עם ישראל נעלם אבל זה 'פשיסטי' לדבר על זה
זה לא יפה לשפוט אנשים שרוצים לעבור ממקום למקום, זכותם. זה גם לא אונברסלי לשפוט אנשים שרוצים להתחתן עם מי שבא להם, או אנשים שמעדיפים את הדת שלהם קצת יותר ליברלית. אבל צריך להתייחס לנתונים מהאחות הגדולה שלנו: אנחנו הולכים ומתפוגגים
הבוקר בגלי צה"ל, ניר ברעם דיבר סרה בסרטו החדש של יואב לימור "הנעלמים". לדבריו מדובר בסרט פשיסטי וחשוך ואין אפלה גדולה יותר מעצם העיסוק בשאלה עם מי יהודים מתחתנים או לא. רצה הגורל והשבוע חזרתי מביקור בארה"ב. חזרתי עם מסקנות שונות מברעם. הנתונים לפניכם, תשפטו לבד.התקשרו, אמרו טיסה בחינם, אמרו לוס אנג'לס, אמרו ביקור בתעשיית הסרטים אמרתי בטח באה. אחר כך הם מלמלו משהו על שליחות מטעם משרד התפוצות ומכון גשר ועל הקשר בין יהדות ארצות הברית לבין ישראל, קשר שכולל בין היתר גם אותי ואת ספילברג – הלו מיסטר ספילברג, דו יו וואנט תו פות מי אין א מובי? מייבי יו הב א חתן פור דה בת שלי?
את ספילברג לא פגשתי, ובכל זאת חזרתי בן אדם אחר. הנתונים מדהימים. אתם חושבים שאתם יודעים מה הבעיה שלכם בחיים, אין לכם מושג. העם היהודי נחלק באופן גס לשני חלקים כמעט שווים, חצי כאן והחצי השני בארה"ב.
והנה הנתון הראשון: 90 אחוז מיהודי ארה"ב מגדירים את עצמם כבלתי משויכים. יהודי אמריקאי בלתי משויך זה בדיוק כמו יהודי ישראלי חילוני רק בכלל לא אותו דבר. היהודי הישראלי החילוני כנראה יתחתן עם יהודיה, הוא יעשה לילד שלו ברית מילה וכשהילד הזה יגדל, הסטטיסטיקה מראה שגם הוא יתחתן עם יהודיה ולו רק בגלל שבישראל היהודים הם הרוב.
היהודי הבלתי משויך בארה"ב לעומת זאת צריך לבחור את היהדות שלו בכל יום מחדש, אלא שבגלל שהוא אינו משוייך לשום זרם דתי, הוא אולי יעדיף כלה יהודיה באותו אופן שאתם מעדיפים טחינה בפלאפל שלכם אבל לא הרבה יותר מזה.
כיוון שסטטיסטית רוב הסיכויים שהוא יתאהב באישה לא יהודייה, הילדים שלו אולי יחגגו את כריסמיכה שזה אומר חנוכייה ליד עץ האשוח בסלון אבל כשישאלו את הנכדים שלו מה המוצא שלהם הם ימלמלו משהו כמו - "נדמה לי שסבא שלי מהצד של אבא היה היהודי".
כמה כאלה יש? קחו חדר, תכניסו לתוכו עשרה יהודים אמריקאיים – שבעה מתוכם יגדלו צאצאים לא יהודים.
הם הרוב והרוב הזה הולך ונכחד.
היהודים האמריקאים הכן משוייכים – כלומר האורתודוקסים, הקונסרבטיבים והרפורמים קוראים לזה שואה שקטה – מצד אחד אין כאן אלימות, מצד שני יש אין מנוס מלומר את האמת – אנחנו נעלמים.
במהלך הביקור נפגשנו עם הנציגות הרפורמית. לנו הישראלים קצת קשה להתרגל לרבה רבקה עם הכיפה על הראש, התפילין על המצח והמיקרופון בבית הכנסת ביום כיפור, לא, בואי כפרה, שימי תמונה של הצלוב מעל ארון התורה ונגמור סיפור.
מדהים כמה בארצות הברית היחס של הרבנים האורתודוקסים אל הקולגות הרפורמים שונה – חלקם אפילו מעבירים באופן יזום קליינטים לרב הרפורמי הקרוב למקום מגוריהם, היה רב אורתודוקסי שאמר לי מפורשות – בלי הרפורמים היינו כבר אבודים לגמרי.
הסיבה: השעה היא שעת חירום וכל הזרמים מאחדים כוחות – תהיה יהודי מהז'אנר הקונסרבטיבי, הרפורמי, האורתודוקסי או הקקטוס, העיקר שתישאר יהודי ולא תיפול לבלתי משויכים שמתבוללים בסיטונאות.
