ראשי » חדשות » דעות

"הסקופ" של ידיעות אחרונות על נתניהו: כך נראית עיתונות?

כשרואים את הספין של "ידיעות אחרונות" על פגישת נתניהו עם תושבי עמונה, ואת תחקיר "המקור" על עמונה, השאלה היחידה היא מי הם 24 האחוזים מהציבור שעדיין מאמינים לכלי התקשורת?

נבזות. אין מילה אחרת כדי לתאר את הספין של "ידיעות אחרונות" לגבי פגישת בנימין נתניהו עם תושבי עמונה. בשעות האחרונות שמענו כמעט מכל מי שנכח בפגישה כי הדברים שצוטטו מפיו של נתניהו ("אני מבין מה זה לאבד בית. אחרי בחירות 99' סילקו אותנו מהמעון הרשמי. נאלצנו לעבור למלון שרתון פלאזה") לא נאמרו. תושב עמונה הלל וידל אמר בראיונות ל"גלי ישראל" ול"גלי צה"ל" כי מדובר בשברי משפטים שנאמרו בהקשרים שונים והולחמו יחדיו במנותק מהקשרם המקורי.
 
ממטה המאבק של תושבי עמונה הבהירו חד משמעית כי "הדברים שפורסמו רחוקים מהמציאות, והם עיוות של שברי דברים שאינו משקף את השיחה ואת רוח הפגישה". אבי נעים, ראש מועצת בית אריה, הבהיר כי מדובר ברכילות מרושעת "כשחלק גדול ממה שנכתב הוא שקר וכזב". גורם נוסף שנכח בפגישה מסר לי כי הדברים, כפי שהוצגו, לא נאמרו. לדבריו, ראש הממשלה הפגין אמפתיה כלפי התושבים, ובלשונם של תושבי עמונה עצמם נתניהו גילה "רצון כנה לסייע ככל יכולתו כדי להקל על הכאב והצער בהריסת בתינו".

יתרה מכך, אפילו אם מי מהנוכחים בפגישה הינו בעל רמה נמוכה עד מאוד של הבנת הנשמע והצליח לפרש את הדברים באופן שונה, התיאור כאילו "תושבי המאחז נדהמו מההשוואה של ראש הממשלה" התברר היום כלא פחות ממופרך. ובכלל, ההחלטה הקטנונית להפוך רכילות סוג ז' על משפט חסר משמעות לכותרת ראשית היא החלטה מערכתית שמעידה על העיתון המפרסם הרבה יותר מאשר על נתניהו. זה לא עיתון, זה צהובון, ולא סתם צהובון, אלא מוטה ומגמתי.
 
גם תחקיר "המקור" ששודר אמש הוא לא עיתונות. הוא פוליטירוקיה. תעמולה מניפולטיבית שבסופו של דבר לא מחדשת כלום. אנחנו הרי יודעים שלא הכול נעשה לפי הספר. שכדי להקים יישובים, זמביש ופנחס ולרשטיין עשו טריקים ושטיקים בקריצה עם נתניהו, שרון ואפילו אהוד ברק. אז הוציאו איזה חיוך ממזרי מהקשרו, עטפו את זה בכותרות דרמטיות ועשו עוד סיבוב על המתנחלים. ממש פרס פוליצר.

אם רביב דרוקר וישראל רוזנר היו עיתונאים אמיצים כמו שהם אוהבים לראות את עצמם, לו היו מבקשים לחקור את מוקדי הכוח האמיתיים, תחקיר בנושא עמונה היה נראה אחרת לחלוטין. הוא היה בודק, למשל, מדוע תשובת מחלקת הבג"צים לעתירות ארגוני השמאל אימצה את עמדות "יש דין" ו"שלום עכשיו" והתנדבה לפנות את כל המאחז, למרות שאין שום טענה או הוכחה לבעלות על 498 מתוך 500 הדונמים שעליו הוא ממוקם.

התחקיר היה מנסה לברר כיצד פרקליטים בכירים מעלו בחובתם ובמקום לייצג את עמדת המדינה, שתמכה בהקמת המאחזים לאורך כל הדרך, בחרו להביא את האג'נדה השמאלנית שלהם מהבית והגישו תשובות שערורייתיות שמתיישרות עם מיכאל ספרד ויריב אופנהיימר.

  
תחקיר אמיתי היה בוחן את ההטיה של שופטי העליון שביטלו בהינף יד את הדרישה להוכחת בעלות והפכו כל קרקע שנויה במחלוקת, שאין אף אדם שיכול להוכיח אליה זיקה, לשטח כבוש שאסור ליהודי להתקרב אליו. עיתונאי אמיתי היה בוחן את שיתוף הפעולה שבין ארגוני שתולים במימון ממשלות זרות, פרקליטים שמועלים בתפקידם ומקדמים אג'נדת שמאל, שופטים מוטים שפוסקים בשרירותיות ובלא קשר לעובדות המשפטיות ותקשורת שמחפה על הסימביוזה המושחתת הזו.

זו השחיתות האמיתית במדינת ישראל. זו המערכת המסואבת שהופכת את הדמוקרטיה הישראלית לבדיחה. זו הקומבינה שרומסת את בחירת הציבור בממשלת ימין ומאפשרת את המשך שליטתה של החונטה המשפטית-תקשורתית במוקדי הכוח. על המאפיה הזו, הדרוקרים עוד לא עשו תחקיר אחד, וגם לא יעשו.

לפני יומיים בלבד התפרסם כי האמון הציבורי בכלי התקשורת נמצא בצניחה חופשית. על פי ממצאי מדד הדמוקרטיה של 'המכון הישראלי לדמוקרטיה' 24 אחוזים בלבד מהציבור רוחשים אמון לכלי התקשורת, זאת לעומת 52 אחוזים מהציבור בשנת 2011. קריסה מוחלטת. כשרואים את הספין של "ידיעות אחרונות" על פגישת נתניהו עם תושבי עמונה, ואת תחקיר "המקור" על עמונה, השאלה היחידה היא מיהם 24 האחוזים מהציבור שמצליחים להישאר כל כך נאיביים ולהמשיך לרחוש אמון לכלי התקשורת?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

ארז תדמור

העורך הפוליטי של אתר 'מידה'. בעבר מראשי תנועת אם תרצו

לכל הטורים של ארז תדמור