דמגוגיה זולה: תושבי עמונה גזלנים?
תושבי השכונות, תושבי עמונה ותושבי אום אל חיראן זכאים ליחס אנושי ואלמנטרי. אם אדם נעקר מביתו, ראוי שיקבל פיצוי כספי
40 מיליון ל-41 המשפחות מעמונה ותשע המשפחות מעופרה יוצא בממוצע 780,000 למשפחה. אופס, זה לא בונוס סתם באוויר, אלא פיצוי על הבית שלהם, שנמחה מעל פני האדמה. על מנת שיוכלו לבנות בית חדש. שיהיה להם בית. אופס, כל מה שסיפרתם בלהט, על שודדי הכספים מבנימין, המתפנקים להם סתם כך במיליונים, היה טעות. אופס, בפעם הבאה לפני שמדברים – בודקים. חושבים. לא יזיק. המשפחות מפוצות לפי ערך הבתים שלהן. תשעת הבתים בעופרה, למשל, שווים מעל 1.5 מיליון שקלים, תחשבו לבד כמה יקבלו המשפחות מעמונה. הרבה פחות ממיליון. כשווי הבית שבו הם מתגוררים כיום. זה הכל.זה בסיסי. מן הראוי שנורמות כאלה של פיצוי וסיוע יוחלו בכל מקום שבו עוקרים אנשים מבתיהם במידה רבה של אי-צדק. באום אל חיראן למשל, יישוב בדואי שבג"ץ החליט לפנות גם אותו, באי-צדק רב לדעתי, התושבים מפוצים באופן דומה: על פי החלטת שר החקלאות אורי אריאל, יחד עם מנכ"ל הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית, יאיר מעיין, כל משפחה מקבלת מגרש של 800 מ"ר בעיירה חורה (בעמונה מקבלים רק 250 מ"ר) + פיצוי על סך שווי הבית המוחרב (מגיע גם כאן למאות אלפים) + 50 אלף ש"ח מענק-פיצוי על הטראומה הכרוכה בביצוע ההחלטה. אלמנטרי, לא?
ההצבעה בעמונה. המשפחות מפוצות לפי ערך הבתים שלהן.
צילום: מירי צחי
והשכונות, מה עם השכונות? תושבי גבעת עמל, ליפתא, הארגזים, כפר שלם ועוד ועוד ועוד דורשים ובצדק גם, בדיוק את זה - פיצוי על הבית שלהם, לפי ערכו באזור שבו הוא נמצא. בכמה מן המקומות ההליכים מתקדמים לכיוון הזה, והיכן שלא – התושבים מסרבים להתפנות. הבעיה היא היעדר לובי חזק במקרה של תושבי השכונות, והיעדר מודעות ציבורית רחבה לעוול הזה. כמו בעמונה וכמו באום אל חיראן, המרכיב האתני-גזעי הוא הגורם הראשון לפגיעה בתושבים.
אנשי גבעת עמל, ליפתא וכפר שלם נשלחו על ידי המוסדות המיישבים על מנת להוות אזור חיץ בטחוני או לאכלס את בתיהם של מגורשים ערבים ולמנוע את חזרתם, בדיוק כמו בקטמון וטלביה, אך המדינה הקפידה במקרה שלהם לא להסדיר את העניין בחוק, על מנת להשליכם מבתיהם בבוא העת. אין סיבה שתושבי השכונות לא יפוצו כמו תושבי עמונה והכפר הבדווי אום אל חיראן.
הישוב עמונה. מן הראוי שנורמות כאלה של פיצוי וסיוע יוחלו בכל מקום שבו עוקרים אנשים מבתיהם.
צילום: מרים צחי
אווילי למדי לחשוב שתושבי אום אל חיראן, למשל, גזלו את כספי הפיצויים שלהם מתושבי השכונות, נכון? אותו דבר לגבי עמונה. הרגילו אותנו לחשוב באופן שמעמידים שני דברים אחד מול השני - "זה לעומת זה", אבל זו איננה עמדה עניינית וכל כולה דמגוגיה זולה. בכל מקרה שבו אדם נעקר מביתו יש להעניק לו פיצוי. נקודה.
אנשים כותבים בזעזוע על הקיצוץ של עמונה, ש"דפק את כל המדינה". לא יזיק הפעיל קצת את הראש: 1.2 מיליארד קוצצו. מרבית הסכום לטובת הסכמים קואליציוניים עם החרדים. ולא, גם החרדים אינם שודדים פרועים של הקופה הציבורית, אלא בני אדם, עם צרכים ורצונות, שצריכים להיאבק כל פעם מחדש, על מה שאחרים מקבלים בקלות רבה יותר, או כמובן מאליו. בכל מקרה, מתוך כל הקיצוץ של 1.2 מיליארד, פחות מ-10% הינם לנושא של פינוי עמונה. תושבי עמונה, כמובן, בכלל לא רצו את הדבר הזה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם