העליונות של מרקל על טראמפ מעוררת גיחוך

אין הוכחה לכך שאנגלה מרקל טובה מדונלד טראמפ או שערכיה נעלים יותר, אבל זה לא מפריע לה ולחבריה במערב לחוש עליונות כלפי הנשיא הנבחר

מקור ראשון
טוביה טננבום | 6/12/2016 11:28
תגיות: מרקל, טראמפ
זמן קצר לאחר שהודיעה כי תתמודד על כהונה נוספת, הקנצלרית אנגלה מרקל נשאה נאום בבונדסטג שבו דיברה בפני המחוקקים על הצורך "לחזק את ערכינו, שאנו מחשיבים אותם חשובים ונכונים" – ולא רק בגרמניה, אלא באירופה, בארה"ב ובשאר העולם.

דבריה, אין ספק, נאמרו בתגובה לבחירתו של דונלד ג'יי. טראמפ לנשיא ארה"ב, ומשמעותם ברורה: כעת כשארה"ב ניצבת על סף איבוד ערכיה הצודקים, הניחו לגרמניה – תחת הנהגתה של מרקל, כמובן – לשאת את דגל המוסריות למען שאר העולם.
 
צילום: EPA
אנגלה מרקל. האם באמת-באמת-באמת אכפת לה מכל אותם מוסלמים מסוריה, מעיראק ומאפגניסטן? צילום: EPA

כששמעתי אותה, הייתי בטוח שבבוא הזמן יקומו רבים ויצביעו על האבסורד של העליונות המוסרית היוצאת מברלין פחות ממאה שנה לאחר שעליונות מוסרית גרמנית אחרת הסתיימה בדפים השחורים ביותר של ההיסטוריה האנושית. אבל הימים חלפו, ונראה שאני היחיד שמצביע על כך. האם אני מחמיץ משהו?

ימים אלה שונים מימים עברו, אולי בגלל שבימים אלה האנשים הטובים במערב, כפי שהם מכונים, מודאגים למדי. לאותם אנשים טובים, כפי שלמדתי כבר לפני זמן מה, דונלד הוא הגזען המוחלט, רוע מדופלם, אדם אכזרי – ובקצרה, הנחות שבנחותים. הוא "מטיף שנאה", כפי ששר החוץ הגרמני פרנק-ולטר שטיינמאייר אמר פעם. אגב, מי לימד את הבחור הזה דיפלומטיה? ובכל מקרה, כשדונלד נמצא שם בחוץ, כל היתר הם קדושים וטהורים, כולל 'מוטי', הלוא היא מרקל.
 
צילום: AP
עליונות מוסרית יוצאת מברלין פחות ממאה שנה אחרי שהסתיימה בדפים השחורים ביותר של ההיסטוריה. צילום: AP

דונלד, יש לומר את האמת, חזר ואמר שלא יאפשר למוסלמים להיכנס לארה"ב, בעוד שבשנה שעברה אנגלה פתחה את שעריה של גרמניה כדי לאפשר את כניסתם למדינה של מיליון זרים, רובם מוסלמים. ומי שמוכן או מוכנה לראות במוסלמים שותפים שווים באנושיות, הוא או היא הינם, כך מתברר, אדם עם ערכים נעלים.

בכנות, קשה לי לזכור מתי הייתה הפעם האחרונה שבה שמעתי שהאנשים הטובים, אלה שמאוהבים במוסלמים, מפגינים אפילו מחצית מהאהבה הזאת כלפי חבריהם האזרחים שבדרך מקרה הם נוצרים. באופן כללי, וגם זאת למדתי כבר לפני זמן מה, האנשים הטובים של המערב – שרובם אינם מאמינים בא-ל – אוהבים אנשים שמאמינים בא-ל ובשליחו אבל אינם יכולים לסבול את מי שמאמינים בא-ל ובבנו. בשבילי, אדם יהודי, זה לא הגיוני כל כך, אבל מה כבר אני יודע? מבחינה היסטורית, לאנשים הטובים של המערב מעולם לא הייתה פינה חמה בלב בשביל היהודים מלכתחילה.

כעת, לאחר שעברתי באופן זמני להתגורר בגרמיש-פרטנקירכן, וכשאני מוקף בהרי בוואריה המרהיבים, אני לא יותר ממשקיף על כל זה, משקיף על האנשים הטובים והרעים.
 
צילום: AP
דונלד טראמפ. יאמר כל דבר שנשמע טוב לאוזניהם של אלה שמקשיבים לו. צילום: AP

האם אנגלה מרקל אכן טובה? האם באמת-באמת-באמת אכפת לה מכל אותם מוסלמים מסוריה, מעיראק ומאפגניסטן? כן, אני יודע: היא הניחה ליותר ממיליון איש להיכנס למדינה, אבל האם יש רק מיליון מוסלמים העומדים בפני מוות, מחלות ועינויים בעולם?