גם היחס לישראל השתנה באופן ניכר בשנים האחרונות. הרוב שלא משייך את עצמו לשום זרם, פיתח אדישות לישראל, היא לא מעוררת בו חיבה, היא גם לא מעוררת בו ביקורת או כעס, למעשה היא כבר לא מעוררת בו דבר. המשוואה היא ברורה – העדר זהות יהודית שווה להעדר כל קשר לישראל. היהודי האמריקאי הממוצע שכן שייך לזרם יהודי כלשהו, רואה את ישראל כבית שני ואת הישראלים כמשפחה לכל דבר. בגדול הם נחלקים לשתי קבוצות – השמאל של ג'ייסטריט והימין של אייפאק.
גם כאן יש שוני גדול בין השמאל לימין הישראלי – הם כל כך מבוהלים מהאדישות הכוללת עד שכל מי שיש לו איזשהו יחס כלפי ישראל מתקבל בברכה, גם השמאל וגם הימין מאחדים כוחות בהקשר הזה. חלקם מסרבים בכל תוקף לקבל את הביקורת הישראלית של - "נו כבר, תעלו לארץ".
אחדים מהם אפילו גיחכו למשמע המילה "תפוצה": אנחנו לא התפוצה שלכם ואתם לא התפוצה שלנו". מבחינתם מדובר במודל מנצח שצריך להסתכל עליו מזווית שונה לגמרי - אנחנו דואגים לקיים את מדינת היהודים והם מקפידים לשמור עלינו מרחוק. סוג של אורגניזם משוכלל עם כמה זרועות. ויש טעם בטיעון הזה, אוהבים את כיפת הברזל שלכם? זה בזכות היהודים האמריקאים שדואגים למשפחה מרחוק. רוצים שהם כולם יעלו ארצה? נו מור כיפת ברזל פור יו.
כמו תמיד היה נחמד לגלות שהאנטישמיות היא כוח טבע שמסרב להיעלם. חברי הקהילה היהודית דיווחו שמהצד השמאלי מדובר באנטי ציונות ובעיקר ב-BDS שתופס חזק מאוד בקולג'ים הפזורים ברחבי ארה"ב, או כפי שאחד המרצים אמר לנו שם – זה בסדר ללכת במסדרונות הקולג' עם כיפה, מצד שני זה נהיה מפחיד ללכת עם חולצה שכתוב עליה ישראל באנגלית. מהצד הימני לעומת זאת מדובר באנטישמיות הישנה והמוכרת עם טוויסט בקצוות – הם דווקא ממש בעד מדינת ישראל חזקה שתקלוט את היהודונים האמריקאים שהם מעוניינים להעיף קיבינימאט.
כדי להוסיף למרקחת קבלו עוד נתון מעניין – היורדים. 250 אלף כאלה חיים רק בלוס אנג'לס, כלומר רבע מיליון. אחוז ההתבוללות שלהם הוא הגבוה ביותר, מפתיע? לא כל כך, רובם חילונים, כלומר בלתי משויכים. זה נתון שמעלה ביתר שאת את שאלת הזהות היהודית – אם אתה חילוני שלא מזוהה עם אף זרם ביהדות, סביר להניח שהיהדות שלך תיעלם תוך דור וחצי במידה שלא תגור בישראל.
נציגי היורדים סיפרו לנו אנקדוטה משעשעת, מבחן המעבר מארץ לארץ עובר דרך הכסף – ברגע שהם מפסיקים לתרגם באופן אוטומטי 100 דולר ל-400 שקל הם כבר בני המקום. התהליך הזה לוקח משהו כמו שנתיים לפי עדותם. הם אגב מסרבים לכנות את עצמם "יורדים".
במקום זה הם קוראים לתהליך "רילוקיישן" – שינוי מקום, מושג נקי ומכובס להפליא. מבחינתם כלום לא השתנה בזהות שלהם, הם רק עברו ממקום א' למקום ב'. אצל רובם מדובר בתהליך זמני בלבד, לעשות קצת כסף באיזו חברת הייטק ואז לחזור.
אלא שאז הם מבינים שהשכירות גבוהה מדי ואולי יותר משתלם לקנות בית, אחר כך הם מביאים את הילד הראשון שנכנס למסגרות, משם הדרך להפוך לתושבי קבע כבר כמעט סלולה. אבל יש גם יורדים אחרים, כאלה שאף אחד לא מדבר עליהם, כאלה שלא הצליחו להגשים את "החלום האמריקאי" ונותרו חסרי כל, כולל מוטיבציה לחזור לארץ ולהתחיל את ההתמודדות מחדש.
זה לא יפה לשפוט אנשים שרוצים לעבור ממקום למקום, זכותם. זה גם לא אונברסלי לשפוט אנשים שרוצים להתחתן עם מי שבא להם, או אנשים שמעדיפים את הדת שלהם קצת יותר ליברלית. אבל הנתונים האלה הם חדשות לא טובות עבורנו וחדשות רעות לעולם כולו – תמיד היינו קבוצה מנצחת ועכשיו אנחנו – איך לנסח זאת באלגנטיות - הולכים ומתפוגגים.
אקו"ם