אשם: אלאור הוא לא קורבן, אין תירוץ לירי
הכעס והשנאה כלפי המחבל שבא במטרה לרצוח חיילים אינם תירוץ לירי על מנת להרוג. אזריה כבר קיבל הנחה משמעותית כשכתב האישום שונה מרצח להריגה, עליו ועל תומכיו להסתפק בכך
בהגיעם לגיל 18 המדינה מפקידה בידי בנותיה ובניה את הזכות והחובה לשאת נשק ובמקרי קיצון אף לעשות בו שימוש. אך הנשק האישי איננו רשיון להרוג, הנשק האישי הניתן לחייל, ניתן לו במטרה אחת ויחידה, הצלת חיים, הנשק אינו רכושו הפרטי של החייל ואין לו את הסמכות לעשות בו כרצונו.רק כאשר נשקפת סכנה ברורה ומיידית לחייו של החייל או לחיי הסובבים אותו, רק כשאין שום מוצא אחר, רק במקרי קיצון אלו, לחייל לא רק עומדת הזכות להשתמש בנשק על מנת לנטרל את הסכנה, זוהי גם חובתו לפעול ולהציל בעזרתו את חייו או חייהם של אחרים.
אלאור אזריה: סיכום האירועים (עריכה: עלאא עאקלה)
מקרה אלאור אזריה איננו המקרה הזה. עם כל הרצון של חלקים רבים בעם לסנגר על אזריה, בשורה התחתונה, החייל ירה לעבר המחבל המנוטרל ללא שום צידוק מבצעי, ללא שביקש לכך אישור ממפקדו שעמד לצידו, וללא שחש בסכנה ברורה ומיידית לעצמו או לחבריו בשטח. אם היה חשש למטען, היה על אזריה לקרוא לחבריו להתרחק, להזהיר מפני הסכנה, ולא לירות בעצמו במחבל, ללא שום התרעה מוקדמת.
כשנשאל מיד לאחר האירוע מדוע ירה, החשש כביכול ממטען לא עלה בשיחה, ואזריה אמר כי ״הגיע למחבל למות״. הכעס והשנאה כלפי המחבל שבא במטרה לרצוח חיילים אינם תירוץ לירי מכוון על מנת להרוג.
במדינת חוק ומוסר, גנבים, אנסים, רוצחים וגם מחבלים, מובאים לבית משפט ושם נגזר עונשם. לאף קורבן עבירה, אזרח, שוטר או חייל אין את הזכות לעשות משפט שדה ולהחליט על מותו של אדם, כל אדם, גם מחבל.
אזריה במשפט. המדים של אלאור אזריה אינם חסינות.
צילום: גדעון מרקוביץ
המדים של אלאור אזריה אינם חסינות, ואינם אליבי לירי בלתי מוצדק על מנת להרוג. המדינה צריכה לגבות את חייליה ולהגן עליהם, כל עוד הם פועלים בהתאם לפקודות ולערכים המקובלים בצבא של מדינה דמוקרטית. כשחייל על דעת עצמו מחליט לחרוג מהפקודות, המערכת חייבת לפעול בנחרצות נגד החייל ונגד השימוש הבלתי מוצדק שעשה בנשק שהופקד בידו.
> הוא זכאי: כולנו חייבים לאזריה חוב גדול
משפט אזריה הוא קו פרשת המים של מדינת ישראל 2017, המאבק מול הטרור הפלסטיני ונוכחות צה״ל בשטחים ייצרו עוד אירועים דומים בעתיד. במשפט אזריה יוכרע האם לחיילים בשטח מותר להשתמש בנשק כרצונם, או שטוהר הנשק הוא עדיין מושג רלוונטי, וחיילינו יעשו בנשקם שימוש רק כדי להציל חיים ולנטרל סכנה.
הדיבורים על מתן חנינה לאלאור אזריה הם סוג של מהלך עוקף בית המשפט, שנועד לעקר כל החלטה של בית הדין הצבאי. מתן חנינה ימחוק את ההרשעה ויעביר מסר שגוי שאלאור הוא הקורבן והמדינה ורשויות אכיפת החוק הם ״הרעים״ בסיפור. אזריה כבר קיבל הנחה משמעותית כשכתב האישום שונה מרצח להריגה, עליו ועל תומכיו להסתפק בכך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם