ראשי » חדשות » דעות

אהובה עוזרי, עכשיו גם הקול שלנו אבד

אהובה עוזרי שתלה את הזרעים של ז׳אנר המוזיקה המזרחית, כאשר זו הייתה דבר כמעט מחתרתי. את הפירות קוצרים הצעירים היום, שספק אם מודעים לדמויות ששכבו בעבורם על הגדר

״ואהובה נתנה את כל מה שהיה לה…״ (ברי סחרוף, כמה יוסי): כשמדברים על ענקי המוזיקה הישראלית שעזבו אותנו לאחר שנכנסו לפנתיאון, יזכירו מהיום גם את אהובה עוזרי. זמרת, נגנית, מלחינה ומעבדת חלוצית ופורצת דרך, שיחד עם מספר מצומצם של אמנים ייסדו בשנות השבעים בכרם התימנים את מה שאנחנו מכירים כ״מוזיקה ים תיכונית״.

את הז׳אנר הזה, שכיום הוא המצליח והרווחי ביותר בארץ, ייסדו לא בתחנות הרדיו ולא בקיסריה, אלא בסמטאות, בחצרות ובבתים בשכונות המזרחיות. לצד שולחנות עמוסי פיצוחים, אהובה עוזרי וחבריה ניגנו ושרו את מה שיהפוך בהמשך לפסקול הישראלי. למוזיקה שכל תייר שמגיע לכאן יודע שהיא היא המוזיקה הישראלית.
 
אהובה עוזרי מספרת בקולה, לפני שנדם על ידי מחלת הסרטן הארורה, כיצד באלכימיה טהורה יצרו מהשירים היחידים שהושמעו ברדיו את העיבוד המזרחי, שנשמר עד היום: ״אז לא היה שירים מזרחיים בעברית. לא הייתה לנו ברירה אז לקחנו מאחרים. את ״חסידה צחורה״ למשל (שירו של אלכסנדר פן, א״ט), הכרנו מהרדיו, שמענו אותו כל יום שישי. הייתי שומעת, ובקלות הפכנו אותו למזרחי. אחר כך התחלנו לשיר אותו בחפלות״.

לשאלה כיצד הקליטה את אלבומה הראשון, מספרת עוזרי שהצטרפה אל הזמר התימני שלום נחום בנגינה על הבולבול טראנג המפורסם באולפן. תוך כמה דקות פנה אליה מנהל האולפן והציע לה להקליט אלבום. בצניעות האופיינית, ענתה לו ״אני אעשה מה שאתה אומר… אני אגיד לך את האמת, אני בכלל לא מפורסמת״. מנהל החברה התלהב מהיושר שלה, ושלח אותה מייד לאולפן. ״נכנסתי לאולפן ב-4 וחצי, וב-6 וחצי כבר היה תקליט״. למחרת, אמרה לו שהיא סיימה את ההקלטות, וחששה שיכעס עליה כי לקח יותר מדי זמן.

התקליט זכה להצלחה גדולה, במיוחד תודות לשיר ״היכן החייל״, שיר שכול אותו הקדישה לשכן מהכרם שנעדר במלחמת יום כיפור. לאחר שנה הוציאה להיט נוסף, ״ירושלים של בית״ר״.
 
כשאומרים ״הצלחה גדולה״, חשוב להבין שבאותם שנים העולם המוזיקלי של עוזרי וחבריה זכה להתעלמות מוחלטת מתחנות הרדיו, וההצלחה היתה בעיקרה תחומה לתוך השכונות המזרחיות ועיירות הפיתוח. את ההכרה וחותמת האיכות קיבלה עוזרי רק שנים רבות לאחר מכן. בשנים ההן, עוזרי פעלה גם כמורה, ותחת ידיה עבר כידוע גם זוהר ארגוב, שלמד ממנה את רזי השירה.

את ימי הזוהר שלה, חוותה עוזרי עם פריחתו של הז׳אנר הים תיכוני לקראת שנות האלפיים ואחריו. היא הפכה לאגדה חיה לאחר האלבום המופתי ״צלצולי פעמונים״. באופן אירוני, שבוודאי מעורר מחשבות, היא זכתה להכרה רחבה דווקא בימים שבהם איבדה את קולה. שיריה, ובהם ״עמק הפרחים״, ״קול קורא לי במדבר״, ״אמי אמי״ ו״היכן החייל״ נכנסו לפנתיאון והיא זכתה בפרס אקו״מ למפעל חיים בשנה האחרונה.

אהובה עוזרי מסמלת את גדולת האדם. את האמנות בצורתה הטוטאלית והטהורה ביותר. גם לאחר שאיבדה את הכלי החשוב ביותר שלה - הקול - המשיכה עוזרי במלוא היצירה, הקליטה אלבומים תוך שהיא משתמשת בקולם של זמרים אחרים, הופיעה, כתבה והלחינה שירי נשמה שהפכו לחלק מהפסקול הישראלי לנצח.

אהובה עוזרי שתלה את הזרעים של ז׳אנר המוזיקה המזרחית, כאשר זו הייתה דבר כמעט מחתרתי. את הפירות קוצרים הצעירים היום, שספק אם מודעים לדמויות ששכבו בעבורם על הגדר. איבדנו את אחת מהיוצרות הגדולות ומעוררות ההשראה שידעה ישראל. תהא מנוחתה עדן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אופיר טובול

עו"ד ומייסד תנועת "תור הזהב"

לכל הטורים של אופיר טובול