כפי שכל ילד יודע, יש מיליונים של מוסלמים אחרים שמתמודדים עם אותה מציאות נוראית, אבל רובם לעולם לא יחוו את טוב לבה של מרקל. מדוע? יש אדם ושמו רג'פ טאיפ ארדואן, אדם טוב שמתגורר במרחק בטוח מכאן, והוא מוודא שאותם מוסלמים מתים, נחנקים או כל דבר אחר, בגלל שהאנשים הטובים – יחד עם אנגלה – שילמו לו מיליארדי אירו רק בשביל זה.

בינינו, אני חושב שאם מיליון פליטים היו מופיעים בחופי ניו-יורק – מאורע לא סביר מאוד, אני מודה – איש לא באמת יכול לחזות מה יעשה דונלד. בשונה מאנגלה, שנראית תמיד יותר מדי רצינית, דונלד עסוק מדי במשחק מול המצלמה בשביל שיילקח ברצינות, אפילו בעיני עצמו.

באותו יום, למשל, שבו צייץ לקהל תומכיו שה'ניו-יורק טיימס' הוא מוסד כושל, הוא אמר לכתבי ועורכי ה'טיימס' שהעיתון שלהם הוא "יהלום אמריקני אדיר, יהלום של העולם". למהפך הזה, שינוי של 180 מעלות, לא היה משמעות בשבילו. דונלד, כאמריקני, יאמר כל דבר שנשמע טוב לאוזניהם של אלה שמקשיבים לו. לא, הוא לא חולה או פסיכופט, הוא רק אמריקני - אמריקני טהור. ובדומה לרוב האמריקנים, הוא יאמר לכם את מה שתרצו לשמוע.
 

צילום: EPA
ארדואן. שילמו לו כדי שיהרוג מוסלמים בשקט. צילום: EPA

אני למשל אדם שמן – אדם עב בשר, ליתר דיוק – אבל לעולם לא יאמר לי אמריקני שאני סובל ממשקל עודף. אפילו כשאני שואל אנשים "האם אני שמן", הם אומרים: "לא, כלל לא". בתרבות הפוליטיקלי-קורקט של ארה"ב בת זמננו, אני "Otherwise skinny" – "רזה בכל מובן אחר". כן, כן: תחת שכבות השומן שלי, שלא תדעו, יש לי גוף של אצן אולימפי.

האמריקנים, שבמציאות ובנסיבות הייחודיים שלהם לעתים קרובות זרים אחד כלפי השני, רק מעוניינים שחבריהם האמריקנים יאהבו אותם – ודונלד טראמפ אינו שונה מאחרים. משמעות הדבר היא שאם 3 מיליון פליטים יופיעו לחופי ארה"ב, והנשיא טראמפ יחוש אהבה המגיעה אליו מכוונים של אותם מיליוני זרים, אני בטוח ב-99 אחוזים שהוא יפתח את גבולותיה של ארה"ב למענם. האם אתם יכולים לדמיין תענוג גדול יותר לאדם כמו דולנד טראמפ מאשר ש-3 מיליון איש יקראו לו "פאפי"? הוא ישלם לארדואן טריליוני דולרים בשביל להביא עוד מהם.

בכל מקרה, וללא קשר למה ירצה או יעשה טראמפ, אין הוכחה שאני יכול להצביע עליה לכך שאנגלה טובה מדונלד. לכן, אני אומר לכם: הישארו טובים ורגועים, אחיי הגרמנים, ובוא נשאיר את "הערכים החשובים והנכונים" בתוך גבולות ארצנו ולא נפיץ אותם מסביב. קצת ענווה, אם אוכל להזכיר לכם, היא ערך חשוב מאוד.

ואם אנחנו כבר שם וגם קצת צנועים, אולי זה הזמן שנלווה את עיקרון "הגבלת הכהונה" מארה"ב, שבה מנהיג האומה אינו יכול להישאר בתפקידו יותר משמונה שנים – ונכתיר קנצלר חדש לגרמניה. הנה לכם ערכים.
לבסוף, אם תרצו לנוח מכל זה, בואו הצטרפו אליי בגרמיש-פרטנקירכן, שבה רבים משלטי הרחוב כתובים בערבית ויופיים של ההרים הוא הגדול ביותר בזמן זה של השנה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

טוביה טננבום

מחזאי וסופר ישראלי אמריקאי, בעל טור ועיתונאי ב"די צייט". מחבר הספר "תפוס ת'יהודי" וספרים נוספים

לכל הטורים של טוביה טננבום

המומלצים

פייסבוק