ראשי » חדשות » דעות

בנט תרגיע, זה לא הזמן להתיר את דם הערבים

מנהיגות נבחנת ברגעי משבר. האם היא תכנע להלך הרוח של ההיסטריה הציבורית ותוסיף לפחד ולחוסר הוודאות, או שמא היא תדע להרגיע ולשים את הפוקוס במקום הנכון - בטיפול אפקטיבי במשבר

חובה להתחיל במובן מאליו 1: משבר השריפות הוציא לאור את היופי והמקצועיות של כבאי ארצנו, שמתעקשים על המותג "לוחמי האש", אז שיהיה. אנחנו עדיין בחוסר משמעותי של תקנים וציוד, בכל קנה מידה בינלאומי. ובכל זאת, ישנו שיפור ניכר מ-2010 ולוחמי האש מפיקים את המיטב מעצמם. מישהו אמר משהו על חשיבותה של תשתית ציבורית ראויה לשמה?

חובה להמשיך במובן מאליו 2: באשר היו הצתות או נסיונות הצתה, יש להעניש את מחולליהן באופן הקשה ביותר. תתפלאו, אבל אני מסכים עם בנט. מציתי הארץ אינם ראויים לארץ הטובה הזו. הוא כנראה פיספס את המשתמע - כל מי שלא הצית, מי שחיבק ואירח את הנפגעים ומחוסרי הבית הטריים, מי שהחזיק אצבעות לכוחות הכיבוי, ראוי גם ראוי למולדת הזו. מדובר ברובנו ככולנו. יהודים וערבים. חילונים ודתיים. אנשי שמאל וימין.
 
ברור לכולנו ששר החינוך של כולנו ניסה לומר, לפחות במרומז, שהפלסטינים אינם ראויים לארץ הזו. בנט עוד היה מעודן. השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, ופוליטיקאים אחרים סימנו את המטרה עוד לפני שהעובדות גיבו אותם. חלק מהם בחרו להתעלם כליל מהעובדות, אולי בשם המאבק על תשומת לב ציבורית ("כל השריפות התרחשו בישובים יהודים" של ענת ברקו, למשל). כלי תקשורת מרכזי הכריז על "אינתיפדת ההצתות" ורק לאחר מכן עידן את הכותרת.

בואו נוותר על הסיסמאות. הסתה או טמינת הראש בחול. התרת דם או קריאה לדברים בשמם ו"מות הפוליטיקלי קורקט". בואו נחשוב על שתי האפשרויות: מתקפה זדונית ומכוונת, מגובה בהסתה ובתכנון או תנאי מזג אויר, שהביאו לשריפות הענק.
 
אם מדובר באפשרות הראשונה הרי שישנו כאן כשל אמיתי של גופי הביטחון ושל הממשלה. כיצד לא היה מודיעין שחשף את המזימה רגע לפני? כיצד כשלו כוחות הביטחון מלעצור את המציתים? וברמה האסטרטגית- אם מדובר בעוד כלי למאבק פלסטיני, בסכסוך הדמים המתמשך שלנו, מה האסטרטגיה של הממשלה הנוכחית ביחס לזה? האם לאחר שבע שנות שלטון נתניהו, נראה סוף כל סוף תכנית ופעולה אמיתית לסיום הסכסוך הישראלי- פלסטיני?

אם מדובר באפשרות השנייה, ומדובר בפגעי מזג אויר, או במספר בודד של הצתות, שלובו דווקא על ידי הכותרות הנ"ל, הרי התמיהה גוברת. האם יש מי שהאינטרס שלו הוא להצביע על אשמים ולהסיט את הזרקור הציבורי מעצמו? האם האחריות לחברה הישראלית לא דורשת התייחסות אחרת לרבים כל כך מאזרחי המדינה? האם ההיסטוריה היהודית לא מלמדת אותנו שאסטרטגית "מרעילי הבארות" עלולה להביא לאסון?

מנהיגות נבחנת ברגעי משבר. האם היא תכנע להלך רוח של היסטריה ציבורית ותוסיף לפחד ולחוסר היציבות והוודאות, או שמא היא תדע להרגיע ולשים את הפוקוס במקום הנכון, בטיפול אפקטיבי במשבר. נדמה שבמבחן הפשוט הזו כשלו רבים מנבחרי הציבור שלנו. להניח להם להתחמק בלי תשובה לשאלות הנוקבות על תפקודם, ילבה את הבעירה הבאה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אבי דבוש

מספר 8 ברשימת מרצ, ממייסדי מועצת הנגב וחבר מנהיגות תנועת הפריפריות.

לכל הטורים של אבי דבוש