חשיפת מסמכי ילדי תימן לא תוביל לחקר האמת
הדשדוש בפרשיות העבר לא יפתור חידות שלא נפתרו עד היום אלא רק ייצר תמונה צבעונית חדשה בקליידוסקופ ההיסטורי. הלקח מפרשת ילדי תימן הוא לעתיד: חקירה עם מענה ברור צריכה להיות מידית, מהירה ומנוטרלת ממשקעים פוליטיים ואיומים משפטיים
"בימים אלה כאשר נתגלו דברים גדולים בישוב נתגלו גם דברים המראים על ההיפך", אמר ראש הממשלה בן גוריון לחבריו השרים בישיבת ממשלה מדצמבר 1951. "באחת המעברות מצא הצבא מאה ילדים עזובים שהוריהם ברחו, ביניהם גם תינוקות, הם עזבו את הילדים ברפש ובשטפון זה. יש מספר רב של ילדים שאין יודעים איפה הוריהם. היתה גם תופעה הפוכה, רצו להכניס ילדים לבתים, אבל אמהות לא נתנו, לא רצו להיפרד מעל ילדיהם".זה כמובן לא ההסבר לפרשת ילדי תימן שתמלילי העדויות בעניינם אמורים להיפתח בימים אלה. זו רק זווית צרה לרקע של התרחשות שהפכה לפרשה ובמשך השנים לתעלומה. פרשת ילדי תימן היא עוד נושא לא פתור, שלא נחקר עד תום בזמן הנכון. כתוצאה מזה שהנושא לא נחקר ולא הגיע למיצוי עובדתי ולמיצוי דין, הפרשה ממשיכה להפריש רעלים אל מחזור הדם של החברה הישראלית.
לחברה הישראלית לא חסרות צרות כדי שיתווספו לה גם פרשות עבר בלתי פתורות, הממשיכות להדהד ולגרום סדקים כמו רעידות אדמה רחוקות. ויש לומר כי הישוב העברי ולאחריו מדינת ישראל הצטיינו במיוחד בפיזור ערפל על אירועים שהיו מחויבים בחקירה ממצה עד תום: הדברים ידועים. רצח ארלוזורוב, 'עסק הביש' ולאחריו 'פרשת לבון', פרשת קסטנר, המחדל המודיעיני של מלחמת יום כיפור ובתוכו הפרשה הנקודתית של "האמצעים המיוחדים", ואפילו רצח רבין וכאמור ילדי תימן. האיזכור של רצח רבין לא בא כדי לרמוז על תיאוריה שמערערת על זהות הרוצח אלא על כך, שלמרות שהמתנקש יושב כבר שנים בכלא, עדיין יש שאלות מפתח סביב מחדל האבטחה שלא מצאו תשובה.
כדי להבין כיצד התרחשות שאינה נחקרת היטב ועד תום הופכת לפצע שאין לו מרפא בהיסטוריה שלנו, אני מציע לבחון מקרה הפוך, שלקוח מההיסטוריה המוכרת של המערב. מותו או התאבדותו של אדולף היטלר. זה נראה פשוט לכאורה, עניין סגור. באמת, בשביל מה לגרור את שרידיו המפוחמים של הצורר הנאצי לעניינים הרגישים ביותר של עם ישראל?
אז הנה התשובה: מיד לאחר כניעת גרמניה במאי 1945, הבין המודיעין הבריטי שעלולה להתפתח בעיה רצינית בנוגע לגורלו של היטלר. הבריטים החכמים הבינו, שאם לא תינתן תשובה חדה וברורה ומוכחת לגבי גורלו של היטלר, יתחילו לצמוח אגדות ומיתוסים. תתחיל חרושת שמועות שצלו נראה ביערות של איזה אי ערפילי ליד פינלנד; מישהו יגיד שראה את הפיהרר מטייל באלפים. כר נרחב לצמיחתה מחדש של תנועה נאצית, וכמובן גם החשש המבוסס שברית המועצות תגרום בכוונה לערפול נושא היטלר חי או מת, כדי לפתוח במסע דיסאינפורמציה נגד המערב. זה אמור היה לעזור לה להפיץ את המיתוס שרוח הנאציזם מרחפת במערב גרמניה ובמערב בכלל.
המודיעין הבריטי גייס אפוא את ההיסטוריון היו טרוור רופר, שגם היה איש מודיעין בתקופת המלחמה. הוטל עליו לפתור את התעלומה, לאסוף את כל האינפורמציה, לחקור את כל העדים מהבונקר בברלין, למצוא אותם כמובן, להצליב עדויות ומסמכים. בתוך חודשים ספורים נאספה כל האינפורמציה הדרושה כדי לקבוע ללא צל של ספק את מות היטלר, נסיבות התאבדותו וכו'. אין ספק גם, שהמידע שצבר רופר ואחר כך פורסם ביצירת המופת שלו 'ימיו האחרונים של היטלר' היווה תרומה מכרעת לעולם הפוסט-מלחמתי.
התרבות המקובלת בישראל לטיפול במשברים אפופי תעלומה אינה מעודדת פתרונות מהסוג שהבריטים פעלו לפיהם. בלי להיכנס לפרטים, דרך הטיפול בפרשות הנזכרות בתולדות המדינה התאפיינה באיחור קריטי וגם בבחירה שגויה של הגורם החוקר. אני נוטה לחשוב שכאשר יש נושא נקודתי, הפתרון של ועדת חקירה, גם אם היא מורכבת משני אישים בלבד, ובוודאי אם היא מורכבת משלושה או חמישה, איננו נכון. למשל, בנושא "האמצעים המיוחדים", אותו מקור אלקטרוני סודי ורגיש ביותר, שנחשב לפוליסת ביטוח התרעתית. אם לא היו מבליעים את הנושא בתוך מדמנת "המחדל המודיעיני" שוועדת אגרנאט דשה בו, אין ספק שניתן היה לסגור את הקצוות ולהשאיר את הנושא פתור לדורות הבאים. לשם כך נדרש היה לבודד את הבעיה מכל היבט משפטי, ולשים על התעלומה חוקר יחיד, אישיות סמכותית ומוסמכת. זה היה צריך להתבצע מידית אחרי המלחמה כששבילי העדויות והראיות עדיין חמים.
מרחק השנים מונע את האפשרות לקבל עדויות אמינות. רופר העיד, שאפילו שבועות מעטים אחרי תום מלחמת העולם אנשים כבר בלבולי זכרונות, שלא לדבר על עדויות שקריות במכוון. הדשדוש בפרשיות העבר לא יפתור חידות שלא נפתרו עד היום אלא רק ייצר תמונה צבעונית חדשה בקליידוסקופ ההיסטורי, ובסיבוב הבא של הקליידוסקופ תצטייר תמונה אחרת. הלקח מפרשת ילדי תימן וכל השאר הוא לעתיד. בקרוב נשמע אלף גירסאות על מנהרות דאשתקד. הנוסחה ככל הנראה לצורך קבלת מענה ברור כוללת חקירה מידית, מהירה, ומנוטרלת ממשקעים פוליטיים ואיומים משפטיים. השאלה אם עם ישראל רוצה תשובות ברורות או שהוא רוצה קרדום פוליטי לעריפת ראשים.
אקו"ם