טראמפ מצייץ, קרי נואם, והישראלים במאניה-דיפרסיה
ככל שעובר הזמן מתברר שאובמה והממשל הדמוקרטי מתעל את אכזבתו ותסכולו מבחירתו של טראמפ לכיוון אחד – ישראל. עד כניסתו של הנשיא הנבחר לבית הלבן צריך לרכז את החוכמה המדינית כדי שלא ניקלע לקו האש, ויחד עם זאת - לעמוד על עקרונותינו החשובים
הניצחון המדהים של דונלד טראמפ בליל 8 בנובמבר, הכניס את מדינת ישראל למצב מוזר. מצד אחד, נשיא אמריקאי בשלהי כהונתו שגם אם אינו מתעב את מדינת ישראל, הרי הוא לפחות עוין ביותר את מי שעומד בראשה. מצד שני, נשיא נבחר שהצהיר חזור והצהר במהלך מערכת הבחירות על תמיכתו המלאה בישראל והפגין את מורת רוחו מחוסר הכבוד של ממשל אובמה כלפיה.
אובמה וטראמפ
צילום: AP
המצב מוזר מכיוון שכמו במקרה של הורים פרודים ומסוכסכים, כל עוד כולם גרים באותו הבית, כמעט כל פעולה הינה מניפולציה כזו או אחרת, שעוברת מעל ראשם ועל חשבונם של הילדים. הנמשל ברור: אובמה וטראמפ הם ההורים, אזרחי ישראל הם הילדים. וכדי לסבך עוד קצת את המצב, הרי שנמשיך את האלגוריה בכך שמדובר בשני ילדים, האחד אוהב את אמא והשני את אבא. וכך, בכל כמה ימים עוברים הילדים האומללים הללו ממאניה לדיפרסיה וההפך: ב-9 בנובמבר הימין הישראלי היה בעננים והשמאל היה מדוכא עד עפר. בליל שבת האחרון, עם היוודע על החלטת ארה"ב שלא להטיל וטו במועצת הביטחון בהצבעה נגד ישראל, הדברים התהפכו: השמאל התרפק על אובמה ועל הבוטות שבה התייחס למדיניות נתניהו ביו"ש, ואילו הימין קרע את בגדיו.
וממש הערב, פרק חדש: ציוץ אחד – יותר נכון, שניים עוקבים – של דונלד טראמפ, ובהם האמירה הברורה והחדה: "ישראל תהיי חזקה, 20 בינואר מתקרב", שוב הכניס לאופוריה את הימין הישראלי. הנה המשיח מגיע ויגאל אותנו מהפגע הרע שיושב בבית הלבן כבר יותר מדי שנים. ועוד רגע מגיע נאומו של קרי, ושוב כנראה יתהפכו היוצרות.
המצב המוזר הזה היה צפוי. לא קשה להעריך כי אם קלינטון הייתה זוכה בבחירות, אובמה לא היה מעלה על דעתו שלא להטיל וטו במועצת הביטחון. הוא היה עושה זאת כמובן כדי לרפד את דרכה של קלינטון לבית הלבן, מה שממש אין לו חשק או רצון לעשות בעבור טראמפ. אז הדבר היה צפוי, אך מה שמפתיע הוא העוצמה. ככל שעובר הזמן מתברר שאובמה והממשל הדמוקרטי מתעל את אכזבתו ותסכולו מבחירתו של טראמפ לכוון אחד – ישראל.
ישנם נושאים רבים מספור שבהם הרפובליקנים והדמוקרטים מתנגחים לגביהם, מענייני פנים וכלכלה ועד לנושאי חוץ מדממים ואקוטיים יותר מאשר עוד כמה קראוונים על גבעה חשופה בבנימין, אבל אולי דווקא בגלל שמדובר בנושא שהוא מראש הצהרתי ופחות יכול להשפיע בשטח, אך בד בבד כזה שעושה כותרות בכל העולם, אובמה מעדיף לנקז את הבוז כלפי טראמפ והחשש מהממשל החדש במאבק המאסף שהוא מנהל נגד בנימין נתניהו.
יש עוד כשלושה שבועות למצב המוזר הזה, עד שההורים הפרודים האלה ינתקו מגע וילכו כל אחד לדרכו – הנשיא המכהן לבניית ספרייתו החדשה באילינוי והנשיא הנבחר לבית הלבן. עד אז, נבחרנו במודע להיות בעין הסערה, וצריך לרכז את כל החוכמה המדינית כדי לנסות ולהיקלע כמה שפחות לקו האש ויחד עם זאת לעמוד על עקרונותינו החשובים.
להיות ילד להורים גרושים זה לא קל, להיות ילד להורים גרושים שעדיין מנסים לשפר עמדות לקראת קביעת הסדרי הראייה שלהם – זה כמעט בלתי אפשרי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם