפר ערבי עם מסגד ובו רמקולים לרוב. אורחים שנטו ללון אצלנו סיפרו שהתעוררו בבהלה בארבע בבוקר למשמע המואזין, אבל אנחנו לא ידענו על מה הם מדברים. הדבר היה חלק מהנוף ומתכסית ילדותנו, ומי שמעוניין לחיות במזרח התיכון צריך ללמוד לחיות עם מואזין ברקע. מי שינסה לסתום לו את הפה, יקבל עוד רמקולים ומגברים. שום חוק לא יעזור כאן, רק להפך.

מי שחוסם אנשים בטוויטר, יקבל אותם בפייסבוק; ומי שחוסם בפייסבוק, יקבל אותם בווטסאפ דרך הודעה משורשרת שתעבור ותגיע גם אליו לבסוף. ומי שינתק את עצמו משלל אפשרויות התקשורת כדי לא לשמוע אחרים - למעשה יסתום לעצמו את הפה.

אולי בעצם זה הפתרון. במקום לנסות כל הזמן לסתום לאחרים את הפה, נסתום קצת בעצמנו. כן, אני יודע שזה נשמע קצת מוזר - הרי העולם זקוק לדעתי ולקולי בעניינים החשובים באמת, וכיצד ידעו ראש הממשלה ושר האוצר לפתור את משבר הדיור אם לא אכתוב עוד סטטוס שנון על יוזמת מסוי דירה שלישית?

העולם מסמן לנו בשנים האחרונות מה קורה לסותמי פיות. הם ניגפים בקלפיות בארה"ב, מובסים במשאל העם על הברקזיט ומודחים באלימות במדינות ערב. לא משתלם לסתום לאחרים את הפה, פשוט לא משתלם. את האפשרות השנייה - זו שהצעתי לפני כמה שורות - נדמה לי שעוד לא ניסינו. מה יש לנו כבר להפסיד?

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אריאל שנבל

עיתונאי בכיר ב'מקור ראשון'

לכל הטורים של אריאל שנבל