הבו לנו את ליטרת שנאת נתניהו היומית

הפסל המוזהב מגלה שהבעיה האמיתית מבחינת השמאל, היא לא מחסור בחופש ביטוי, אלא שכל איזה ימני-פאשיסט-חשוך, חושב שמותר גם לו ליהנות ממנו. והתקשורת? היא תמשיך להסניף בשמחה כל נפיחה הזויה מבית מדרשם של האנטיביבים למיניהם

יותם זמרי | 7/12/2016 14:02
תגיות: פסל הזהב, פסל, נתניהו, שמאל
בואו נתחיל בתכל'ס, אני לא מבין גדול באמנות אבל כפרסומאי אני חייב לומר שהמהלך של האמן איתי זלאיט אשר הציב פסל מוזהב בדמותו של בנימין נתניהו בלב כיכר רבין הוא מהלך שיווקי מבריק. אלף תערוכות בגלריות לא היו משיגות עבורו את זמן האוויר ודקות הפרסום שהשיג במהלך אמנותי אחד. זלאיט לא טיפש, הוא הבין משהו מאוד פשוט על התקשורת הישראלית, כל מה שאתה צריך לעשות כיום כדי לקבל זמן מדיה בלתי פרופורציונאלי הוא לייצר פרובוקציה שיכולה להצטייר כסוג של מהלך "אנטיביבי" והתקשורת תחבק או תחטיף לך מיד, תלוי באיזה כלי תקשורת מדובר.

בראיונות עימו, אמר זלאיט שבהצבת הפסל רצה לעורר דיון על חופש הביטוי בישראל. להגיד לכם שאני קונה את זה לחלוטין? לא ממש, מההתרשמות שלי הוא לא תמים, הוא ידע שלצד דיון על חופש הביטוי יגיעו גם תמונות הפלת הפסל ושכלי תקשורת מסוימים, אממ אממ ידיעות אחרונות למשל, יבחרו לקשר מיד את הפסל לפסלי דיקטטורים אחרים ברחבי העולם ולרמוז בכך על דיקטטוריותו של נתניהו.

לא תמים: (אבי כהן, יהודה שלזינגר)
 
קטעים נוספים


בכוונה או שלא, הוכיח זלאיט בדיוק את ההפך ממה שמייצג הפסל שהציב. חופש הביטוי בישראל הוא מוחלט, אנחנו חיים במדינה שבה בכל סופ"ש מתפרסם ראיון עם אמן "אמיץ" אחר שחושב שאנחנו קצת נאצים, ושביבי הוא קצת קדאפי, אנחנו חיים במדינה שבה כל תחקיר שני בטלוויזיה הוא על ראש הממשלה, אנחנו חיים במדינה שבה שרת תרבות לא מצליחה לבטל מימון להצגה שעוסקת בחייו של מחבל רוצח יהודים, אנחנו חיים במדינה שבה אם תציב קלפי ברוב מערכות התקשורת ותבקש מהעובדים שם להצביע, תגלה שערימת פתקי "מחל" נשארה בסוף היום בדיוק כמו שהייתה בתחילתו.
 
צילום: אמיר מאירי
הפסל לאחר שההמון הפיל אותו. התקשורת מחבקת. צילום: אמיר מאירי

הרצון של אמני ישראל להרגיש נרדפים עולה בהרבה על מידת הנרדפות האמיתית שלהם. אמנם זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך - אבל אין ספק שבמקרה שלהם, הפרנויה חוגגת. נדמה שמה שמפריע יותר לאמנים אלה, היא שלא כמו פעם, חופש הביטוי ניתן היום גם לחלקים בעם שעד לפני כמה שנים הסתפקו בלשבת על הספה בבית ולדפוק את הראש בקיר בכל פעם שמישהו נתן עוד ראיון אמיץ או יצר עוד איזה מיצג סוג זין. הבעיה האמיתית מבחינתם, היא לא מחסור בחופש ביטוי, אלא שכל איזה ימני פאשיסט חשוך חושב שמותר גם לו ליהנות ממנו.

והתקשורת? היא תמשיך להסניף בשמחה כל נפיחה, הזויה ככל שתהיה, רק שתיתן לה את ליטרת נתניהו היומית, היא תמשיך לקונן לעיתים בצדק על סדר העדיפויות של נתניהו שמקדיש לא מעט מזמנו בתקשורת במקום בעוני, בחינוך, בדיור או בביטחון, אבל תמחק את כל הנושאים האלה מהליינאפ ברגע שמישהו יציב פסל מוזהב של נתניהו בכיכר רבין.

ולגבי השאלה "מה היה קורה אם מישהו היה מפיל פסל של מנהיג שמאל ודורך על ראשו?", לא יודע, נאלץ לחכות לתקופה שבה לשמאל יהיה מנהיג כדי לבחון זאת.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

יותם זמרי

אבישג שאר ישוב

קופירייטר, חי בפייסבוק, נשוי לאשתו, צרכן תקשורת אובססיבי, מתלונן על זה באופן אובססיבי לא פחות

לכל הטורים של יותם זמרי

המומלצים

עוד ב''דעות''

פייסבוק